עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2188-12-14
14/05/2015
|
בפני השופטת:
דגית ויסמן
|
| - נגד - |
מערערת:
שושנה אהל
עו"ד משה שלום
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אלי מושונוב
|
| פסק דין |
1.ערעור על החלטת ועדה לעררים (אי כושר) מיום 29.7.14, שהתכנסה בעקבות פסק דין מיום 17.6.14 (להלן ובהתאמה: הוועדה, פסק הדין).
2.בפסק הדין, שניתן על יסוד הסכמת הצדדים (בל 27713-01-14, בפני כב' הרשמת פלד), נקבע כדלקמן:
"עניינה של המערערת יוחזר לוועדת אי כושר לעררים על מנת שתשקול פעם נוספת את שיעור אי כושרה של המערערת תוך התייחסות מפורטת ומנומקת לדו"ח פקידת השיקום מיום 17.10.13 שם הומלץ לראותה כמי שאבדה 65% מכושרה להשתכר".
3.לטענת המערערת, שגתה הוועדה בקבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושר השתכרותה ואף לא נתנה דעתה לאמור בחוות דעתה של פקידת השיקום. לשיטת המערערת, היה על הוועדה לפנות לפקידת השיקום ולבקש הבהרה, אם חוות הדעת לא היתה ברורה. עוד עתרה המערערת להחלפת הרכב הוועדה.
4.לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן, ולפיכך לא נפל פגם בהחלטת הוועדה.
5.כאשר בית הדין מחזיר את עניינו של המבוטח לדיון נוסף בוועדה, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין ולפעול על פי הנחיותיו. במקרה זה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע נא/29 – 01 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1992); עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי - המוסד לביטוח לאומי, 8.1.08; בר"ע (ארצי) 5971-11-10 מברוכה – המוסד לביטוח לאומי, 22.12.10).
7.מקריאת החלטת הוועדה עולה כי פעלה על פי הנחיות בית הדין, כדלקמן:
"הוועדה עיינה בפסק דין בית הדין האזורי לעבודה מ- 17.6.14. בית הדין הנחה את הוועדה לעררים לשקול פעם נוספת את שיעור כושרה התעסוקתי של העוררת בהתייחס לדוח פ. שיקום מ- 17.10.13. בדו"ח פ. שיקום מציינת את שיעור הנכות בגין הליקויים השונים, התייחסות לפרטים אישיים כולל השכלה של 12 שנ"ל רקע תעסוקתי בתחומים כגון: סייעת לגננת, פקידה בחברת ביטוח, מוכרת בחנות נעליים כפי שעושה גם כיום וכדומה. עובדת השיקום לא נימקה בהמלצותיה מדוע היא רואה את העוררת כמוגבלת בעבודה מלאה. עובדת השיקום ציינה את מגבלותיה של העוררת בעבודה הכרוכה במאמץ פיזי או ערנות רבה אולם אין הסבר בחוו"ד ולא ניתן לעקוב אחר הלך הרוח בחוו"ד משום שאין היא מנמקת את מסקנתה לגבי אובדן היקף שעות בכושר העבודה. הוועדה בדעה כי מגבלותיה הרפואיות מוגבלת בעבודה במשמרות לילה, הרמת היד הימנית מעל לגובה חגורת הכתפיים, בחשיפה ישירה לשמש, מוגבלת בהרמת משא כבד ובכיפופים חוזרים של עמו"ש. עם זאת כשירה לעבוד בעבודות כגון: פקידת מודיעין, שרות לקוחות, מענה טלפוני וכדומה במשרה מלאה. הוועדה דוחה את הערר".
8.בחוות דעתה של פקידת השיקום (מיום 17.10.13), פורטו ליקוייה הרפואיים של המערערת ועברה התעסוקתי. בפרק המסקנות ("המלצה ונימוקים") נרשמו הדברים הבאים: