אקסלרוד נ' "קסטרו מודל" בעמ

פסק דין

1.האם פיטורי עובדת שהועסקה בהסכם לתקופה קצובה, כממלאת מקום לעובדת אחרת שיצאה לחופשת לידה, שנכנסה להריון במהלך תקופת העסקתה ופוטרה בסמוך להחזרת העובדת אותה החליפה, הינם פיטורים שלא כדין, בניגוד להוראות סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1998 (להלן:"חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה"), היא השאלה שבאה לפתחנו בתיק זה.

רקע

2.התובעת שעבדה בעבר כעצמאית בתחום עיצוב נעלים ואביזרי אפנה, התקבלה לעבוד בשירות הנתבעת, כמנהלת מוצר נעלים ותיקים, זאת באמצעות פניה לחברת השמה.

3.הנתבעת הינה חברת אופנה מובילה בתחומה אשר מעצבת, מייצרת ומשווקת ביגוד, על כל נילוויו.

4.בין בעלי הדין נחתם ביום 8.4.2010 הסכם העסקה, בו נקבע כי תקופת העסקת התובעת בשירות הנתבעת, תהא לתקופה קצובה בת שישה חודשים ( להלן:"ההסכם לתקופה קצובה"), זאת לצורך מילוי מקום לעובדת אחרת, שהיתה בחופשת לידה באותה עת. לקראת סיום תוקפו של ההסכם לתקופה קצובה, הנתבעת האריכה את ההסכם לתקופה נוספת של 19 ימים, בנסיבות עליהן נפרט בהמשך.

5.שכרה של התובעת עמד ע"ס 12,000 ₪ ברוטו (מתוכם 2000 ₪ בגין שעות נוספות גלובאליות).

6.במועד בו הסתיים ההסכם לתקופה קצובה, התובעת היתה בהריון.

7. התובעת סיימה את העסקתה, בשירות הנתבעת ביום 1.11.2010.

טענות התובעת

8.התובעת טוענת, כי עובר לתחילת העסקתה, הוצג לה מצג לפיו במידה והממונים עליה יהיו מרוצים מעבודתה, תוכל להשתלב בעסקיה של הנתבעת, בתפקיד ההולם את כישוריה, בסיום ההסכם לתקופה קצובה. נוכח מצג זה, החליטה להתחיל לעבוד בשירות הנתבעת והפסיקה את פעילות העסק העצמאי שלה.

9.כן טוענת התובעת כי היה לה עסק עצמאי פעיל ביותר וכי במשך השנה שקדמה לעבודתה בנתבעת הכנסותיה עמדו על סך של כ-19,000 ₪. (סעיף 3 לתצהירה). הסיבה שרצתה לעבוד בנתבעת הייתה כדי להרחיב את פעילותה. (סעיף 6 לתצהירה).

10.ביום 10.10.10, יומיים לפני תום ההסכם לתקופה קצובה, נערכה פגישה בין התובעת למנהלת משאבי אנוש- גב' רוזנבלום, בה לטענת התובעת הבהירו לה כי עליה לבצע חפיפה לעובדת שאותה החליפה אולם גם הבהירו לה כי חוזה העסקתה יוארך. כן טוענת היא, כי נקבעה לה שיחת המשך ליום 1.11.2010 לצורת סגירת פרטים בכל הנוגע להמשך העסקתה.

11.למחרת הפגישה, ביום 11.10.2010 התקשרה התובעת אל הממונה עליה – הגב' ענת כצנלסון ובישרה על היותה בהריון. לטענת התובעת, הנתבעת שיערה כבר כי הינה בהריון, עוד לפני כן.

12.ביום 13.10.2010 קיבלה התובעת מכתב בו הודיעו לה כי עבודתה תופסק ב-1.11.10. לטענת התובעת, רק לאחר שהודיע על דבר הריונה הוחלט על פיטוריה, בשל הריונה.

13.נוכח האמור טוענת התובעת כי פיטוריה נעשו שלא כדין ובניגוד לסעיף 9 לחוק עבודת נשים ובניגוד להוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. משכך תובעת היא את כלל הסעדים, נשוא תביעתה.

טענות הנתבעת

14.לטענת הנתבעת, התובעת ידעה כי הינה עתידה לשמש בתפקיד ממלאת מקום של עובדת אחרת אשר יצאה לחופשת לידה, זאת לתקופה קצובה עד לאחר שתחזור מחופשת הלידה. כן ידעה היא כי הנתבעת התחייבה להעסיק אותה רק לתקופה קצובה בת שישה חודשים. בפועל ההסכם לתקופה קצובה הוארך ב- 19 ימים בלבד, זאת לצורך סיום הליך חפיפה וללא כל קשר להריונה של התובעת.

15.לטענת הנתבעת, מעולם לא הובטח לתובעת כי תמשיך בעבודה בשירות הנתבעת, דובר על אפשרות ללא כל התחייבות. הנתבעת ניסתה למצוא לתובעת תפקיד אחר חליפי, נוכח העובדה כי אכן היתה שביעות רצון מתיפקוד התובעת. אולם תפקיד חלופי לא נמצא, בעיקר בשל העובדה כי הנתבעת מצוייה היתה בהליך של קיצוץ הוצאות ובשנת 2011 בוטלו כ-10 תקנים.

16. לטענת הנתבעת, בפגישה שנערכה ביום 10.10.2010 נאמר לתובעת כי חוזה העסקתה מסתיים וכי הנתבעת ביקשה ממנה להאריך את החוזה לחודש לצורך ביצוע חפיפה לעובדת שחזרה מחופשת לידה, אותה החליפה התובעת. אולם התובעת ביקשה כי העסקתה לא תוארך ביותר משבועיים, לכן סוכם עימה כי תישאר לעבוד עד ליום 1.11.2010.