ב"ל 21522-04-14 אהרוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.2.2014 אשר קבעה כי יש לנכות מנכותו של המערער בגין המגבלה בעמוד השדרה המותני נכות בגין מצב קודם בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37 (8)א' מותאם.

יצוין כי הוועדה אף קבעה למערער נכות בגין מגבלה בעמוד שדרה צווארי, אולם על עניין זה לא הוגש ערעור. לפיכך אתמקד בקביעת הוועדה בנוגע למגבלה בעמוד השדרה המותני בלבד.

העובדות 

המערער יליד 1953. ביום 17.2.2011 נפגע המערער בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: התאונה). המערער נחבל בצווארו, בראשו ובגבו.

ביום 21.8.2012 קבעה ועדה רפואית לעררים (להלן: הוועדה) כי למערער נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות). הוועדה הוסיפה כי מנכות זו יש לנכות נכות בשיעור 5% בגין מצב רפואי קודם לפי סעיף ליקוי 37(8)(א) מותאם, כך שנכותו הצמיתה של המערער בגין המגבלה בעמוד השדרה המותני היא בשיעור 5% בלבד.

המשיב הגיש ערעור על החלטת הוועדה. ביום 25.12.2013 ניתן פסק דין בעניינו של המערער (ב"ל 45351-10-12), בזו הלשון (להלן: פסק הדין):

"עניינו של המערער יושב אל הוועדה על מנת שזו תשקול שוב את קביעתה בנוגע לניכוי אחוזי נכות בגין מצב קודם בכל הנוגע לעמוד השדרה המותני, תוך התייחסות למסמך הרפואי מיום 4.3.2008.

המערער וב"כ יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה בהקשר זה".