אשדנות חברה לנכסים ולבניין בע"מ נ' ערב יהודה ואח'

פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' בן-עטר) שניתנה בת"א 16987/08 ביום 21.12.09 ועל פיה הורה על מחיקת המשיבות 2 ו-3 מהתובענה, שכן הגיע למסקנה, על יסוד תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, כי אינן בעל דין דרוש בתובענה. כמו כן, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט קמא, מיום 28.12.09 שבמסגרתן דחה את בקשת המבקשת לגילוי מסמכים מיוחד שבסעיפים 2(א)-(ג) לבקשה שם, וכן דחה את הבקשה להורות למשיב 4 למתן תשובות לשאלות מס' 1(ד) ו- 5 בשאלון שהוצג לו.

במרכז התובענה בבית משפט קמא עומדת המחאת זכות שניתנה למבקשת על ידי המשיב 1 בקשר לזכות שקיימת לו לפיצויים ממשיבות 5 ו-6 , וכאשר ביקשה המבקשת לקיים המחאה זו, נמסר לה כי קודם להמחאה זו המחה המשיב 1 את זכויותיו בכספי הפיצויים לטובת בנו- המשיב 4 דנן, עד לסכום של 400,000 ₪, בשתי המחאות זכות.

המבקשת טוענת בכתב התביעה, כי טענת המשיב 4 שהלווה לאביו סכום כספי בסדר גודל של כ- 100,000$ בהיותו לקראת תום שירותו הסדיר בצבא איננו סביר וכי המחאת הזכות על ידי האב ניתנה למראית עין ונועדה להבריח הכספים מפני נושיו של המשיב 1.

במסגרת הדיון בתובענה העלה בית משפט קמא מיוזמתו את השאלה האם המשיבות 2 ו-3 הינן בעלות דין דרוש ובהחלטה מיום 21.12.09, לאחר שהוגש טיעון בכתב על ידי המבקשת וצדדים אחרים לתובענה לא הגישו טיעון, הגיע למסקנה כי אינן דרושות והורה על מחיקתן מהתובענה. הנימוק המרכזי לכך היה שלמשיבות אלה אין אינטרס ישיר העלול להיפגע עקב קבלת תביעת המבקשת, אם תתקבל, וכן כי אין כל טענה כי המשיבות טוענות לזכות כלשהי בכספי הפיצויים שנפסקו, כך שקבלת תביעת המבקשת אינה יכולה לגרום לכל פגיעה בזכות שלהן בכספי הפיצויים. עם זאת, הסכים בית המשפט כי אם תתקבל תביעת המבקשת, תצאנה המשיבות 2 ו-3 נשכרות מכך בעקיפין, שכן שיעור חובן למבקשת יפחת, אולם אינטרס עקיף זה אינו מצדיק את צירופן כנתבעות. על החלטה זו מלינה המבקשת וטוענת כי במסגרת כתב התביעה המתוקן ביקשה כי יינתן פסק דין הצהרתי גם נגד המשיבות 2 ו-3 ולשיטת ב"כ המבקשת ברי כי אם תתקבל תביעת המבקשת תהיה לכך השפעה על המשיבות 2 ו-3, ולפיכך, כך הטענה, לא היה מקום למחוק את המשיבות 2 ו-3. יצוין, כי המשיבות 2 ו-3 לא הגישו כתב הגנה לבית משפט קמא ואף לא מסרו עמדתן לשאלת בית המשפט האם המשיבות 2 ו-3 צורפו כהלכה.

בשאלה זו לא התייצב לדיון לפניי נציג מטעם המשיבות 2 ו-3 ולא נטענה טענה כלשהי. כאמור, היוזמה להעלאת הנושא בבית משפט קמא הייתה של בית המשפט. משלא נטענו טענות לפניי נגד בקשת רשות הערעור על החלטה זו, דינה להתקבל והחלטת בית משפט קמא בנושא זה מבוטלת, והמשיבות 2 ו-3 תיוותרנה כנתבעות בתובענה והמבקשת תהא רשאית לקבל פסק דין הצהרתי כמבוקש בכתב התביעה המתוקן בסעיף 22(ב). למעלה מן הצורך אוסיף, כי לשיטתי צודק ב"כ המבקשת כי אם תתקבל תביעתה, תהא לכך השפעה גם על המשיבות 2 ו-3 ולפיכך מן הראוי כי תישארנה כנתבעות בתובענה שם.

אשר לבקשה לגילוי מסמכים פרטני. אמנם יש טעם מה בדברי ב"כ המשיב 4 כי לכאורה מדובר בהליך חטטני, יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שלא ניתן על ידי המשיב 4 הסבר מניח את הדעת, לא במסמכים ולא בתשובות לשאלון, הכיצד לקראת סיום שירותו הסדיר בצה"ל היו בידיו מקורות כספיים בסדר גודל של לפחות 100,000$ להלוות לאביו. אם אמנם צודק ב"כ המשיב 4 כי אין המדובר בתוכנית חיסכון אלא בכספים שנצברו ונחסכו בחשבונו, מן הראוי כי יציג דפי חשבון מהם עולה כי אכן הכספים נצברו והועברו לאביו. אשר על כן, מתקבלת עתירתה השנייה של המבקשת, בהגבלה, להורות למשיב 4 לאפשר לב"כ המבקשת עיון במסמכים שהתבקשו במסגרת סעיף 2(א)- (ג) במכתבו מיום 15.11.09 אל עו"ד בן דור, ב"כ המשיב 4, וככל שיימצא לאחר העיון הנטען על ידי מי מהצדדים, יתאפשר גם גילויו של אותו מסמך, היינו אפשרות לצלמו לצורך דיון בבית משפט קמא. למען הסר ספק, העיון במסמכים אלה יתקיים במשרדו של ב"כ המשיב 4.

כאמור, במסגרת בקשת רשות הערעור, ביקשה המבקשת לאפשר לה לערער על החלטת בית משפט קמא שלא נענה לבקשתה לחייב את המשיב 4 להשיב לשאלות 1(ד) ו-5 בשאלון. ב"כ המשיב 4 הגיש בש"א 526/10 ובה ביקש למחוק על הסף את בקשת רשות הערעור ככל שהדבר נוגע לשאלות, וזאת על יסוד האמור בסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט- 2009, שעל פיו לא תינתן רשות ערעור על החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי.

ב"כ המבקשת השיב לכך, במסגרת הדיון, כי אם תתקבל עתירתו לגילוי המסמכים מוותר הוא על מתן תשובות לשאלות אלה, כיוון שהינן הצד השני של אותו מטבע המבוקש במסגרת גילוי המסמכים. לאור זאת, נדחית בקשת רשות הערעור בכל הנוגע למתן תשובות לשאלות האמורות.

על יסוד האמור, מתקבלת בקשת רשות הערעור בכל הנוגע למחיקתן של המשיבות 2 ו-3 מהתובענה בבית משפט קמא וכן לעניין עיון וגילוי ספציפי במסמכים כפי שנתבקש.

בקשת רשות הערעור, ככל הנוגע למתן תשובות לשאלון, נדחית.

אשר להוצאות בהליך שלפניי, יביא בית משפט קמא תוצאותיו במסגרת פסק דינו בתובענה שלפניו.

ניתן והודע היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.

אהרון פרקש , שופט

הוקלד על ידי: עדי ישראל