אריאל ירוזולימסקי נ' ישראל פוסט - מדיה פרסום בע"מ

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה על סך 420,000 ₪ שהגיש התובע, מר אריאל ירוזולימסקי נגד הנתבעת, ישראל פוסט - מדיה ופרסום בע"מ.

התובע הוא צלם עיתונות שעבד בין השנים 2010-1999 בחברת ג'רוזלם פוסט בע"מ (להלן "הג'רוזלם פוסט") העוסקת בין היתר בהוצאה לאור של עיתונים בשפה האנגלית והצרפתית. הנתבעת היא חברה בת של הג'רוזלם פוסט העוסקת משנת 2007 בהוצאה לאור של חינמון יומי בשפה העברית.

טענות התובע בכתב התביעה

בהמלצת עורך הג'רוזלם פוסט, פנה עורך הנתבעת אל התובע וביקש לעשות שימוש בצילומיו של התובע בתשלום. התובע נתן את הסכמתו לשימוש הנ"ל. ביוני 2010 פוטר התובע מעבודתו בג'רוזלם פוסט, ובסמוך לאחר פיטוריו נודע לו כי במהלך חודש יולי 2010 עשתה הנתבעת שימוש בתמונה שצילם מבלי לתת לו קרדיט על הצילום, ותוך מתן הקרדיט על התמונה לגורם אחר. בעקבות זאת החליט התובע לבדוק האם היו מקרים דומים אחרים שבהם עשתה הנתבעת שימוש בתמונות שצילם ללא מתן קרדיט, ומבדיקה שביצע עלה כי בין החודשים יולי 2010 לפברואר 2011 פרסמה הנתבעת 32 צילומים שצילם מבלי לתת לו קרדיט, וכי על מרבית הצילומים אף מופיע קרדיט לגורמים אחרים.

התובע טוען כי הוא זכאי לקבל מהנתבעת את הסכומים הבאים: (1) פיצוי בסך של 320,000 ₪ בגין הפרת זכותו המוסרית ב- 32 תמונות שצילם אשר הנתבעת פרסמה אותן מבלי לתת לו קרדיט או תוך מתן קרדיט שגוי לאחר; (2) פיצוי בסך של 200,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין שלו כצלם עיתונות מוערך; ו- (3) פיצוי בסך של 150,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. יחד עם זאת צוין כי מטעמי אגרה בלבד מעמיד התובע את סכום התביעה על 420,000 ₪.

טענות הנתבעת בכתב ההגנה

התביעה נגועה בשיהוי היוצר מניעות, שכן שתיקתו של התובע והימנעותו מלנקוט עמדה או מעשה בסמוך לפרסומים יוצרת מצג שלפיו הוא ויתר על זכויותיו.

מדובר בתביעה חסרת תום לב, שהוגשה מטעמים טקטיים ותוך שימוש לרעה בהליכים כדי להוות משקל נגד לתביעתה של הג'רוזלם פוסט (החברה האם של הנתבעת) נגד התובע המתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים. בתביעה זו שהוגשה ביום 9.1.11 עתרה הג'רוזלם פוסט בין היתר לחייב את התובע להעביר לידיה את כל הצילומים שצילם במהלך שנות העסקתו בג'רוזלם פוסט הנמצאים בחזקתו או בשליטתו, וזאת לאחר שהתובע סירב לבקשותיה של הג'רוזלם פוסט למסור לה את הצילומים.

בסעיף 7(ה) להסכם ההעסקה של התובע בג'רוזלם פוסט מיום 25.4.99 (להלן: "הסכם ההעסקה") נקבע כי "מוסכם וברור שכל הצילומים שיבוצעו על ידי העובד הינם רכוש החברה כאשר התשלילים (נגטיב) יישארו רכוש העובד". כמו כן נקבע בסעיף 14(ב) להסכם כי כל המצאה או רעיון שיגלה העובד במשך תקופת עבודתו בחברה ייחשב כרכוש של החברה ויהיה שייך לה, והחברה תהיה רשאית לנהוג כרצונה ולרשום את ההמצאה או הרעיון על שמה. לפיכך, והיות שהתמונות צולמו בעת שהתובע עבד בג'רוזלם פוסט, אין לתובע כל זכות בתמונות, שהן רכושה הקנייני של הג'רוזלם פוסט לפי ההסכם ולפי סעיף 34 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים" או "החוק"). לנוכח הקשרים העסקיים בין הג'רוזלם פוסט לנתבעת, ומאחר שלנתבעת ישנה גישה ישירה לארכיון הג'רוזלם פוסט באמצעות קו תקשורת ישיר, הרי שכל שימוש שעשתה הנתבעת בצילומים של התובע נעשה אגב מתן זכות שימוש או הרשאה של הג'רוזלם פוסט שהיא בעלת הזכויות בצילומים.

פרסום הצילומים ללא אזכור שמו של התובע נבע ממחדלי התובע עצמו שוויתר בהתנהגותו על הזכות לקבלת קרדיטים. הנתבעת הקפידה לתת לתובע קרדיט על צילומים שהתובע ציין לגביהם במחשבי הג'רוזלם פוסט כי הוא זה שצילם אותם. מאחר שהצילומים שייכים לג'רוזלם פוסט, פרסומם ללא שמו של התובע אינו מהווה הפרה אלא פעולה סבירה בנסיבות העניין. הנתבעת פעלה בתום לב, ולכן אין לחייבה בתשלום פיצוי כלשהו לתובע. כמו כן עומדת לנתבעת ההגנה של שימוש הוגן לפי סעיף 19(א) לחוק זכות יוצרים הקובע בין היתר כי שימוש הוגן מותר למטרה של דיווח עיתונאי.

ככל שהתובע זכאי לפיצוי סטטוטורי כלשהו, יש לקבוע את סכום הפיצוי לפי השיקולים המפורטים בסעיף 56(ג) לחוק זכות יוצרים. בין היתר יש לבחון מהו הנזק הממשי שנגרם, ובענייננו לא נגרם לתובע כל נזק ממשי. גם לעניין מספר ההפרות, המבחן הקובע אינו מספר האקטים המפרים אלא סוג הזכות שנפגעה, ובענייננו מדובר ב"מסכת אחת של מעשים" שיש לראותם לפי סעיף 56(ג) לחוק כהפרה אחת. אם נגרם לתובע נזק כלשהו הרי שהוא מזערי, ויש לקבוע את סכום הפיצוי בהתאם.

טענות התובע בכתב התשובה

אין בסיס לטענת הנתבעת בדבר שיהוי, מניעות והעדר עילה. התביעה הוגשה 14 יום לאחר פרסום הצילום האחרון, ובסמוך לאחר שנודע לתובע על היקף מעשי ההפרה. שאלת הבעלות בצילומים אינה רלוונטית, שכן התביעה הוגשה אך ורק בגין הפרת זכותו המוסרית של התובע. הגנת השימוש ההוגן אינה חלה על גורם שהפר את זכותו המוסרית של יוצר היצירה ולא דאג לתת לו קרדיט בהיקף ומידה הנהוגים בנסיבות העניין. התובע לא ויתר על זכותו לקבלת קרדיט, ולא מדובר בענייננו במסכת אחת של מעשים אלא באירועים נפרדים.

תיקון כתב ההגנה ותגובת התובע

לאחר הגשת כתב התשובה הגישה הנתבעת בקשה לתקן את כתב ההגנה ולכלול בו טענה נוספת. לטענת הנתבעת, מבדיקה שנערכה בסמוך לפני הגשת הבקשה התברר כי אחת התמונות המוזכרות בתצהיר עדותו הראשית של התובע (פריט 30 בסעיף 17 לתצהיר) כלל לא צולמה על ידי התובע אלא על ידי מר אלוני מור, ויש בכך כדי להטיל צל כבד על מהימנות יתר טענותיו של התובע ולהעיד על חוסר תום ליבו בהגשת התביעה.

התובע הגיש תגובה לבקשה שבה צוין כי הנתבעת אינה מפרטת מדוע מצאה לנכון לערוך את הבדיקה רק ערב ישיבת ההוכחות בתיק, אינה מצרפת תצהיר של מר אלוני ואף אינה טורחת לצרף את הצילום המקורי. כן נטען כי התובע שב ובדק את צילום מספר 30 והוא סבור כי מדובר בצילום שלו שעבר עיבוד ועריכה, אך מאחר שלתובע חשוב לקדם את ההליכים בתיק, הוא מסכים לוותר על טענתו בדבר הפרת הזכות המוסרית בצילום מספר 30.

בדיון קדם משפט שהתקיים במעמד הצדדים קיבל בית המשפט את הבקשה לתיקון כתב ההגנה, וקבע כי אפשר יהיה להתייחס לעניין ההוצאות בסיכומים. ב"כ התובע הודיע לבית המשפט כי למרות תיקון כתב ההגנה, כתב התביעה יישאר כפי שהוא.

תצהירים, דיון הוכחות וסיכומים