אפרת כהן-צרפתי נ' גרוסמן אילה ואח'

1.         לבית הדין הוגשה תביעת התובעת, הגברת אפרת כהן-צרפתי (להלן: "התובעת")  כנגד מעבידותיה לשעבר, הגב' גרוסמן איילה (להלן: " הנתבעת 1") והגב' אלבו מרים (להלן: " הנתבעת 2"), כן צורף לתביעה כנתבע 3 "מירלה ואיה - סטודיו לעיצוב תכשיטים"  הגם שמדובר בשם עסקי.

2.         טענתה המרכזית של התובעת הנה כי הנתבעות פיטרו אותה שלא כדין הן בשל הריונה והן משום שלא ערכו לה שימוע כנדרש. עוד טוענת התובעת כי בתקופת העסקתה לא שולם לה שכר מינימום ודמי חופשה שנתית.

            הסעדים אותם היא תובעת הנם, השלמה לשכר מינימום, פדיון ימי חופשה, פיצוי בגין הפסד השתכרות מיום פיטוריה ועד יום הלידה המשוער, פיצוי כספי בגין אבדן הכנסה למשך 45 יום בהם לא הוחזרה לעבודתה בתום חופשת הלידה,  דמי הודעה מוקדמת,  השלמת דמי לידה ופיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות ").

3.         הנתבעות מצידן טוענות כי פיטורי התובעת נעשו כדין, בשל תפקודה שלא השביע רצונן ולא בשל הריונה של התובעת. עוד הן טוענות כי הוראות חוק שוויון הזדמנויות אינן חלות בעניין שכן במועדים הרלוונטיים העסיקו פחות משישה עובדים בעסקן. לטענתן נערכו לתובעת שיחות משוב במהלך תקופת עבודתה הקצרה והללו מיתרות את הצורך בשימוע.

מטעם התובעת העידה התובעת  ומטעם הנתבעות העידו הנתבעת 1, הנתבעת 2 וכן העובדת אתי דהן (להלן: " אתי")  אשר עבדה כאשת מכירות לפני התובעת ואף הדריכה אותה במהלך חודשי עבודתה.

4.         ואלו הן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר הוגשו לבית הדין:

א.         התובעת,עבדה עבור הנתבעת 1 והנתבעת 2 כאשת מכירות של תכשיטים בעיצובן מיום 01/06/2007 ועד 16/10/2007, תקופה של ארבעה וחצי חודשים.

ב.         סוכם כי לתובעת ישולמו 1500 ש"ח בחודש + עמלה בגובה 15% מסך מכירותיה ובנוסף תשלום בסך 2000 ש"ח עבור "החזר הוצאות"  רכב וטלפון  כנגד הצגת חשבוניות.

ג.          לתובעת שולמו בצ'ק  2000 ש"ח בחודש החזר הוצאות בגין שימוש ברכבה הפרטי והטלפון הנייד שלה גם כאשר לא הציגה חשבוניות.

ד.         התובעת הודיעה לנתבעות על הריונה במהלך חודש 08/2007 בהיותה בחודש הרביעי להריונה.

ה.         ביום 16/10/2007 קיבלה התובעת מכתב מאת הנתבעות, כותרתו "מכתב פיטורין" ובו הודעה על פיטוריה לאלתר בחתימת הנתבעת ,1 היינו לתובעת לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורין.

ו.          הסכומים הרשומים בתלושי השכר משקפים את הסכומים ששולמו לתובעת כשכר. באשר לשאר הפרטים בתלושים הצדדים חלוקים  בשאלה האם משקפים הם את היקף עבודתה.

ז.          לתובעת לא שולמו דמי חופשה.

5.         המחלוקות בין הצדדים בהן עלינו להכריע הן:

1.         האם תלושי השכר משקפים את היקף העבודה של התובעת כפי שהיה במציאות.

2.         מה היה היקף המשרה  של התובעת.

3.         האם שולם לתובעת שכר מינימום.

4.         האם הפיטורין נעשו שלא כדין: 

א.         האם הייתה חובת שימוע, ואם היתה האם הופרה.