ב"ל 27322-03-14

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9/1/14, אשר דחתה את ערעורו של המערער באופן שהותיר על כנה החלטת ועדה קודמת, שקבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור 40.15% ולאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, נכות כוללת בשיעור 61% (להלן: "הועדה").

2.ביום 14/3/13 קבעה ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) כי למערער נכות צמיתה כוללת, לאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, בשיעור של 61% על החלטה זו הוגש ערעור, אשר בעקבותיו ניתן, בהסכמת הצדדים, פסק דין מיום 9/10/13 אשר בו נקבע, כדלקמן (בל 39860-04-13; להלן: "פסה"ד"):

"1. ענייננו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס לבדיקת מיפוי עצמות מיום 5/3/12 וכן 4/9/12 בה נמצאו ממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם העדר פגימה בברכיים. בנוסף, הואיל והועדה מציינת כי אין כל ממצא אוביקטיבי בעמ"ש מותני – תתייחס הועדה לממצאי סי.טי. ממועד 29/7/09 שם מתוארים בלטי דיסק.

2. הועדה תזמן את המערער לדיון בועדה ותשקול את בדיקתו.

3. הועדה תנמק את החלטתה."

3.בעקבות פסה"ד התכנסה הועדה ביום 9/1/14. כאמור, הערעור דנן הוגש על החלטתה זו של הועדה.

טענות הצדדים

4.טענות המערער בתמצית הינן, כדלקמן:

א.הועדה לא מילאה אחר הוראות פסה"ד.

ב.הועדה שבויה בקונספציה שהוכרה פגיעת ראש בלבד ונצמדת דווקנית למכתב ההכרה של פקיד התביעות. טיעון זה עולה שוב ושוב ע"י הועדה והינו פסול, שכן יש מקום לנמק מדוע לא יוענקו נכויות בגין פגיעות נוספות עליהן מתלונן המערער ובגינן יש ממצאים אובייקטיביים. משאין מחלוקת כי המערער סובל משברים בזיזים של חוליות עמ"ש מותני, ברור כי אין מדובר בפגיעת ראש בלבד.

ג.הועדה מציינת כי ד"ר טיטיון העניק למערער ביום 27/7/11 נכות בשיעור 10% בגין כאבי שרירים. לטענת הועדה לא מדובר באיבר או גפה מוגדרים. ההסבר לוקה בחסר ולא ברור האם הועדה ביקשה לטעון כי קביעה זו באה במקום קביעה קונקרטית לענין נכות בגין איברים אחרים. אם הועדה מסכימה עם ד"ר טיטיון ומקבלת את קביעתו, הרי שיש להוסיף להחלטתה 10% נכות נוספים בהתאם, שכן הועדה מצאה בבדיקתה מיום 19/4/12 הגבלה קלה בעמ"ש צווארי – קביעה המעניקה 10% נכות ללא קשר לקביעתו של ד"ר טיטיון בדבר הנכות בגין כאבי השרירים.

ד.בנוסף, הועדה אינה צריכה להתחקות אחר הלך מחשבתו של ד"ר טיטיון, אלא לנמק את מסקנתה שלה באופן ברור, כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

ה.הועדה מתייחסת לבדיקות מיפוי עצמות מיום 5/3/12 ומיום 4/9/12 וקובעת כי הממצאים "יכולים" להיות על רקע דגנרטיבי (שינויים ניווניים). ראשית, על הועדה לקבוע חד משמעית ככל שאין קשר סיבתי בין התאונה לבין הממצאים וזאת לא עשתה הועדה. שנית, החלטת הועדה בענין זה איננה מנומקת ולא ברור על בסיס איזה נתונים נקבע כי הממצאים הינם על רקע שינויים ניווניים. במיוחד נכונים הדברים נוכח העובדה שבעת התאונה היה המערער בן 30.

ו.הועדה מתייחסת לממצאי בדיקות המיפוי באופן כללי ולא מפורט.

ז.הועדה סירבה בתוקף לבדוק את המערער, על אף שנדרשה לשקול זאת בפסה"ד. הסירוב האמור מהווה ביטוי נוסף לכך שהועדה נעולה בעמדתה.

ח.הועדה לא ביצעה בעבר בדיקה של עמ"ש מותני, לרבות טווחים, צידוד, החזרים.