ארביב ואח' נ' אסייג ואח'

פסק דין

התובעים הגישו תביעה קטנה זו, לפיצוי כספי בסכום המירבי הניתן לתביעה בבית משפט לתביעות קטנות בסך 32,700 ₪, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהסתרה של המצאות טרמיטים בדירה שרכשו מהנתבעים.
לטענת התובעים, הם רכשו דירה מהנתבעים, אשר לא גילו להם כי במקום נמצאים טרמיטים התוקפים את רהיטי העץ. שבועיים לאחר מעברם לדירה, הם גילו את העניין. הרהיטים שלהם נפגעו, הם חיים בסלידה מהמצב ובפחד כי הרהיטים יינזקו, ישנה שקיעת מרצפות ונזקים כתוצאה מהטרמיטים, וערכו של הנכס ירד עקב כך. התובעים צירפו חוות דעת שמאי לפיה הנזקים בנכס, לרבות ירידת הערך שלו עומדים על סך של 87,274 ₪. בנוסף לכך, לטענתם על הנתבעים לפצות אותם בגין שכר טרחת השמאי, עלות ריסוס מידי שנה בעתיד, וכן פיצוי בגין נזקים לא ממוניים, לרבות איחור במסירת הדירה בסכום כולל של 75,000 ₪. בסך הכל עומדים נזקיהם של התובעים על 123,469 ₪, אולם כיוון שהגישו את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, הם צמצמו את סכום התביעה לסכום המירבי הניתן לתביעה במסגרת הליך זה.

הנתבעים עמדו על דחיית התביעה.
לטענת הנתבעים, האיחור במסירה אירע בהסכמה על רקע עיכוב בעבודות הבנייה בביתם החדש במיתר.
הנתבעים טענו כי התובעים סיירו בדירה מספר רב של פעמים ויכולים היו לעמוד על כל הנזקים המצויים בה. באחת הפעמים אף סיירו התובע 1 והנתבע 1 במחסן וראו תלולית בוץ. הנתבע 1 נשאל אם קיימים בדירה טרמיטים, והשיב כי למיטב ידיעתו מעולם לא היו טרמיטים בדירה, והציע לתובע שיערוך בדיקה מקצועית על מנת להפיג את חששותיו, אולם התובע דחה את ההצעה.
הנתבעים הוסיפו וטענו, כי הם גרו בדירה שבע שנים, ומעולם לא נתקלו בבעיה של טרמיטים. גם לאחר חתימת החוזה הם המשיכו להתגורר בדירה עוד כשנה וחצי, עם כל רהיטיהם, ואם היו בדירה טרמיטים בוודאי היו עוזבים אותה עוד קודם לכן.
הנתבעים הדגישו כי כל שנה בוצעה הדברה יזומה של חרקים על ידי בעל מקצוע, שלפי עדותו לא היו טרמיטים בדירה. התובעים פנו אליהם רק פעם אחת ולא דרשו לבטל את ההסכם, דבר המתחייב אם אכן מדובר בנזקים כה משמעותיים.
הנתבעים צירפו חוות דעת נגדית מטעמם, שניתנה לאחר שהיה צורך בצו בית המשפט שיאפשר למומחה מטעמם להיכנס לדירה, והמומחה קובע כי הנזקים בדירה עומדים על סך של 1,338 ₪ בלבד.

בדיון ביום 23.4.13 חזרו הצדדים על טענותיהם.
התובע 1 נשאל לגבי הסיור המתואר בכתב ההגנה, והשיב כי אכן היה סיור כזה אולם זה היה כבר אחרי חתימת ההסכם ואחרי שקיבלו את המפתח לדירה. התובע 1 הכחיש כי הוא ראה את התלולית וניהל שיחה עם הנתבע 1 לגבי התכנות טרמיטים בבית לפני חתימת החוזה.
הנתבעים שניהם העידו, כי לא ידעו שיש בבית טרמיטים. לדבריהם, הם התגוררו בדירה תקופה ממושכת ולא נתקלו בכל בעיה כזו. במחסן הייתה תלולית ליד ארונית שהיא חלק מן המטבח הישן, אותה ארונית נמצאת כיום אצל קרוב משפחה, ללא כל טענות על הימצאות טרמיטים, גם לפי תיאור התלולית מדובר במשהו ישן מאוד שאיננו מעיד על קיום טרמיטים בעת מכירת הנכס. הנתבע 1 הוסיף וציין כי הוא לא הסתיר שום דבר מהרוכשים, התובעים.
גם הנתבעת 2 הדגישה, כי לא היו מעולם טרמיטים בבית. במחסן נמצאים עד היום מדפים מעץ בסמוך לאותה ארונית, וניתן לראות שהם לא ניזוקו כלל. לדברי הנתבעת, השמאי מטעם התובעים בדק את הנכס רק שלושה חודשים לאחר התלונות הראשונות, ולכן בהחלט יתכן שהטרמיטים הגיעו לנכס בריהוט שהובא על ידי התובעים.
מנגד, התובעת 2 העידה, כי כאשר סיירו בדירה לפני חתימת החוזה, הבית היה מלא ומרוהט ולכן לא ניתן היה לראות את הסימנים לטרמיטים, וכאשר נכנסו לבית בשנת 2011 גילו את הימצאותם של הטרמיטים. לדבריה, שניקתה את הבית היא ראתה את התלולית והפנתה את תשומת לב התובע 1. היא הביאה ארונית שמלווה אותה תקופה ממושכת ואחרי כחודש ראתה שהארונית נגועה בטרמיטים. התובעת 2 ציינה, כי בניגוד לדברי הנתבעים בכתב ההגנה ובעדותם תחת אזהרה בבית המשפט, הרי שבהקלטה שביצע התובע 1 עם הנתבע 1, הודה הנתבע 1 בקיומם של טרמיטים בדירה.
הנתבע 1 נשאל לגבי ההקלטה, ואמר שהתובע 1 התקשר אליו עשרות פעמים, שאל אותו עשרות שאלות וניסה להוציא ממנו בתחבולות הודאה על קיומם של טרמיטים. נטען כי מול ניסיונות אלה, ניצבת עדותו של המדביר שמסר תצהיר לתיק לפיה לא היו במקום טרמיטים.
התובעת 1 בסיכומיה ציינה בעיקר את ירידת הערך של הנכס, במקרה שיצטרכו למכור אותו שמדובר בקרוב ל- 10% מערכו ולא ניתן להתעלם ממנה.

המומחה מטעם התובעים ג. גלבוע ממשרד זקצר–גלבוע, קבע בחוות דעתו מיום 8.1.12, כי היקף הנזק שנגרם בדירה עומד על 19,024 ₪ בגין תיקון נזקים, ועוד 68,250 ₪ בגין ירידת ערך בסך 7%.
המומחה גלבוע לא ציין בחוות דעתו כי הבחין בטרמיטים, אלא כי התובעים סיפרו לו שיש במקום טרמיטים שנתגלו כחודש לאחר כניסתם לדירה.
המומחה גלבוע לא מצא כי במקום נעשו פעולות הדברה קודמות כנגד טרמיטים.
המומחה גלבוע מציין כי: "לאור היקף התופעה ומספר המוקדים שנתגלו, יהא זה יותר מאשר הנחה סבירה, לקבוע כי המפגע היה ידוע וקיים עוד לפני רכישת הדירה ... היקף הבעיה והתפשטותה לשני מוקדים מלמדת כי הטרמיטים פעלו ונראו פיזית עוד בעת שהבעלות על המבנה הייתה בידי הדייר הקודם".