אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 28/03/2022 | גרסת הדפסה

ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
35135-02-21
18/03/2022
בפני השופטת הבכירה:
יפה שטיין

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד ארז גרייבסקי
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אילנה חלפון
החלטה

 

 

  1. זוהי החלטה בתביעתו של התובע להכרה באירוע נוירולוגי שעבר ב-26.3.17 כפגיעה בעבודה.

  2. ואלו העובדות הרלוונטיות המוסכמות על ידי הצדדים:

    • התובע יליד 1962.

    • התובע עבד כעצמאי בעסק לבנייה.

    • ביום 26.3.17 ארע לתובע אירוע נוירולוגי.

    • תביעת התובע להכרה באירוע כתאונת עבודה הוגשה ביום 5.11.20.

    • הנתבע דחה את תביעת התובע לגופה.

    • התובע מעשן בין 15-20 סיגריות ביום.

  3. הפלוגתאות כפי שנוסחו על ידי הצדדים:

    • האם חל שיהוי במועד הגשת התביעה לנתבע.

    • ככל שייקבע שלא חל שיהוי המכביד על בירור התביעה, האם ביום 22.3.17 ארע לתובע אירוע חריג במהלך עבודתו.

    • ככל שיקבע כי ארע לתובע אירוע חריג כאמור, מהו האירוע הנוירולוגי שארע לתובע ביום 26.3.17, והאם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע הנוירולוגי כאמור.

  4. עיקר טענות התובע:

    • בחודש אפריל 2016 התקשר התובע בחוזה עם חברת היזמות "מרי חברה קבלנית בע"מ (להלן: "החברה היזמית") בו הוסכם בין היתר כי התובע ישמש קבלן ראשי בפרויקט לבניית יחידות דיור בשני מבנים.

    • במהלך העבודות התגלע סכסוך כספי בין החברה היזמית והמפקח שעבד בשליחותה לבין התובע, עד לכדי כך שביום 22.3.17 הודיע המפקח לתובע כי הוא מסלק את ידו מאחד מן המבנים, והלכה למעשה מבטל את ההתקשרות של התובע עם החברה היזמית. בנוסף איים המפקח בהטלת קנסות איחור שיופחתו מחשבונות הביצוע.

    • השתלשלות העניינים בין הצדדים הביאה לכדי כך שהתובע חש מועקה ומתח וכתוצאה מכך, ביום 26.3.17 כחמישה ימים לאחר קבלת מכתבו של המפקח, אושפז התובע בבית החולים לאחר שהרגיש בחולשה בפלג גופו השמאלי המלווה בירידה בתחושה כולל בפניו ושינוי בדיבור.

    • לאור כך, הודעתו של המפקח גרמה לתובע ללחץ ומתח לא שגרתיים ובסמוך לכך מצבו הרפואי החל להידרדר עד שהוא אושפז ואז נמצא כי הוא סובל מאירוע נוירולוגי.

    • לעניין השיהוי – התובע לא היה מודע לזכותו להגיש תביעה לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולכן לא פעל קודם לכן. יחד עם זאת אין בשיהוי כשלעצמו די על מנת לדחות את תביעתו , ובמיוחד לאחר שהוכיח כי אירע לו אירוע חריג בעבודתו.

  5. עיקר טענות ב"כ הנתבע:

    • טענת השיהוי: יש מקום לדחות את התביעה בשל השיהוי ולאור סעיף 96א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.

      התובע השתהה זמן רב מאוד בין האירוע הנטען לבין הגשת התביעה ועל כן דין התביעה כנגדו להידחות בשל השיהוי.

    • גם לגופם של דברים: התובע לא הוכיח כי האירוע הנוירולוגי הנטען מיום 26.3.2017 הוא אירוע מוחי, כפי שעולה מסיכום האשפוז מיום 29.3.2017. התובע נבדק ע"י צוות נוירולוגים וכן עבר הדמיית CT ו- MRI ובסיכומם לא נמצאה אבחנה של שבץ מוחי.

    • גם אם יוכח כי האירוע הנוירולוגי הנטען היה אירוע מוחי, לא השכיל התובע, שהינו קבלן בניה עצמאי, להרים את הנטל המוטל לפתחו להוכיח, כי הגורם לאירוע הנטען זה היה בבחינת "אירוע חריג" – הנדרש כתנאי הכרחי ומקדמי לצורך הכרה באוטם "כתאונה".

    • התובע תיאר תקופה של מתח מתמשך והאירועים המפורטים בכתב התביעה לא היו שונים בעוצמתם מכלל האירועים שתוארו, ואין בהם ערך או רובד מעצים כדרישת הפסיקה, לפיכך הם אינם בבחינת אירוע חריג בעבודה כפי שנקבע בפסיקה.

    • אין חולק שחיי עבודתו של קבלן הנפרסים על פני שנים רבות, במחזורים לא קטנים, מול עובדים מחד ומעסיקים מאידך, מורכבת מאחריות רבה, וכוללת לא פעם לחצים, חילוקי דעות וויכוחים על קרע העבודה ולכן התובע חי את חיי עבודתו שלא על מי מנוחות, ולא היה באירוע המתואר על ידו ב-22.3.17 משום "אירוע חריג".

    • מעבר לכך, במועד האירוע היה התובע בן 59, וסבל מבעיות רפואיות שונות כמו: יתר לחץ דם שלא טופל, עישון, סוכרת ועוד. לכן לא ניתן לשייך את האירוע הנוירולוגי כנובע מעבודה אלא לגורמי סיכון שונים אחרים.

  6. התשתית המשפטית:

    • בפס"ד עב"ל (ארצי ) 35047-08-13מרינה בריקלין - המוסד לביטוח לאומימיום 23.07.2014‏ נאמר כי בית הדין הארצי נפסק לא אחת כי "בדומה לאוטם שריר הלב, על מנת שאוטם מוחי יוכר כתאונה בעבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בעבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. השאלה האם אירוע מסוים מהווה אירוע חריג תיבחן באופן סובייקטיבי לגבי המבוטח המסוים, דהיינו, כיצד השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח ולא כיצד היה ראוי שאותו אירוע ישפיע עליו. עם זאת, בחינה סובייקטיבית זו מצריכה עיגון בראיות אובייקטיביות. על המבוטח להוכיח כי היה אירוע שיכול להיחשב לגביו כאירוע חריג, ואין די באמירה שלו עצמו כדי להוכיח את קיומו של אירוע חריג ( ר' עב"ל 34697-06-12 אלי פסח לאופולד - המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.2.14 בפסקה 13 וההפניות שם; עב"ל 18386-12-10 קונסטנטין ז'ירנובסקי - המוסד לביטוח לאומי, (מיום 17.1.12) בפסקה 8 וההפניות שם)".

    • בנוסף צוין כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, כאשר מתעורר ספק בשאלת חריגות האירוע הרי משמדובר בהיבט רפואי אזי האמור מצדיק מינוי מומחה יועץ רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי. יפים לענייננו דבריו של בית הדין הארצי במקרה דומה, שם נקבע:

      "לא למותר הוא לציין כי גם אם קיים ספק מסוים בדבר חריגות האירוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, וזאת לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה ובין האוטם המוחי (ראועב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ', פד"ע לח 461, 471 (2003)). לכך יש עוד להוסיף את סמיכות הזמנים בין האירוע שאירע למערערת בעבודתה, לבין מועד בוא האוטם המוחי בו לקתה. סמיכות זמנים זו גם היא מבססת בנסיבות המקרה את הפניית המקרה למומחה יועץ רפואי לקבלת חוות דעתו (ראועב"ל 668/06 מינה גלפנד - המוסד לביטוח לאומי, (מיום 22.10.07)"(עב"ל (ארצי) 14882-12-12אסחק יחיא - המוסד לביטוח לאומי (10.11.14), בפסקה 13).

  7.  מן הכלל אל הפרט:

    • לאחר שמיעת העדויות ושקילת הראיות שהובאו לפניי , הגעתי  למסקנה כי עלה בידי התובע להרים את הנטל בדבר עצם קרות אירוע החריג ביום 22.3.17 והמצדיק העברת עניינו למומחה מטעם בית הדין, לבחינת הקשר הסיבתי , כפי שיפורט להלן.

    • ביום 22.3.17 התובע קיבל מכתב מאת המפקח בדבר סילוק ידו מאתר הבניה, אשר משמעותו מבחינת התובע הינה ייגרם  לו לנזק כלכלי כבד , וחוסר יכולת לשלם משכורות לעובדיו.

    • וכך נאמר בסיפא של המכתב: "לאור האמור לעיל ולאור העובדה כי מבנה א' רחוק ממסירה ומבנה ב' לא החלה שום עבודה מאז חתימת החוזה (למעט חיפוי אבן) הריני להודיעך להלן: 1. החל מתאריך מכתב זה היזם מסלק ידך ממבנה ב'. 2 . עלייך לפנות את כל הציוד והחומרים השייכים לך בלבד משטח בניין ב', עד לתאריך 28.2.2017.

      3 . החל מתאריך המסירה שסוכם לבניין א' 15.3.2017, יחל משרדנו לחשב קנסות איחור ולהפחיתם מחשבונות הביצוע.

      4. טיוטת חשבון סופי למבנה א' בהפחתת מבנה ב' תועבר לעיונך" . (להלן גם: המכתב).

    •  חמישה ימים לאחר קבלת המכתב , נמצא כי התובע סובל מאירוע נוירולוגי.  כאמור, לטענת הנתבע, היו גם קודם לכן ויכוחים בעניינים כספיים, ומרחק הימים בין המכתב לבין האירוע הנוירולוגי מנתק כל קשר סיבתי, כאשר המכתב שנשלח אליו, ואשר הגיע לאחר תקופה רווית מתח - לא היה בבחינת אירוע חריג.

    • למרות זאת מקובלת עלי גרסת התובע כי מכתבו זה של המפקח גרם לו ללחץ ומתח לא שגרתיים, כאשר סולק מהפרוייקט שהשקיע בו רבות, ושציפה לקבלת תמורה רצינית מפרוייקט זה, דבר שהשאיר אותו בפני שוקת שבורה ביחס למשכורות שצריך לשלם לעובדים – ללא מקורות מימון כפי שציפה. וכך נשאל התובע והשיב בחקירתו הנגדית (עמ' 5 שור' 7-16 לפרוטוקול מיום 4.11.21: "ש. מה שונה באותו יום שאתה טוען שהתגלה סכסוך כספי ביניכם אם היתה התנהלות כספית ביניכם לאורך כל השנה. ת.מה שסיפרתי עכשיו קרה באתר ב 22.3. בא המפקח ונתן לי מכתב שהוא מסלק את ידי מהמקום ושלחו לי גם באימייל. ת. הייתי באתר. הוא נתן לאחד העובדים. מאז התחילו המכתבים. אני עניתי לו באותו יום על זה. ש. אתה מתאר 22.3 קיבלת מכתב. ו 5 ימים לאחר מכן חשת ברע. ת. 5 ימים אחרי זה כבר הגעתי לבית חולים. ב 26 כבר הייתי בבית חולים. הגעתי בערב אחרי שלא הרגשתי בכלל טוב. הייתי שוכב במיטה והילדים ראו אותי ככה. הבת שלי לקחה אותי לביקור רופא ומשם הפנו אותי לחדר מיון" (ההדגשות לא במקור –י.ש).

    • ובהמשך: (עמ' 5 שור' 28- 33 ועמ' 6 שו' 1-5): "ש. למה אתה טוען לאירוע חריג ביום 22.3 איפה האירוע כאן ת. ויכוחים קולניים היו לפני זה. הם חיפשו לדפוק אותנו. התברר שכל החברה שעבדה שם שאני לא הראשון שהיא גרמה להם את הדבר. גם הקבלן הראשון תבע אותם. היינו במצב כזה שהם חיפשו כמה שיותר לדפוק את בעלי המקצוע שהיו שם. לא לשלם ולא לשלם עד שיתייאשו ויעזבו. אני קבלן שלישי שם. ש. היו ויכוחים על כספים? ת.כן. אבל בספו של דבר הייתי מקבל כספים. פה לא רצו לשלם בכלל. דחו את כל החשבונות של החודש הזה. אם עובדים בבניין 30 עובדים ועושים הכל פיקס אבל יש דברים נוספים שהם לא עבודה שלי. אם רוצים שאני יבצע את זה וזה מעבר לה סכם הם צריכים לשלם אקסטרה. בא יזם ובחדר מדרגות בנו שם מדרגות ולמטה שביל של דירות והוא לקח את הדירה הפינתית . אותו יום היה כספים שלא קיבלתי בסוף חודש ואין לי מאיפה לשלם לעובדים. העובדים על הראש שלי כולם רוצים כסף" (ההדגשות לא במקור –י.ש).

    • בחקירתו החוזרת נשאל התובע בעניין המשמעות של להיות מושקע באתר ומה המשמעות של סילוקו מהאתר. וכך השיב ( עמ' 9 שור' 8-18):

      "ש. תאר מה המשמעות של מושקע באתר ומה השלכות של סילוק מהאתר

      ת. שאתה לוקח בנין ובונה אותו שהוא שלך אתה מתחיל אותו מאפס ועד למעלה אתה יודע כל דבר מה קורה בבנין ומה עשו ואתה יודע אם עשית או לא עשית. בבנין חלו הרבה דברים. הבנין לא בוצע בו ויש לי דוח מסודר על זה גם שלהם , הפחד שלהם שהעברתי את הדוח לגבי העיכוב בבניין שלא נתנו לי לעבוד. הם קיבלו את הדוח הזה. זה דוח שאני ביקשתי. הדוח הזה אמר שהבניין לא בנוי בצורה נכונה מההתחלה. מושקע באתר זה כספים שאתה משקיע. אתה לא תמיד מקבל חשבון על כל הכספים. אתה משקיע עובדים עד שאתה מקבל חשבונות. חומרים. כספים לספק אבן לכל הבנין הזה. לבצע ריצוף זה מאות אלפי שקלים . אני תבעתי 800 אלף ₪. בנין זה לא כספים קטנים. ערב פסח הגעתי ללא כסף לבית

      ש. נשאלת מה היה מיוחד באירוע מ 22.3 לעומת אותם ויכוחים

      ת. המכתב" (ההדגשות לא במקור - י.ש).

    • כיוון שבשל סילוקו מהפרוייקט נותר התובע ללא אפשרות לשלם כסף לעובדיו – הרי שברור שכתוצאה מהמכתב שקיבל נמצא בפני שוקת שבורה וכי לא הייתה לו דרך לשלם לפועלים את שכרם, דבר שגרם לו ללחץ רב. משמעות הדבר כי מכתבו של המפקח על הפסקת עבודתו בפרוייקט, על כל ההשלכות של מכתב זה, עולה לכדי "אירוע חריג" וכי סמיכות הזמנים בין הודעת המפקח למועד האשפוז (חמישה ימים לאחר מכן) יש בה כדי לחזק את טענת התובע על קיומו של קשר סיבתי בין הדברים (דבר המצדיק מינוי מומחה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי).

    • אכן, בעבודת קבלנות מסוג זה יש הרבה עומס ולחץ וכן וויכוחים עם ספקים מחד ועם לקוחות מאידך, וכי מדובר עבודה אינטסיבית וקשה. אלא שכאמור , יש לראות במכתב שקיבל בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל", ואשר היה חריג ביחס לכל מה שציפה והיה עד כה, ובמיוחד לאור ההשלכות הכספיות מרחיקות הלכת שהיו לתובע כתוצאה מהמכתב. בחקירתו הנגדית (עמ' 7, שור 5-8) נשאל התובע בדבר וויכוחים בעבודה, שהיו על בסיס יום יומי. וכך נשאל והשיב:

      ש. אתה טוען על ויכוחים ביניכם על בסיס יום יומי.

      ת. לא אמרתי יום יומי. אמרתי מידי פעם. זה לא פעם שאני מתווכח עם כל אחד. אני  בן 60 אני מגיל קטן באתרי בנייה. סבא שלי היה קבלן , אבא שלי קבלן. בינינו חצי  ירושלים. בחיים לא סילקו אותי מהעבודה".

      יא.מהאמור לעיל עולה בבירור כי המכתב שקיבל התובע, הוא שהביא  "לעליית מדרגה", ו"שיא" מעבר למתח הרגיל והעומס הקיים במסגרת היומיום בעבודת התובע. בעניין זה פסק בית הדין הארצי בעבל (ארצי) 27356-04-13‏ דב גוטדינר - המוסד לביטוח לאומי (מיום 10.4.14) כדלקמן:

      "ככלל, מתח מתמשך בעבודה, אפילו משתרע הוא על פני ימים או שבועות, אינו עולה כדי "אירוע חריג", אם כי יכול ו"אירוע חריג" יוכר גם על רקע של מתח מתמשך, מקום בו בסמוך לפני האירוע נוצר "שיא" או "עליית מדרגה" חריגים באותו מתח מתמשך, והם שייחשבו כ"אירוע החריג".עוד נזכיר שעל מנת ש"אירוע חריג" יבוא בגדר "תאונת עבודה" צריך שהאירוע החריג יוגדר בזמן ובמקום. אמנם אין הכרח כי אותו אירוע חריג יהיה רגעי וקצר, ובלבד שמשכו אינו עולה כדי 'מתח מתמשך'".

      • כפי שנטען ע"י ב"כ הנתבע - במסמכים הרפואיים אין אזכור לכך שהיה אירוע חריג לתובע במהלך העבודה. אעפ"כ יהיו מקרים שהפסיקה רואה בכך משום   "אנמנזה שותקת" או אנמנזה חסרה" באשר לאירוע, וכי במקרים מעין אלו לא יהיה בכך שלא נרשם שהיה אירוע חריג (ובמיוחד למי שמגיע במצב של אירוע נוירולוגי לבית החולים) כדי לראות בכך עילה לדחיית התביעה.

      • וכך אמר בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) 23260-06-16אבי ברנע - המוסד לביטוח לאומי(מיום, 17.07.17): "נקדים ונאמר בקשר להיעדר אזכור של אירוע חריג בעבודה במסמכים הרפואיים של המערער ממועדים שבסמוך לאשפוזו, כי אין במסמכים "אנמנזה סותרת", אלא לכל היותר "אנמנזה שותקת" או חסרה, בכל הקשור לאירוע של התרגזות חריגה בעבודה. יצוין כי המתואר במסמכים עולה בקנה אחד עם שעת הופעת הכאבים כנטען על ידי המערער, כמו גם העובדה שהם הופיעו במהלך נהיגה ברכב. על כן, בהעדר כל פירוט השולל אירוע כאמור, לא ניתן להסתמך על המסמכים הרפואיים באופן משמעותי כדי לשלול את גרסת המערער כפי שניתנה במועדים מאוחרים יותר. כך ציינו בפרשת בריקלין "כי המערערת הייתה במצב רפואי המקשה על מתן פרטי פרטיו של האירוע שאירע בעבודה. לפיכך, ולכל היותר, ניתן לומר שהרישום במסמכים הרפואיים הינו רישום חסר בדומה ל'אנמנזה שותקת', להבדיל מ'אנמנזה סותרת'" (ראו שם בפסקה 14, והשוו להפניות שם;עב"ל (ארצי) 13366-02-12יורי קוברינסקי - המוסד לביטוח לאומי (11.12.12), בפסקה 11 וההפניות שם". גם בענייננו, משאין אנמנזה סותרת, ולאור עדותו האמינה של התובע יש לראות בכך משום אנמנזה חסרה או שותקת, באופן שאין בה די כדי לאיין את היות האירוע אירוע חריג.

      • באשר לטענת השיהוי : אכן יש לתמוה על האיחור הניכר בהגשת התביעה למוסד. אעפ"כ, מקובלת עלי טענת התובע כי לא ידע כי יכול להגיש לביטוח לאומי תביעה להכרה בו כנפגע בעבודה, והבין זאת רק לאחר שהתייעץ עם עו"ד (ר' עמ' 4 שורות 19-20) והסבריו לא נסתרו. מובן, שככל שיש נזק ראייתי (ועל פניו לא מצאתי כי יש נזק כזה בענייננו ) - יפעל הדבר לחובת התובע. מכיוון שמדובר בחומר רפואי הקיים – הן לעניין ההסטוריה הרפואית שלו בטרם האירוע והן בעניין האירוע הנוירולוגי – לא נראה שיש בטענת השיהוי די כדי לדחות את התביעה כבר בשלב זה. מכל מקום, ע"פ פסיקת בית הדין הארצי, טענת השיהוי לכשעצמה אינה עילה לדחיית התביעה, כאשר נפסק כי: "הלכה היא, שטענת שיהוי, כשלעצמה, לא תוכל לעמוד. על המוסד לשכנע את בית הדין כי עקב השיהוי נבצר ממנו לבדוק לגופן את טענות המבוטח" (ר' דב"ע (ארצי) נה/0-92 דיאב – המוסד לביטוח לאומי (3.5.1995)).

      • ממכלול האמור, עולה תמונה לפיה ביום 22.3.17 בעקבות קבלת המכתב מהמפקח, היה על תובע לחץ נפשי חריג מעבר ללחץ הנפשי אותו חווה במהלך היום יומי הרגיל שלו ללחץ ומתח לא שגרתיים וסערת רגשות קיצונית.

      • האם יש קשר סיבתי בין האירוע של קבלת המכתב מיום 22.3.17 למצבו הרפואי ולאירוע הנוירולוגי כפי שעולה מאישפוזו ביום 26.3.17? בעניין זה יש להעביר את עניינו למומחה רפואי שימונה מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלה זו. בעניינו יש לקחת בחשבון מחד את עברו הרפואי וגורמי הסיכון הספציפיים של התובע, ומאידך את סמיכות הזמנים בין האירוע החריג בעבודה (קבלת המכתב) לבין האירוע הנוירולוגי.

        סוף דבר ממכלול האמור עולה כי התובע הרים את הנטל הנדרש בדבר חריגות האירוע מיום 22.3.17. משכך , ימנה בית הדין מומחה רפואי מתחום הנוירולוגיה אשר ישיב לשתי שאלות: א. ממה סבל התובע ב-26.3.17 והאם מדובר באירוע מוחי. ב. האם יש קשר הסיבתי בין האירוע החריג מיום 22.3.17 כמתואר לעיל לבין האירוע הנוירולוגי מיום 26.3.17. החלטה בדבר מינוי מומחה תשלח לצדדים בנפרד.

         

         

        ניתנה היום, ט"ו אדר ב' תשפ"ב, (18 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

         

        Picture 1

         

         


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ