אסידו ואח' נ' משרד הפנים

פסק דין

ב"כ העותרים מבקש למחוק את העתירה בכפוף להבנות שהושגו לעת עתה בין העותרים לבין המשיב. הבנות אלה כוללות הסכמה של המשיב לפיה תוענק לעותרת אשרת שהייה מסוג ב/2 ולעותר תוענק אשרת שהייה מסוג ב/1. תוקף האשרות יהיה ל-3 חודשים והן יוארכו, במידת הצורך, בכל פעם ב-3 חודשים נוספים. המשיב ישקול בחיוב פטור מאגרה כל אימת שתוגש בקשה מתאימה ביחד עם הארכת האשרה בהליך המקוצר (ב"חלון לחידוש").

ב"כ המשיב הודיע, כי הערות בית המשפט לפיהן יהיה על המשיב להעריך מחדש את עמדתו ולשקול מתן אשרת שהייה מסוג אחר או במתווה אחר אשר ייתן מענה למצבה הרפואי של העותרת, נרשמו על ידו. ניתן להניח כי נותן חוות הדעת הרפואית מטעם המשיב, יתייחס בחוות דעתו לקראת בחינת מצבה של העותרת בפעם הבאה, למצבה הכרוני של המחלה, משך הטיפול ושיקולים רלוונטיים נוספים אשר יש בהם כדי להשליך על אפשרות הטסתה מחוץ לגבולות המדינה בעתיד הנראה לעין. חוות דעת זו תילקח בחשבון כעניין המובן מאליו כאשר יידרש המשיב לבחון את סוג האשרה ואת המתווה אשר במסגרתו יינתן מענה למצב הרפואי כפי שיתחוור מחוות הדעת. מובן כי העותרים יוכלו להציג חוות דעת רפואית מטעמם.

כל שנותר להכריע הוא בשאלת הערבות שבזמנו נדרש העותר להפקיד על פי החלטת בית הדין לביקורת משמורת. המדובר בסכום של 10,000 ₪. סכום זה נדרש מתוך נקודת מוצא שהעותר שוהה בישראל שלא כדין, גם אם כפי שהעיר בית הדין שהייתו יסודה בטעות או בתום לב. מכל מקום, כעולה מנספח ז' לעתירה, הרי שעל גבי בקשה להשבת ערבות שהגיש ב"כ העותר ביום 24.5.10 נכתב בכתב יד כי "הערבות תוחזר במידה ויקבל אשרת שהייה ב/1 או יציאה מהארץ". בנסיבות אלה, איני רואה הצדקה להמשך הפקדת הערבות כפי שסובר ב"כ המשיב, שהרי למעשה ניתנה הבטחה מנהלית לפיה הערבות תוחזר בנסיבות של קבלת אשרה מסוג ב/1 ונסיבות אלה התממשו. לפיכך אני מורה על החזרת הערבות.

בכפוף לאמור לעיל, תימחק העתירה.

לנוכח ההבנות שהושגו, אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"א, 12/05/2011 במעמד הנוכחים.

נאוה בן אור, שופטת

הוקלד על ידי: רוזי סיבוני