ב' א' ואח' נ' י'

תביעה לפינוי וסילוק יד מדירה הנמצאת בבעלות התובע. התובע עבר אירוע מוחי קשה שבעקבותיו מונתה התובעת להיות לו לאפוטרופוס לגוף ולרכוש.

התובעים טוענים כי הנתבע ביקש רשות להחזיק בדירה לזמן מוגבל אך בפועל ניצל את תמימותה של התובעת כדי להשתלט על הדירה לטובתו ו/או לטובת אמו ואחותה.

הנתבע טוען כי התובע הבטיח לאמו ואחותה להעביר להן את זכויות הבעלות בדירה, בין היתר, מאחר והן השתתפו ברכישתה ולאור מסירותן לטיפול בהוריהם. האמנם?

ובנמצא;

בהתאם לנסח רישום המקרקעין הדירה מצויה בבעלות התובע.

בהיעדר ראיות מספיקות ובהינתן מהימנות עדיו של הנתבע שהייתה נמוכה, הוא לא הצליח להוכיח כי קמה לו הזכות להחזיק בה מכוח הבטחה של התובע.

על כן, דין התביעה להתקבל ועל הנתבע לפנות את הדירה.

רקע

1. דירה מספר 32 המצויה בבניין שברחוב ------, בתל אביב וידועה כגוש -----, חלקה ----, תת חלקה --. התובע, מר א' ב' א', הוא הבעלים הרשום של הדירה. התובעת, הגב' ס' ב' א', היא רעייתו (להלן: "הדירה", "התובע", "התובעת", בהתאמה, ויחדיו: "הנתבעים") (נסח רישום מקרקעין צורף כנספח א' לכתב התביעה).

    

2. בשנת 2019 התובע עבר אירוע מוחי קשה שפגע בתפקודו. התובעת מונתה לשמש כאפוטרופסית שלו לגוף ולרכוש (סעיפים 1,18,19 לתצהיר התובעת, ת/1 ונספח 1 לתצהיר זה).

    

3. הנתבע, מר ג' י', הוא אחיינו של התובע ובנה של הגב' ש' "ש'" י', אחותו של התובע. לתובע שני אחים נוספים: הגב' ל' ב' ומר אליעזר ב' א' ז"ל (להלן: "הנתבע", "הגב' ש'", ו- "הגב' ל'", בהתאמה; וכן: הגב' ש' והגב' ל' יחדיו: "האחיות") (סעיף 2 לתצהיר הגב' ל', נ/2).

    

4. הנתבע מחזיק כיום בדירה (עמ' 48 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021).

    

    

   טענות הצדדים

    

5. התובעים טוענים כי יש להורות על סילוק ידו של הנתבע מהדירה.

    

   התובעים מוסיפים וטוענים כדלקמן;

    

6. התובעת רשאית לפעול בשמו של התובע לאחר שמונתה לשמש לו אפוטרופסית לגוף ולרכוש (Legal guardian and conservator) מטעם מדינת מישיגן שבארצות הברית, ובהינתן כי הוא עצמו איננו כשיר מבחינה רפואית לדאוג לבריאותו ולרכושו.

    

7. במהלך חודש מרץ 2020 פנה הנתבע לתובעת וביקש ממנה לאפשר לו לשהות בדירה בשל חזרתו ארצה מחו"ל ובשל הצורך בבידוד נוכח התפשטות נגיף הקורונה. התובעת הסכימה שהנתבע ישהה בדירה בתקופת הבידוד אך לא מעבר לכך. אלא שהנתבע איננו מסכים לפנות את הדירה.

    

8. הנתבע הוא בגדר פולש שמחזיק בדירה שלא כדין, מבלי שניתנה לו הסכמה ו/או הרשאה להמשיך להחזיק בדירה, ומבלי שהוא משלם דמי שכירות.

    

9. על מנת שיהיה זכאי לקבלת הסעד של סילוק יד, דיי לתובע להוכיח שהוא מי שרשום כבעל זכויות בעלות בדירה.

    

10. טענתו של הנתבע כי האחיות הן בעלות זכויות הבעלות בדירה ולא התובע, היא טענה כוזבת ורצופה בסתירות.

     

    עובדה היא שהנתבע ביקש את רשות התובעת להתגורר בדירה, ומכאן שאף הוא לא סבר כי היא מצויה בבעלות האחיות;

    עובדה היא שכאשר רצה התובע להעניק לגב' ש' ייפוי כוח או זכויות לאחר פטירתו, הוא עשה כן באופן מפורש ובכתב. הוא לא עשה כן ביחס לדירה ואין כל מסמך בכתב המקנה לגב' ש' זכויות בעלות בדירה;

     

    הנתבע והאחיות הציגו לפחות חמש גרסאות סותרות להוכחת טענתן לפיה יש להכיר בהן כבעלות זכויות הבעלות בדירה. בין היתר טענו כי הדירה הובטחה לאחיות בתמורה לסכומים שניתנו על ידן לרכישתה ושהיא ניתנה להן במתנה.

     

    הנתבע לא הציג ראיות להוכחת טענתו לפיה האחריות רכשו את הדירה. לא נתמלאו גם הדרישות הקבועות בחוק להשלמת הליך של הענקת מתנה.

     

11. מיום רכישת הדירה על ידי התובע, ובמשך 30 שנים, השימוש היחיד שנעשה בדירה הוא על ידי התובעים.

     

12. משכך, יש לחייב את הנתבע לסלק ידו מן הדירה ולהחזיר את החזקה בה לידי התובעים כשהיא פנוי מכל אדם וחפץ השייך לו או למי מטעמו.

     

13. הנתבע מצדו טוען כי יש לדחות את התביעה.

     

    הנתבע מוסיף וטוען כדלקמן;

     

14. התובעת לא צירפה אסמכתא להוכיח שהיא רשאית לפעול בשמו של התובע בישראל; הדירה לא נרשמה בצו למינויה כאפוטרופוס ולא בבקשה לפשיטת רגל.

     

15. התובע ביקש בעבר מהגב' ש' שתרכוש את הדירה והיא עשתה כן ביחד עם אחותה והן גם השקיעו בשיפוצה. למרות בקשותיהן (של האחיות) מהתובע, בעת ביקוריו בישראל, שיחזיר להן את כספן, הוא לא עשה כן אך הבטיח להן כי הוא ייתן להן את הדירה במתנה לאות הוקרה על הטיפול בהוריהן.

     

16. לפני כשלוש שנים, הבטיח התובע לגב' ש' שרישום הדירה על שמה ייעשה בהקדם ובכל מקרה, שהיא רשאית להתגורר בדירה או להשכירה ולנהוג בה מנהג בעלים. כעת, מנסה התובעת להתעלם מהבטחתו ומהתחייבותו של התובע.

     

17. האחיות השקיעו בדירה אלפי שעות עבודה וסכומי עתק נוכח הבטחתו של התובע.

     

18. פנייתו לתובעת הייתה על מנת להודיע לה שהוא מתכוון לגור בדירה. באותה עת לא ידע שהפניה מיותרת. בכל מקרה עשה כן מטעמי נימוס.

     

19. הדירה נמצאת בחזקתה של הגב' ש' לפחות כשלושים שנים.

     

20. לתובעת אין מושג באשר לתנאי הרכישה של הדירה ולא היה בידה אפילו את הסכם המכר. פרט לקבלות חלקיות היא לא הביאה כל ראיה המעידה כי הדירה בבעלות התובע.

     

21. טענת התובעים כי הוצגו גרסאות סותרות על ידי הנתבע היא טענת סרק שכן הגרסאות מתיישבות זו עם זו.

     

    הדירה הובטחה לאחיות במתנה הן מכיוון שהן השקיעו את מרבית התמורה ברכישתה ובשיפוצה, הן בגלל שהן טיפלו במסירות בהוריהן, הן בגלל שהתובע לא האמין בתובעת והן בגלל שהוא רצה להבטיח את עתידה של הגב' ש'.

     

22. אמנם סעיף 125 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), קובע כי רישום המקרקעין מהווה ראיה חותכת לתוכנו, אולם הנתבע אינו חולק על תוכן הרישום אלא מנסה להפריך את החזקה הנובעת ממנו ולהוכיח כי הדירה נרכשה ברובה מכספי האחיות.

     

     

     

     

    המסגרת הראייתית

     

23. מטעם התובע העידו התובעת בעצמה (תצהיר עדות ראשית מטעמה סומן ת/1); והגב' אורלי רוקלין, בתם של התובעים (ת/2).

     

24. מטעם הנתבע העידו הוא עצמו (תצהיר עדות ראשית מטעמו סומן נ/3); הגב' ש' "ש'" י' (נ/4) (כאמור להלן: "הגב' ש'"); הגב' ב' ל' (נ/2) (כאמור להלן: "הגב' ל'"); ומר ד' ב', בעלה של הגב' ל' (נ/1) (להלן: "מר ד'").

     

25. אתייחס לעדויות ולראיות שהוגשו מטעם הצדדים, במסגרת הדיון שלהלן, ככל שיידרש.

     

     

    דיון

     

    נטל ההוכחה

     

26. סעיף 16 לחוק המקרקעין, קובע כדלקמן:

     

    "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין."

     

27. הכלל בעניין זה הוא כי שעה שהוכיח התובע סילוק יד ממקרקעין, שהם אכן בבעלותו, עובר נטל ההוכחה לכתפי הנתבע שיידרש להוכיח את זכותו להמשיך ולהחזיק בהם (ע"א 483/62 קוך נ' לנדוי, פ"ד יז 1953 (1963); ע"א 127/77 קפה נ' לוי, פ"ד ל"א(3) 455, 464 (1977); ת"א (שלום ת"א) 42657/07 עיריית תל אביב נ' זערור (פורסם בנבו, 22/2/2015)).

     

28. מי שהוכיח אפוא את בעלותו במקרקעין או הוכיח כי הוא הזכאי להחזיק בהם, יוצא ידי חובתו ונטל ההוכחה עובר לכתפי המחזיק במקרקעין, להוכיח את זכותו החוקית להחזיק בהם.

     

29. סעיף 125 לחוק המקרקעין קובע:

     

    "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969."

     

30. בענייננו, בהתאם לנסח רישום המקרקעין, התובע הוא הבעלים הרשום של הדירה ועל כן נטל ההוכחה עובר לפתחו של הנתבע להוכיח כי יש לו את הזכות להחזיק בה.

     

     

    האם הנתבע הוכיח את זכותו או את זכות האחיות להחזיק בדירה

     

    הגרסאות שהוצגו על ידי הנתבע והאחיות

     

31. הנתבע מציג מספר גרסאות להוכחת זכותו או זכות האחיות להחזיק בדירה;

     

32. לפי גרסה אחת, האחיות השקיעו כספים בדירה ועל כן התובע הבטיח להן את זכותן בה (סעיפים 8-9 לתצהיר הגב' ש', נ/4) וראו גם דבריה של הגב' ל':

     

    "ש :מתי שהוא תמיד בא, הוא אמר לנו אל תדאגו, אם אני לא משלם את הכסף, אני רושם אתכם. אנחנו האמנו לו.

    ת :וזה היה במקום להחזיר לכם את הכסף בעצם, נכון?

    ש :כן, כן." (עמ' 31 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021)

     

33. הגב' ל' העידה כי השקיעה בדירה סכום של 150,000 ₪ במזומן (עמ' 26 ו- 28 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021). כשנשאלה למה שימש הכסף ענתה שהם קיבלו את הדירה "סטנדרט" והיו צריכים להשקיע בשיפוצים, בריהוט ובאינסטלציה וכו' (עמ' 29 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021).

     

    מר ד', בעלה, העיד כי הוא והגב' ל' השקיעו בדירה בערך 150,000 ₪ שהועברו דרך הגב' ש' כאשר קרוב ל- 100,000 ניתנו לצורך רכישת הדירה ו- 50,000 ₪ כדי "לסדר את הבית" (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021).

     

34. כשנשאלה הגב' ש' בעדותה מה הסכום שהשקיעה בדירה, שנרכשה לטענתה בסכום כולל של 765,000 ₪, היא לא ידעה להשיב (עמ' 3-4 לתמליל הדיון מיום 1/12/2021).

    ראו בין היתר תשובתה להלן:

     

    "העדה, גב' י': אין לי במספרים, שתביני אנחנו אחים, שהאמון בינינו אמון מלא כאחים, אני איתרתי את הדירה רכשתי עבורו את הדירה העניין של הצד הכספי הדיוק זה לא היה במאת האחוזים אני שיפצתי את הדירה, השקעתי בה בנושא של הזמן לאתר אותה, בנושא של התחזוקה שלה ואנחנו כאחים לא התחשבנו אף פעם בדיוק את הדברים האלה זה לא היה..." (עמ' 4 לתמליל הדיון מיום 1/12/2021).

     

    כאשר מדובר בטענה לזכות קניינית ספק אם אפשר לקבל עדות בעלמא, שאין בה פירוט של התמורה ששולמה על חשבון חלקה ברכישה. יש בכך כדי להחליש את גרסתה.

     

35. גם בעניין ההוצאות של האחיות שנעשו לפי הטענה בגין הדירה, אין דיי בראיות שהוגשו לתימוכין.

     

    הגב' ש' צירפה אמנם לתצהירה, בערבוביה רבה, חשבוניות ותשלומים (נספח 2 לתצהירה נ/4), אלא שחלקם של המסמכים נוגעים לדירה בגבעתיים וחלקם לדירה ברחוב פינשטיין 6, ומכאן שאינם רלוונטיים.

     

    במאמר מוסגר אציין כי הדירה בגבעתיים היא דירה המהווה חלק מירושת הורי התובע והאחיות ולגביה קיימת צוואה של התובע על פיה חלקו בה יועבר על שם הגב' ש' (להלן: "הדירה בגבעתיים") (סעיף 10 ונספח 3 לתצהיר הגב' ש', נ/4).

     

    מבין המסמכים הרלוונטיים לדירה שבענייננו והנושאים גם את כתובתה, ניתן למצוא, תשלומים שוטפים של חשבונות חשמל, מים, ארנונה, וועד בית, וכן, פוליסות ביטוח.

    אציין כי צורפו עוד מספר קבלות או רשימות בכתב יד שחלקן לא התייחסו לדירה או שלא היה ברור אם הן מתייחסות לדירה, כך שלא היה ניתן להסיק מהן דבר.

     

    אכן יש במסמכים אלו כדי להעיד על תשלומים שוטפים שהגב' ש' שילמה ביחס לדירה, אך אין בכך כדי להקנות לאחיות, למי מהן, או לנתבע זכות קניינית בה או זכות להחזיק בה, ואין בהם כדי ללמד שהדירה הובטחה לאחיות.

     

36. הרושם שהותירו בי האחיות ואף הנתבע עצמו, גם הוא, דל;

     

37. ככלל, עדותה של הגב' ש' התאפיינה בתשובות מתחמקות, הולכות סחור סחור, ולא ברורות, והיה בה כדי לפגוע במידת מהימנותה.

     

    להמחשה, ראו למשל:

     

    "עו"ד טובים: אין שום בעיה. הצוואה של א' מתייחסת רק לדירה בגבעתיים נכון?

    העדה, גב' י':הצוואה בגבעתיים שימי לב מתי, מתי היא נרשמה ומתי הדירה בפינשטיין נקנתה איזה הפרש, ואומרים שעושים צוואה זה סגולה לחיים ארוכים, אחי רצה לדעת, שאחיות שלו כאן בארץ מסודרות אחותו הקטנה ואחותו הגדולה,

    עו"ד טובים: אמרנו את זה מקודם, אמרנו את זה מקודם,

    העדה, גב' י':לאור כל, כל השנים, שאני מגיל 14, שהם נסעו לארצות הברית זה לא עובר ככה, כי את אומרת את זה,

    עו"ד טובים: אמרנו את זה, שמענו את זה," (עמ' 10 לתמליל הדיון מיום 12/1/2021).

     

    וכן:

     

    "עו"ד טובים:והכספים שהועברו לחשבון, הכספים ששולמו בגין השכירות בגבעתיים שימשו גם לצורך ההוצאות של הדירה בפינשטיין?

    העדה, גב' י':אם היה לי חסר כסף, לא, הייתי צריכה להחזיק את זה, אז כהוצאות כלליות, כי אני,

    עו"ד טובים: גם בגין, אני שואלת שאלה מאוד פשוטה,

    העדה, גב' י':אני עונה לך מאוד,

    עו"ד טובים: בגין הדירה בפינשטיין זה גם שימש לצורך תשלום ההוצאות?

    העדה, גב' י':כשיש לי את ההכנסות ויש לי את ההוצאות לשלם אז זה משמש, גם להוצאות וגם להוצאות של הבית הכל. ידעתי,

    עו"ד טובים: למעשה מבחינתך היום את חייבת לא' מחצית מהשכירות בגבעתיים?

    העדה, גב' י': אולי הפוך?

    עו"ד טובים: אני שואלת, את חייבת לא'?

    העדה, גב' י':לא היה לנו חשבון כזה (לא ברור) שאני יודעת שהדירה בגבעתיים היא שייכת לי היא תעבור אליי יש לי את הצוואה, והדירה בפינשטיין זה הדבר שיגיע, לכן לא לחצתי בבוא הזמן היא גם תירשם עליי ועל אחותי," (עמ' 17 לתמליל הדיון מיום 12/1/2021).

     

    וכן:

     

    "עו"ד טובים: עכשיו לך ולא' היה חשבון משותף נכון?

    העדה, גב' י': רשמתי כן, אבל זה חשבון שאני ניהלתי אותו.

    עו"ד טובים: היה לכם חשבון משותף?

    העדה, גב' י': לא היה לנו חשבון משותף.

    עו"ד טובים:היה לכם חשבון משותף כן כן לא לא מאוד פשוט.

    העדה, גב' י':כשקונים דירה והוא נמצא בחוץ לארץ,

    כב' הש' האפט:(לא ברור) ,

    העדה, גב' י': אז היה,

    עו"ד טובים: מהחשבון הזה היו הוצאות לטובת הדירה של פינשטיין,

    העדה, גב' י':מהחשבון הזה היו אני מניחה שגם הוצאות וגם כן.

    עו"ד טובים:היו הוצאות (לא ברור) הדירה בפינשטיין?

    העדה, גב' י': כן, כן," (עמ' 19 לתמליל הדיון מיום 12/1/2021)

     

38. עדותה של הגב' ל' התאפיינה בכעס ובאגרסיביות. יותר מכל ניכרת הייתה בה האיבה הגלויה שהיא רוחשת לתובעת. אלה לא הותירו בי את הרושם שהאמת, להבדיל מכעסה זה, היא נר לרגליה.

     

39. קוצר רוח ואגרסיביות אפיינו גם את עדותו של הנתבע. וגם הוא לא הותיר בי רושם מהימן של מי שבא לתאר דברים כהווייתם. מכל מקום, אף לפי עדות האחיות ניכר כי הנתבע איננו העד המרכזי במחלוקת הנתונה להכרעתי, אלא רק מי שניזון מכוס התרעלה של הסכסוך בינן לבין התובע ורעייתו. וראו בהקשר זה עדותה של הגב' ש' לפיה:

     

    "עו"ד טובים: אוקיי, עכשיו בסעיף 10 לתצהיר שלך, את טוענת שבביקור האחרון של א' בארץ הוא הבטיח לך ולל' רישום על שמכם של הדירה יעשה יחד עם הרישום של הדירה בגבעתיים, נכון?

    העדה, גב' י': נכון,

    עו"ד טובים: אוקיי רק את ל' וא' נוכחתם בשיחה הזאת?,

    העדה, גב' י': כן.

    עו"ד טובים: אז ג' אומר שהוא גם נכח בשיחה הזאת אז מי אומר אמת?.

    העדה, גב' י': ג' ידע שהדירה הזאת היא דירה שלי, הוא שמע אותנו בסלון שהיינו יושבים ומדברים אבל לא שיתפנו אותו ממש פיזית כי הוא ילד, כמו שלא שיתפנו את הילדים בדברים בדירה הזאתי," (עמ' 13 לתמליל הדיון מיום 1/12/2021)

     

40. לפי גרסה שנייה, הדירה ניתנה לאחיות במתנה לאור מסירותן בטיפול בהוריהם (סעיף 9 לתצהיר הגב' ש', נ/4).

     

    מר ד' העיד בעניין זה כי לאחר רכישת הדירה הבטיח התובע את הדירה במתנה לאחיות וכי הוא אמר זאת הרבה פעמים לאחר מכן (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021).

     

    הגב' ל' העידה כי:

     

    "עו"ד טובים :מתי לראשונה א' הבטיח לכם את הדירה במתנה?

    העדה, גב' ב' :כל הזמן. הוא ראה שאנחנו, קודם כל, עזרנו להורים, לא נתן להם למות, את יודעת מה זה הורים חולים? מסכנים? שהבנים לא בבית?" (עמ' 29 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021)

     

    וגב' ש' הוסיפה בחקירתה:

     

    "העדה, גב' י': במהלך, בתחילה שקנינו אותה, שרכשנו אותה, אני אסביר את עצמי עוד פעם, אני רכשתי לו את הדירה איתרתי את הדירה שיפצתי, והשקעתי בדירה כספים גם כספים של אחותי שנתנה לי לעזור לו בשיפוצים והוא במהלך הזמן הוא אמר לי ש' הדירה הזאתי כאות הוקרה כל מה שעשית את ואחותיך להורים שלנו במהלך הזמן יחד עם אחי אליעזר שסעדנו אותו, אני מרגיש שאני רוצה שהיא תהייה שלך, ולכן הוא דאג גם לרשום לי צוואה על הדירה של הורי, וסמוך מאוד לאותה תקופה איזה חודשיים אחרי שהוא נתן את הצוואה הוא אמר לי ש' יש לך צוואה אני בחוץ לארץ אני לא יודע מה יילד יום אני רוצה שתהייה בטוחה שאת יש לך לך ולאחותך לעתיד המערכת יחסים שלנו מאוד מאוד קרובה עם אמון נפלא והוא סמך עליי בעיניים עצומות אם את תקראי גם את התצהיר של אישתו היא גם מציינת את זה, כל המשפחה. " (עמ' 5 לתמליל הדיון מיום 12/1/2021)

     

41. מתנה? הוקרה בגין טיפול מסור בהורים? ומה המתנה או התמורה למסירות, הדירה בגבעתיים? התחייבות מפורשת בעניינה של הדירה שבנדון? הבעת רצון גרידא ("אני מרגיש..")? הגרסה אינה ברורה ומכאן הכרסום המכביד במהימנותה.

     

    חוסר בהירות וכרסום נוסף הוא תולדה של התוספת הנוספת למקבץ הגרסאות והיא הרצון הנטען של התובע לדאוג לרווחת האחיות ועתידן (כי מי יודע מה יילד יום והוא רוצה שתהיינה בטוחות). מן הראיות שהובאו בפניי עולה כי האחיות אינן מצויות במצוקה כלכלית. הגב' ש' מתגוררת בדירת דופלקס בסמוך לדירה שבנדון ואף רכשה דירה ברמת אביב לבנה הצעיר (עמ' 9-10 לתמליל הדיון מיום 1/12/2021); לגב' ל' ולמר ד' ישנן שתי דירות בבעלותם (עדות מר ד' בעמ' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021). על אלה מתווספת הדירה בגבעתיים. חשש לרווחת האחיות אין אם כן בענייננו.

     

42. גרסאות הנתבע מגלמות גם סתירה פנימית שכן, אם הדירה מומנה בחלקה על ידי האחיות והיא הובטחה להן לנוכח טעם זה, מדוע יש צורך להעניק להן אותה במתנה מנימוקים של טיפול מסור או טעמים שעניינם בהבטחת עתידן? לא ברור.

     

43. מכל מקום, כלל הגרסאות של הנתבע אינן נתמכות במסמך בכתב כלשהו, בעוד שמן הראיות שהובאו בפניי, ניכר כי התובע, בעודו במלוא חושיו, לא היה אדם שלא הבין את חשיבות התיעוד בכתב;

     

44. צוואה של התובע משנת 1990 שצורפה לתצהיר הגב' ש' ולגביה היא טוענת כי נחתמה טרם רכישת הדירה (נספח 3 וסעיף 17 לתצהיר הגב' ש', נ/4), מעלה שהתובע מצווה לאחותו ש' לאחר מותו את זכויותיו בדירה בגבעתיים וכספים ו/או נירות ערך שמופקדים על שמו בבנק לאומי (להלן: "הדירה בגבעתיים").

     

    העובדה שאין צוואה אחרת שבה יש התייחסות לדירה מושא תובענה זו, בעוד שקיימת צוואה ביחס לנכסים אחרים, מחלישה את גרסת הנתבע.

     

45. כמו כן, לתצהיר התובעת מצורף ייפוי כוח כללי שניתן לגב' ש' על ידי התובע ומועד חתימתו הוא 8/2/2010 ומסמך המבטל את אותו ייפוי כוח שנחתם ביום 3/1/3022 (נספחים 5-6 לתצהיר התובעת, ת/1). בסעיף האחרון לייפוי הכוח הכללי קיימת הוראה שלפיה רשאית הגב' ש' לפעול בכל הקשור לדירה בגבעתיים. הוראה דומה לא קיימת ביחס לדירה מושא תובענה זו, והיא הנותנת ביחס לכוונותיו של התובע בעניינה של דירה זו.

     

46. מן האמור מובן כי התובע הכיר בחשיבותם של מסמכים בכתב ופעל ליצירתם. מכאן שגם להיעדרם יש לייחס משקל של ממש. בענייננו, היעדר כל מסמך בכתב המביע את כוונותיו של התובע ביחס לשינוי זכויות הבעלות בדירה, מתיישב אפוא עם הגרסה שלא הייתה בכוונתו להעביר זכויות אלה לידי האחיות.

     

47. במכלול הנסיבות אני מקבלת אפוא את טענת התובעת לפיה הדירה נרכשה בכספי התובע (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 4/7/2021), כמו גם את עדותה לפיה היא לא שמעה במשך כל חייה שהתובע הבטיח את הדירה לש' (עמ' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 4/7/2021).

48. אוסיף כי אין משמעות לטענת הנתבע לפיה לתובעת לא היה מושג בקשר עם תנאי הרכישה של הדירה ולפיה פרט לקבלות חלקיות, היא לא הביאה ראיה כי הדירה מצויה בבעלות התובע, שכן הקובע בעניין זה הוא הרישום בנסח רישום המקרקעין.

     

49. אציין עם זאת כי בין עדויות התובעים חסרה עדות המתווכת, הגב' זהבה ב', שאליה מתייחסת בעדותה, הגב' אורלי, ולגביה נטען כי בהתאם לעצת התובע, פנתה אליה הגב' אורלי בשנת 2017 לצורך מכירת הדירה (סעיף 9-10 לתצהיר הגב' אורלי, ת/2). עדות זו יכולה הייתה לתמוך בגרסת התובעים מכיוון שגם בה היה כדי להעיד על כך שהדירה לא הובטחה לאחיות. בהקשר זה אוסיף כי מצאתי שמעורבותה של גב' אורלי בלבה של המחלוקת שבפניי, איננה משמעותית. מכל מקום, לא מצאתי שיש בחסר זה כדי לגרוע ממסקנתי הנובעת משקלול כלל הראיות שכן הובאו בפניי.

     

50. מכלל האמור – שלל גרסאות הנתבע שאף אינן מתיישבות זו עם זו, היעדר תימוכין בכתב והתרשמותי ממהימנות עדיו – אני דוחה את טענת הנתבע לפיה התובע הבטיח את זכויות הבעלות בדירה לאחיות.

     

51. לאור האמור, מתייתר הדיון בטענות התובעים לפיהן כי לא נתמלאו הדרישות הקבועות לגיבוש הענקת "מתנה"; ובטענת הנתבע לפיה במקרים חריגים ניתן לסתור את דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין.

     

     

     

     

    בקשת הנתבע מהתובעת לאפשר לו להתגורר בדירה

     

52. אינדיקציה נוספת ומשמעותית למסקנתי האמורה נובעת מהתנהלות הנתבע עצמו, אשר מאשר כי אכן פנה לתובעת וביקש ממנה לאפשר לו לגור בדירה. לדבריו, באותה עת הוא לא ידע כי הבקשה מיותרת נוכח העובדה שהחזקה בדירה הייתה בין כה בידי הגב' ש'. עוד לדבריו, כך עשה מטעמי נימוס (סעיף 15 לתצהירו, נ/3).

     

53. כשנשאל בחקירתו מדוע פנה לתובעת, השיב:

     

    "העד, מר י' :כי אני בן אדם מנומס, חזרתי ממיאמי, והיה הסכמה בין האחים בהתחלה, שאף אחד לא יגור בדירה, שלא עשו מזה סוג של (לא ברור), אז אני מהנימוס שלי, התקשרתי לסוזי וביקשתי ממנה שתעביר לי את המפתח, כי גברת אורלי היקרה פרצה לנו את המנעול." (עמ' 45 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021)

     

54. דבריו אלה התווספו לעדותו לפיה ידע כי הדירה הובטחה לאחיות ולפיה הגב ש' אמו, היא למעשה בעלת הדירה (עמ' 37 לפרוטוקול הדיון מיום 11/7/2021).

     

55. ממה נפשך אם כן? או ששמע תדיר שהדירה הובטחה לאחיות, או שידע שהדירה מצויה בכלל בבעלותן, או שלא ידע בכלל את האמור ועל כן פנה לבקש את המפתח שהוחלף. כלל האמור איננו יכול לדור בכפיפה אחת.

     

56. בהינתן אפוא עצם הפנייה לתובעת, אני מסיקה כי הגרסה לפיה שמע תדיר כי הדירה הובטחה לאחיות או שהיא מצויה בבעלותן או שהיא ממילא בחזקת אמו, הגב' ש', איננה אלא גרסה מאוחרת שנולדה על מנת להסביר את הפניה. פניה שגילמה בקשה לאפשר לו לגור בדירה בעת שובו ארצה לאחר שהות ארוכה בחו"ל, ושנעשתה מתוך ידיעה כי התובע הוא בעל הזכויות בדירה.

     

57. במאמר מוסגר ובהקשר זה אפנה גם להתכתבות וואטסאפ המצורפת לתצהיר הגב' אורלי, המתעדת התכתבות בינה לבין הגב' ש', ממנה ניתן להסיק כי הגב' ש' מבקשת ולכל הפחות מעדכנת כי הנתבע יעבור לגור באופן זמני בדירה בשל הצורך בבידוד (נספח 3 לתצהיר הגב' אורלי, ת/2). גם כאן ברי כי לו סברה הגב' ש' שהדירה בבעלותה או הובטחה לה, או מצויה בחזקתה, לא היה לה כל צורך לפנות בדרך זו אל הגב' אורלי.

     

58. בשולי הדברים אציין גם כי אני ערה לכך שהתובע היה נתון בהליכי פשיטת רגל, כמו גם לתשובת התובעת לפיה היא איננה בטוחה אם היה עליהם לדווח על הדירה (עמ' 11 ו- 20 לפרוטוקול הדיון מיום 4/7/20221); התובעת גם לא ידעה להשיב אם הדירה רשומה בהצהרת ההון שלה ושל התובע במישיגן (עמ' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 4/7/2021). מובן שהצגת מסמכים נוספים שבהם הייתה רשומה הדירה הייתה גם מחזקת את גרסת התובעים, אולם אין בהיעדרם כדי לשנות מהכרעתי.

     

     

    מי מבין הצדדים עשה שימוש בדירה במהלך השנים

     

59. הגב' ש' מעידה כי רק היא החזיקה וטיפלה בדירה במהלך השנים; שהדירה מעולם לא הושכרה וכי היא שמשה את התובעים כשהגיעו ארצה לביקורי מולדת (עמ' 12-13 לתמליל הדיון מיום 1/12/2021).

     

60. התובעת טוענת כי היות והיא ובעלה התובע לא התגוררו בישראל הרי שלא היו יכולים לטפל בדירה ולתחזק אותה באופן שוטף ואשר על כן, ביקשו מקרובי משפחה של התובע לסייע להם. התובעת מזכירה בהקשר זה את שמו של מר ט' ב' שממנו, בין היתר, התבקש הסיוע. עוד לדבריה, גב' ש' קבלה מפתח לדירה כדי שגם היא תוכל לסייע (סעיף 9 לתצהירה, ת/1).

     

    התובעת מאשרת שכאשר היא והתובע היו מגיעים ארצה, הם היו מתגוררים בדירה (סעיף 6 לתצהירה, ת/1), ומוסיפה כי חלקו של התובע בשכר הדירה של הדירה בגבעתיים, שימש לצורך ביצוע התשלומים השוטפים הכרוכים באחזקת הדירה. לדבריה כשהתובע היה מגיע ארצה, הוא גם היה משלם לגב' ש' כל סכום שהיא טענה ששילמה מכסה (סעיף 10-11 לתצהיר התובעת, ת/1).

     

61. הגב' אורלי מעידה כי היא עצמה התגוררה בדירה במשך 4 חודשים בשנת 2017 (סעיף 7 לתצהירה, ת/2); וכי בשנת 2019 החלו היא והתובעת לבקש מהגב' ש' לקבל את החשבונות השוטפים בגין הדירה, כדי שהן תוכלנה לשלמם באופן ישיר (סעיף 15 לתצהיר הגב' אורלי, ת/2). עוד היא מעידה כי באותה עת שכרה גם את שירותיו של בחור בשם מאיר על מנת שידאג לתחזוקת הדירה (סעיף 15 לתצהיר הגב' אורלי, ת/2).

     

62. התובעים לא הגישו תימוכין נוספים מהם ניתן יהיה ללמוד כי הם אלו שתחזקו וטיפלו בדירה. לא הובאו לעדות מר ט' ב' או אותו בחור בשם מאיר. כן הוגשו כראיות אותם תשלומים שוטפים בגין אחזקת הדירה שעשתה הגב' ש'. עם זאת, לא ברור האם תשלומים אלה נעשו מתוך חשבון משותף, או מתוך תמורה שהייתה אמורה להתקבל אצל התובע בגין חלקו בשכר הדירה בגבעתיים. מכל מקום ברי כי הגב' ש' הייתה מעורבת בטיפול השוטף בדירה, לפחות במהלך חלק מן השנים.

     

    עם זאת, אין בכך כדי להקים לה זכויות בעלות בדירה, או כדי לבסס את טענתה לפיה היא זכאית לזכויות שכאלה.

     

    למעשה, דווקא העובדה על פיה הדירה לא הושכרה מעולם אלא עמדה לרשות התובעים בעת ביקורי המולדת, מלמדת כי גם האחיות ראו בדירה, רכוש השייך לתובע והוא לבדו.

     

63. תוצאת כלל האמור הינה כי כנגד נסח רישום המקרקעין, לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי עומדת לו זכות חזקה כלשהי בדירה ובכלל כך, כי התובע הבטיח לאחיות שדירה זו תהיה שייכת ביום מן הימים להן.

     

    משכך יש להורות על סילוק ידו מן הדירה, בהיותו למעשה במעמד של פולש בה.

     

     

    מעמדה של התובעת בתובענה

     

64. התובעת מעידה כי מונתה לשמש כאפוטרופוסית לגוף ולרכוש של התובע בחודש ספטמבר 2019 (סעיף 19 לתצהירה, ת/1; צו מינוי כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של התובע מטעם מדינת מישיגן, ארה"ב, נספח 1 לתצהיר).

     

65. הנתבע טוען כי התובעת לא הציגה ראיה לכך שהיא מוסמכת בכלל לתבוע או להיתבע בישראל בעניין הדירה; כי כתב המינוי איננו מתייחס לדירה; וכי היא לא הציגה רשימה עם כל הנכסים של התובע במסגרת הליך האפוטרופסות בארצות הברית (להלן: "רשימת הנכסים").

     

66. התובעת השיבה בחקירתה כי הוסמכה לפעול בעניין כל נכסיו של התובע:

     

    "עו"ד כהן: ... במינוי שקיבלת קיבלת סמכות לגבי כל הנכסים של בעלך בעולם.

    העדה, גב' ב' א': כן.

    עו"ד כהן: כולל על הדירה בפיינשטיין.

    העדה, גב' ב' א': הוא נתן לי את הסמכות לגבי כל הדברים שהיו בבעלותו.

    עו"ד כהן: האם הדירה בפיינשטיין מוזכרת במינוי?

    העדה, גב' ב' א': היה כתוב שלא היו שום מגבלות, לא ציין במפורש כל נכס שהוא.

    עו"ד כהן: עכשיו תראי, לפי החוק במישיגן ולפי כתב המינוי שלך שיש אותו מולי את היית חייבת תוך 56 יום ממועד המינוי למלא פירטה, את יודעת מה זה פירטה? רשימה של כל הנכסים של בעלך.

    העדה, גב' ב' א': יש רשימה כזאת.

    עו"ד כהן: יש רשימה.

    העדה, גב' ב' א': עורך הדין עשה רשימה כזאת.

    ...

    עו"ד כהן: טוב אז אני אומר לך שבנספח 1 שאת צירפת כתוב במפורש שאת חייבת לרשום את כל הנכסים ולהמציא את הרשימה לבית המשפט ואני אומר לך שברשימה שאת המצאת לבית המשפט הדירה לא כתובה.

    העדה, גב' ב' א': איזו דירה?

    עו"ד כהן: בפיינשטיין.

    העדה, גב' ב' א': כן, זה רשום, עשינו את זה השנה, עשינו זאת.

    עו"ד כהן: עשיתם את זה השנה, מתי הכוונה? לאחר שהתחיל המשפט?

    ...

    העדה, גב' ב' א': אני לא יכולה לבדוק את זה, מתי שאנחנו חידשנו את זה, יכול להיות שזה היה באוגוסט, במהלך המגפה.

    ..

    כב' הש' האפט: אני יכולה לראות את החשיבות של זה, אני מסתפקת בהצהרה שלה אם זה היה רשום או לא היה רשום." (פרוטוקול הדיון מיום 4/7/2021 עמ' 5-9)

     

67. בהקשר זה ולמורך בירור התובענה שבפניי, די לי באמור, לאחר שהתובעת בוודאי איננה פועלת בניגוד עניינים לתובע, הגם שהאמור הוא למורת רוחן של האחיות ושל הנתבע.

     

    לא למותר להוסיף על האמור כי ככל שהנתבע חפץ לדייק עניין זה, צריך היה לעשות כן, עוד בשלב גילוי המסמכים ולכל היותר מיד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית, ולא לחכות עד מועד חקירתה הנגדית של התובעת. משלא עשה כן ומשעה שהתובעת אישרה שהדירה נכללה ברשימת הנכסים, הרי שגרסה זו לא נסתרה.

     

     

    ודוק;

     

68. הגם שלא נתתי אמון בעדויות הנתבע ולמעלה מן הצורך, אציין, בתמצית, בעניין דרישת הכתב, הן ביחס לטענה כי הדירה נרכשה ברובה מכספי האחיות והן ביחס לטענה כי הדירה הובטחה במתנה לאחיות גם את הדברים הבאים;

     

69. סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כדלקמן:

     

    "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב."

     

70. הנתבע לא הציג כל מסמך בכתב להוכחת הטענה שבין התובע לאחיות התגבשה התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, וזאת בהמשך לטענתו כי הדירה נרכשה ברובה מכספן.

     

    בטענתו בעניין זה ביקש הנתבע להסתמך גם על פסק הדין שניתן בעניין ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ, פ"ד סד(3) 60 (2011).

     

    לאור כלל המפורט בפסק דין זה, ובפרט, בהיעדר קיום מסמך בכתב וזאת הגם שמדובר בבני משפחה; בהיעדר תיעוד על תשלומים שביצעו האחיות לצורך רכישת הדירה (להבדיל מהשקעה בשיפוצה); ומבלי ששוכנעתי כי האחיות הסתמכו על אותה עסקה נטענת; בהינתן מגורי התובעים בדירה בעת ביקוריהם בישראל; ולאחר שלא מצאתי כי היה בהתנהגות מי מן התובעים משום חוסר תום לב – אינני סבורה כי המדובר בענייננו בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן מהן עולה "זעקת ההגינות" והמצדיקות סטייה מעיקרון הכתב.

     

71. כמו כן; ביחס לטענה כי הדירה הובטחה לאחיות.

     

    סעיף 7 לחוק המקרקעין קובע כדלקמן:

     

    "(א) עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום.

    (ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה."

     

    סעיף 5 לחוק המתנה קובע:

     

    "(א) התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב.

    (ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.

    (ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן."

     

    בענייננו; ואף אם הייתי מקבלת את גרסת הנתבע, המדובר היה לכל היותר בהתחייבות ליתן מתנה שגם היא טעונה מסמך בכתב.

     

72. לאור הכרעתי אינני נדרשת לדון בטענות התובעים לפיהן הנתבע והאחיות זממו להשתלט על הדירה. בהתאם, אינני נדרשת לטענות הנתבע בדבר היחסים ששררו בין התובע לתובעת שלא מצאתי אותם רלבנטיים לתביעה זו.

     

     

    סוף דבר

     

73. דין התביעה להתקבל.

     

74. בהתאם לנסח רישום המקרקעין הדירה מצויה בבעלות התובע;

     

75. התובעת הוכיחה את זכותה לתבוע את פינוי הנתבע בהתאם לסעיף 16 לחוק המקרקעין.

     

76. מנגד, הנתבע לא הצליח להוכיח כי קמה לו זכות להמשיך ולהחזיק בדירה.

     

77. אשר על כן, על הנתבע וכל מי מטעמו (ולרבות האחיות) לפנות את הדירה ולהחזיר את החזקה בה לידי התובעים, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ השייך להם (ובכלל כך לאחיות) או למי מטעמם (לרבות מטעם האחיות), וזאת בתוך 14 ימים ממועד היום.

     

78. הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

     

79. הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

     

    מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים את העתק פסק דין כחוק.5129371

     

    ניתן היום, י"א אייר תשפ"ב, 12 מאי 2022, בהעדר הצדדים.