פסק דין
1. התובע ראה מודעה של הנתבעת באינטרנט, בה הנתבעת מציעה למכירה הליכון חשמלי "חדש באריזה" במחיר של 2,000 ₪.
2. התובע הגיע לחנות של הנתבעת וביקש לרכוש את המכשיר על-פי הפרסום, דהיינו, חדש באריזה במחיר של 2,000 ₪. הנתבעת הודיעה לו כי מחירו של מכשיר חדש באריזה הוא 2,800 ₪ וכי בפרסום נפלה טעות לגבי המילה "באריזה".
3. הצדדים חלוקים לגבי המשך הדברים שארעו בחנות. התובע טוען שהוצע לו מכשיר מתצוגה ואילו הנתבעת טוענת שהוצע לו מכשיר חדש אך לא באריזה.
מאחר ונטל הבאת הראיות מוטל על התובע והוא לא הביא כל ראיה שתתמוך בגירסתו, יש לקבוע כי התובע לא הוכיח כי הוצע לו מכשיר מתצוגה.
4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מיד עם פנייתו של התובע, הנתבעת הבינה שנפלה טעות בפרסום וכי המילה "באריזה" נכתבה בטעות וכי כוונתה היתה להציע מכשיר חדש שלא באריזה במחיר של 2,0000 ₪. ואכן, לאחר כמה דקות, הטכסט בפרסום שונה ובמקום "חדש באריזה" נרשם "מצב המוצר – לא רלוונטי".
5. התובע לא רכש את המכשיר והגיש את התביעה בה תבע פיצוי בסך של 10,000 ₪ עבור הטעיה, התעשרות שלא כדין, שקרים, עגמת נפש, בזבוז זמן וביצוע עוולות על פי חוק הגנת הצרכן.
דיון
6. אין ספק שנכרת חוזה בין הצדדים בהצעה של הנתבעת לציבור ובקיבולו על ידי התובע – חוזה לפיו הנתבעת תמכור לתובע מכשיר הליכון חדש באריזה תמורת 2,000 ₪.
7. הואיל ואין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בטעות של הנתבעת, יש לדון האם מן הצדק שבית המשפט יבטל את החוזה, הואיל והטעות היתה חד צדדית של הנתבעת והתובע לא ידע ולא היה עליו לדעת עליה, על פי הוראות סעיף 14 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: חוק החוזים) או שמא ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע שהוא מוכן לעשות זאת
(סעיף 14 (ג) לחוק החוזים).
8. אני סבור שעל בית המשפט לעשות כל מאמץ ולהימנע מביטול חוזים, כאשר ניתן לקיימם, על פי הוראות החוק.
9. התובע רצה לרכוש מכשיר חדש במחיר של 2,000 ₪ והנתבעת הציעה לו לרכוש מכשיר חדש במחיר זה, אולם התובע התעקש על מכשיר חדש באריזה, כפי שפורסם לפני תיקון הטעות.
10. אני סבור כי ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והנתבעת הודיעה לתובע כי היא מוכנה לעשות זאת, דהיינו למכור לתובע מכשיר חדש במחיר של 2,000 ₪. הנתבעת הסבירה, כי לעתים האריזה נפגמת בזמן המשלוח ולכן היא מציעה מכשירים חדשים שלא באריזה, במחיר נמוך ממחיר מכשיר באריזה.
11. סעיף 39 לחוק החוזים מחייב כל צד לחוזה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, הן בקיום החוזה והן לגבי שימוש בזכות הנובעת מחוזה.
12. אני קובע, כי התובע לא פעל בתום לב ובדרך מקובלת, כאשר הוא התעקש לרכוש במחיר של 2,000 ₪ מכשיר חדש באריזה, כאשר הנתבעת הציעה לו לרכוש במחיר זה מכשיר חדש שלא באריזה, והסבירה לו כי נפלה טעות בפרסום, כאשר מחירו של מכשיר חדש באריזה הוא 2,800 ₪.
13. מכאן, שהתובע הוא שהכשיל את העיסקה, אותה ניתן היה לקיים בתיקון הטעות.
14. לפיכך, אני דוחה את התביעה.
15. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 250 ₪.
תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.