באגר נ' מועצה מקומית רמת - השרון ואח'

בפני

כב' השופט אליהו בכר

תובע

חנוך באגר

ע"י ב"כ עוה"ד מ' גלוסקא ו/או א' פוני ו/או מ' דבש-עשור

נגד

נתבעים

1.עיריית רמת השרון

2.הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון

ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר יוסף פרוכטמן ו/או אשרה פרוכטמן

פסק- דין

רקע

1. לפני תביעת התובע לתשלום פיצויים בגין הפקעת זכויותיו במקרקעין המהווים חלק מחלקה 137 בגוש 6547 המצויה בתחום מרחב התכנון המקומי של רמת השרון הממוקמת פיזית בקרבת בית העלמין של העיר רמת השרון בסמוך לצומת מורשה (להלן:"המקרקעין").

טענות הצדדים

2. לטענת התובע, כעולה מכתב תביעתו, הוא רכש בשנת 1987 זכויות חכירה לדורות במקרקעין ששטחם 10,283 מ"ר וחתם בגין כך על הסכם חכירה בלתי מהוון עם מנהל מקרקעי ישראל (להלן:"ממ"י").

חכירת הקרקע נועדה למטרות חקלאיות. על פי חוזה החכירה הותר שימוש במקרקעין לצורכי מטעי הדר וגידולים חקלאיים אחרים. המטרה שונתה בהמשך לגידול צמחי נוי וחממה בהתאם לאישור משרד החקלאות ואף הוצא לו היתר בניה במקום. התובע הפעיל במקום משתלה לגידול עצי נוי מסוג דקל וושינגטון.

3. באשר למצב התכנוני קודם לפרסום ההפקעה בתקנות ציין התובע, כי על המקרקעין חלה תמ"א 31 שפורסמה למתן תוקף בתאריך 3.2.1998 וייעדה המקרקעין באזור לנוף כפרי ובית קברות אלא שתמ"א זו לא כללה את החלקה נשוא הדיון. מכל מקום מקרא התוכנית מעלה, לטענת התובע, כי נוף כפרי מגלם גם פוטנציאל בניה במקרקעין.

4. תוכנית רש/779 שתוכננה למטרת הרחבת בית הקברות המצוי בסמוך למקרקעין פורסמה ברשומות למתן תוקף (י"פ 4714) בתאריך 26.1.1999. תוכנית זו שינתה את ייעוד הקרקע מחקלאי לבית קברות ודרך. התוכנית, כך טען התובע, אינה מסמנת שטחים להפקעה להוציא שצ"פ ומבססת, פוטנציאל ממשי לשווי מסחרי של בית עלמין שבמועד הגשת התובענה כבר מנוהל ע"י גורמים פרטיים.

5. הנתבעת 2 פרסמה ברשומות הודעה בדבר רכישת קרקעות לצרכי ציבור ("הודעת הפקעה") לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור),1943 (להלן:"פקודת הקרקעות") ולפי סעיפים 189 ו-190 חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (י"פ 5797) בתאריך 16.4.2008. ההודעה התייחסה גם לחלקה בה לתובע זכויות במקרקעין. ההפקעה ייעדה את השטח המופקע לצורכי בית קברות. במסגרת הודעה זו הוזמנו בעלי הזכויות הנפגעים מההפקעה להציג לוועדה בתוך חודשיים ראיות לזכותם ולשיעור הפיצויים הנדרש על ידם.

בהתאם לכך, פנה התובע אל הוועדה בדרישה לפצותו בגין ההפקעה בסכום של 5,822,969 ₪ וכן עתר להוצאות הכרוכות ברכישת קרקע חלופית ע"ס 1,770,765 ₪. לדרישתו צירף חוו"ד של השמאי מר שאול ויסמן. פנייתו לא נענה לפיכך הגיש תביעתו זו לפיצוי בסכום של 7,593,734 ₪.