אלעברה(עציר) נ' פרקליטות מחוז מרכז

החלטה

מאחר שעלי לצאת לישיבה, החלטה תינתן לאחר הפסקה.

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ב, 05/08/2012 במעמד הנוכחים.

יחזקאל קינר, שופט

החלטה

1.ערר על החלטת בימ"ש השלום ברחובות (כב' השופטת צבר) מיום 4.7.12 ולפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע.

כתב האישום מתאר מסכת של מספר פגישות של העורר ושל אנשים נוספים עם המתלונן שבהם הושמעו על ידי העורר איומים שונים כלפי המתלונן וזאת במטרה לקבל חוב שחב בנו של המתלונן, לטענת העורר.

מדובר בחוב למשפחתו של העורר.

3.ביום 6.6.12 קבע ביהמ"ש קמא כי יש ראיות לכאורה נגד העורר וביקש לקבל תסקיר משירות המבחן.

4.בתסקיר שירות המבחן נכתב כי שירות המבחן מתקשה לבוא בהמלצה לשחרורו של העורר שכן שירות המבחן התרשם מקושי בשליטה בדחפים וקושי בריסון עצמי. שירות המבחן תיאר גם רקע העולה מחוו"ד פסיכיאטרית שהוגשה בהליך קודם לפיה קיימת הפרעה התנהגותית קשה עם ביטויים אלימים וכן ציין טיפול תרופתי שקיבל ומקבל העורר.

שירות המבחן בחן גם את החלופה שהוצעה אך למרות שהתרשם לחיוב מהמפקחים, הרי נוכח הערכתו כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצד העורר נותרה גבוהה וכן גם תוצאותיה צפויות, לא בא בהמלצה לשחרורו.

5.בהחלטת ביהמ"ש נשוא ערר זה נקבע כי המסקנה של שירות המבחן מעוגנת היטב ברקע האישי ובהתנהגות הבעייתית של העורר. ביהמ"ש התייחס גם לעבר פלילי מכביד ביותר של העורר הכולל עבירות רבות מאוד לרבות בתקיפה, איומים, ניסיון לתקיפה כדי לבצע פשע, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת עובד ציבור, הפרת הוראה חוקית, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, שוד מזויין ושיבוש מהלכי משפט.

כן ציין ביהמ"ש קמא כי העורר ריצה מספר תקופות מאסר כאשר העבירה נשוא התיק הנוכחי בוצעה כשלושה חודשים לאחר ששוחרר העורר מאותו מאסר אחרון וחרף מאסר על תנאי בן 12 חודשים שהושת על העורר בגזר הדין האחרון.

ביהמ"ש סקר גם את הבעייתיות בהתנהגות העורר כפי שהיא עולה מתסקיר שירות המבחן וקבע כי במצב הדברים הנוכחי, לא ניתן לתת אמון בעורר עצמו ולכן הגם שמפקח אחד לפחות נמצא ראוי (לגבי המפקח השני התברר במהלך הדיון שיש לו עבר פלילי), אין די בכך כדי לאפשר שחרורו של העורר.

ביהמ"ש קמא התייחס גם לפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ העורר לגבי מקרים דומים ואיבחן פסיקה זו מהמקרה הנוכחי כאשר בסופה של החלטה החליט ביהמ"ש לעצור את העורר עד תום ההליכים.

6.ב"כ העורר ביקש להורות על קבלת תסקיר נוסף של שירות המבחן אשר יבחן מפקח או מפקחים נוספים על העורר בנוסף למפקח שראוי לתת בו אמון. ב"כ העורר ציין כי מדובר בעבירות של סחיטה באיומים שלא על הרף הגבוה ואשר לא לוו בסחיטה בכוח, וציין כי אין קמה חזקת מסוכנות באשר לעבירות אלה. כמו כן ציין ב"כ העורר את השיהוי שחל בין מועד הגשת התלונה לבין מעצרו של העורר על ידי המשטרה, כאשר בפרק זמן זה לא בוצעה פעילות עבריינית נוספת על ידי העורר. ב"כ העורר הודיע גם כי קיימת חלופה אפשרית של איזוק אלקטרוני בחלופת המעצר שתיקבע בסופו של יום. כמו כן הוסיף ב"כ העורר והפנה לפסיקה שצוינה על ידו כבר בפני בימ"ש קמא.

7.ב"כ המשיבה התנגדה לערר. היא ציינה כי החלטת ביהמ"ש קמא מבוססת על יסוד הנתונים שעמדו בפני ביהמ"ש, והמבוססים על תסקיר שירות המבחן, כאשר אין מנוס במקרה זה להגיע למסקנה שיש לעצור את העורר ושאין מקום לשחררו לחלופת מעצר.

8.עיינתי בהחלטת ביהמ"ש קמא ובטענות הצדדים כמו גם במסמכים השונים, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להדחות.

9.כל מקרה צריך להבחן לגופו וכך גם מקרה זה. העבירה של סחיטה באיומים גם שלא בכוח יכולה להקים עילת מעצר, ואפילו אם לא קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית, הרי נסיבות המקרה ויתר הנסיבות יכולות ללמד על מסוכנותו של העורר.

10.כך גם במקרה זה, כאשר לפי עובדות כתב האישום אין מדובר במקרה בודד אלא מדובר במסכת של מספר אירועים וכן מדובר באיומים שאינם דווקא כלליים אלא באיומים מפורשים לרבות הפניות לגבי בנו של המתלונן, ידיעה על איזה רכב הוא נוסע וכך גם לגבי בנו השני של המתלונן.