ב"ל 8001-04-13 ט' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לאחר ארכה שהנתבע קיבל, לבקשתו, הוא ביקש להפנות אל המומחה הנוסף (המומחה בתחום רפואת העור, פרופ' אריה אינגבר, אשר להלן בהחלטה זו ייקרא: "המומחה"), שלוש שאלות הבהרה, שחלקן חולקו למספר שאלות משנה. התובע הביע התנגדות לקבלת כל חלקי הבקשה.

אני סבור שנכון לקבל את הבקשה בעיקרה, אך אין להפנות את השאלות המבוקשות על פי נוסחן בבקשה, אלא נכון שלא להפנות חלק מהן ולשנות - חלקית - את הניסוח של האחרות, וזאת, בהתאם למוסבר להלן (ההסברים שלהלן יהיו רק לגבי אי-הפניית חלק מהשאלות ולגבי שינויי ניסוח מהותיים בחלק מהשאלות. הם לא יתייחסו לשינויי ניסוח בלתי מהותיים).

2.בשאלת המשנה הראשונה שמופיעה בשאלה המבוקשת מס' 1, כלולה ההנחה (של הנתבע) כי פניו וקרקפתו של התובע לא באו במגע עם חומרי הנקיון. אולם, הנחה זו אינה כלולה בעובדות המוסכמות.

מבחינה הגיונית, סביר להניח שהתובע, ככל אדם, נגע - לעתים - בפניו ובקרקפתו. בנסיבות אלה, אין גם סיבה להניח מראש כי פניו וקרקפתו של התובע לא באו במגע עם חומרי הנקיון. על כן, ההנחה האמורה בשאלה שנוסחה על ידי הנתבע, לא תיכלל בשאלת ההבהרה שתישלח אל המומחה.

3.שאלת המשנה השניה שמופיעה בשאלה המבוקשת מס' 1, לא רק שאינה ברורה, אלא גם נראית כמיותרת.

בשאלה זו מבקש הנתבע לדעת אם "גורם זה" הוא שגרם לליקוי גם בידיו של התובע. הנתבע לא הסביר למה כוונתו במונח "גורם זה".

אם - כהמשך לשאלת המשנה הראשונה - הכוונה היתה לפריחה שהופיעה בפנים ובקרקפת, ברור שאין להפנות את השאלה, באשר לפי חוות דעתו של המומחה, הפריחה הופיעה תחילה בידיים ורק לאחר מכן גם בפנים ובקרקפת.

לעומת זאת, אם - במונח "גורם זה" התכוון הנתבע לגורם עלום כלשהו שגרם הן לפריחה (הראשונה) בידיים והן לפריחה (המאוחרת) בפנים ובקרקפת - הרי שהשאלה מיותרת מאחר שממילא המומחה נשאל ביחס לעמדתו בדבר הגורם לליקוי, וזה עיקר חוות דעתו. אם דעת המומחה היתה שסביר להניח שיש גורם אחר שגרם לפריחה - הרי שהמומחה היה מציין זאת.

4.שאלת המשנה האחרונה שמופיעה בשאלה המבוקשת מס' 1, כמו שאלת המשנה הראשונה באותה שאלה, כוללת הנחה שאינה כלולה בעובדות המוסכמות. אמנם, השאלה מפנה את תשומת לב המומחה לעובדה שבעבודתו השתמש התובע באופן קבוע בכפפות גומי. ואכן, אני סבור שניתן לעשות זאת בשאלת הבהרה, וכך אעשה. אולם, בנוסף לכך, כוללת השאלה את ההנחה העובדתית ש"ידיו של התובע לא באו במגע עם חומרי הנקיון השונים". הנחה כזו, אינה כלולה בעובדות המוסכמות, ואינה מסקנה מתחייבת מעצם השימוש הקבוע בכפפות גומי (יש משמעות למידת ההידוק של הכפפות על אמות הידיים ויש משמעות גם לאורכן של הכפפות כמו גם לעובדה שסביר להניח שהתובע גם הרים את ידיו מדי פעם וחומרי הנקיון הנוזליים נענו לגרוויטציה ונזלו אל מעבר לכפפות). על כן, ההנחה האמורה לא תהיה כלולה בשאלת ההבהרה בענין כפפות הגומי.