ב"ל 19452-06-13 שרעבי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לבית הדין הוגשה תביעת הגב' שרעבי כנגד החלטת הנתבע אשר קבע החלטתו מיום 13.6.12, כי הוא מבטל רטרואקטיבית את הבטחת ההכנסה אותה קיבלה מינואר 2012 ועד החלטתו בשל עבודה בהיקף נמוך מזה שהיא הצהירה ובשל העדר התייצבות בלשכת התעסוקה. כתוצאה מהחלטה זו נוצר חוב לתובעת לחודשים 1-5/12.

הנתבע טען כי כדין התקבלה החלטת הנתבע זאת לאור קבלת מכתב ממעסיקה של התובעת על צמצום הקף משרתה בחודשים 1-4/12 בשל הצורך להיות לצד אימה שחלתה ומאחר והתובעת לא דיווחה על השינוי ולא התייצבה על הנתבע היה להפסיק זכאותה בדיעבד וכדין נוצר החוב.

2.ואלה הן העובדות כפי שהן עולות מכתבי הטענות התצהיר והעדויות והמסמכים:

א.התובעת ילידת 1966 מטפלת בקשישים בעיסוקה במשרה חלקית ומקבלת הבטחת הכנסה מהנתבע. אין חולק כי התובעת מתגוררת עם אמה הקשישה הזכאית לסיעוד ואין חפיפה בין שעות המטפלת הסיעודית לשעות העבודה של התובעת.

ב.כעולה מתלושי השכר שצרפה התובעת ,בשנת 2011 עבדה במשרה חלקית בטיפול בקשישים באמצעות עמותת "בבית" בין 74 ל- 84 שעות בחודש בהתאם לדרישת שני הקשישים איתם עבדה.

ג.ההחלטה של הנתבע אשר אישרה לתובעת תשלום הבטחת הכנסה ניתנה ביום 2.2.12 ובה נקבעה זכאותה להבטחת הכנסה לכל שנת 2012 בתנאי שהיא ממשיכה לעבוד אצל הקשיש, והקף המשרה הוא של 20 שעות שבועיות. כמו כן נכתב במכתב זה כי ככל שיש שינוי במקום העבודה או היקפה כי עליה לפנות אל הנתבע מיידית. כמו כן נכתב כי על התובעת לפנות לשירות התעסוקה להתייצבות ב- 1.1.2013.

ד.התובעת הגישה לנתבע טופס מעקב זכאות לגמלת הבטחת הכנסה עם תלושי השכר לרבעון הראשון ביום 6.5.12. כעולה מתלושי השכר בחודשים פברואר ומרץ יש ירידה במספר שעות העבודה של התובעת וכן בינואר עבדה רק 68 שעות. כך גם בעדותה פירטה כי עבדה בדרך כלל אצל שני קשישים כ- 27 שעות בשבוע.

ה.בעקבות כך נעשתה פניה למעסיק ונשלח האישור כי אם התובעת חלתה בחודש ינואר דבר גרם לצמצום שעות העבודה של התובעת וכן נאמר כי החל מחודש אפריל שבה התובעת לעבודה סדירה של 18.5 שעות בשבוע.

בעדותה שלא נסתרה נאמר כי צמצמה 9.5 שעות בחודשיים בה אמא חלתה כאשר המטפלות לא הגיעו לטפל בה. עוד עלה מתלושי השכר כי רק בחודשים פברואר ומרץ 2012 יש ירידה ניכרת בשעות, 54 שעות ב 2.12 ו – 40 שעות ב- 3.12.

בעדות גב' רדומסקי מעסיקתה ,עלה כי התובעת חזרה לעבודה סדירה בחודש אפריל.

ו.אין חולק כי התובעת התייצבה בשירות התעסוקה אחת לשישה חודשים כפי שנדרשה וכי לא נשלחה לה הנחיה של הנתבע להתייצב בצורה שונה.

ז.לאור האמור החליט הנתבע לשלול את זכאותה להבטחת הכנסה לחודשים ינואר עד מאי 2012 ויצר לה חוב, זאת בשל אי עמידה בדרישה של שעות עבודה מינימליות ואי התייצבות בלשכת התעסוקה וכן אי המצאת מסמכים על מחלת האם והצורך בטיפול בה.

3.העידו בפנינו התובעת וכן הגב' לימור רדומבסקי מטעם עמותת בבית. כמו כן הוגשו מסמכים נלווים לתצהיר ותעודת עובדת הציבור.

4.התובעת טענה כי צמצום השעות היה חלקי בחודש ינואר ובחודשים פברואר ומרץ וכבר בחודש אפריל חזרה לעבודה מלאה כפי שעבדה במחצית השנה השניה של 2011. התובעת נימקה מדוע היתה הפחתה בשיעור המשרה לחודשיים בלבד וכי התייצבה בשירות התעסוקה על פי ההנחיות שקיבלה מהם אחת לחצי שנה.

התובעת אף טענה כי לא נסתרה גרסתה לגבי הפחתת השעות רק בשל הצורך הנקודתי של חודשיים לטפל באימה. לכן טוענת התובעת כי אין לקבל את טענות הנתבע ולקיים את תכלית החוק למתן רשת ביטחון של הכנסה מינימלית וביקשה לבטל את החלטת הנתבע. עוד נטען על ידי התובעת כי אין לדחות את תביעתה רק בשל כך שלא עדכנה את הנתבע על השינוי בהיקף משרתה בחודשים הרלבנטיים .