אלוש נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה התשכ''ה-1965 (להלן – החוק), אשר ניתן לגדר הממוקמת ברח' גאולים 4 בר''ג ( להלן –הצו).

2.ביום 13.03.14 הוצא על ידי יו''ר ועדת המשנה לתכנון ובניה, צו הריסה מינהלי לגדר נשוא הדיון. ביום 20.03.14 הוגשה בקשה לביטול הצו, בה מתאר המבקש מצב דברים לפיו בעבר הייתה במקום גדר שנהרסה בעקבות תאונת דרכים, וכי הוקמה גדר לפני שנה, מחששה של המשפחה לשלום בני המשפחה.

3.המבקש הוסיף וטען כי לפני זמן מה הילדים שינו את פתחי הכניסה לחצר, ועבדו עם פטישים ומסמרים, מה שגרם לשכנים ככל הנראה, להתלונן על הרעש, וכתוצאה מכך הגיעה המפקחת שטענה שהגדר הוקמה זה עתה, אך המבקש טען כי אין הדבר נכון וכי התצלומים מראים את השינויים, וכי החצר סגורה ומתוחמת ומשמשת את ילדיו וחבריהם לישיבה במקום ולבילוי, ולהימנעות מישיבה בגנים הציבוריים, ואין ולא נעשתה בניה לא חוקית או תוספת בניה, ואין כאן רצון בבניה "כי רק שינוי בקיים".

4.למרות שהמבקש לא ביקש עיכוב ביצוע הצו, בית המשפט הורה על עיכוב הביצוע כיוון שהמבקש טען כי אינו מיוצג, ומתקיים מקצבת קיום, וקבע את מועד הדיון במעמד הצדדים לבוקר זה.

5.לפני בית המשפט התייצבו מר יוסף מזרחי וגב' ליאן נחייסי, שהציגו תמונות מיום 4.03.14 ומיום 17.03.14, מהן עולה שחלו שינויים בגדר מיום 4.03.14 ועד יום 17.03.14. כמו כן העיד מר מזרחי כי הוא מכיר את המקום, והיה במקום בינואר ש.ז., וראה רק יוטה.

6.גרסת המבקש בפניי היא שמאחורי היוטה הייתה גדר עץ, וכי את היוטה הניח מטעמים אסתטיים, אך הודה שנעשו שינויים. המבקש לא הציג תמונות המתעדות את הגדר שלדבריו הייתה מאחורי היוטה.

7.בנסיבות אלה של הצבת היוטה על הגדר, ככל שהייתה גדר מאחורי היוטה, הקשה המבקש מאוד על עצמו לשכנע את בית המשפט שאכן הייתה גדר. בעניין זה אין לו כעת אלא להלין על עצמו, לעניין הצבת היוטה ולעניין העדר תיעוד מתאים שאכן הייתה גדר מעץ מאחורי היוטה.

8.יצוין שגם בנ/3, צילום אווירי של המקום משנת 2013, נראית יוטה, ולא ניתן לזהות גדר מעץ.

9.אשר על כן, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע את בית המשפט כי הבניה אינה דרושה לשם מניעת עובדה מוגמרת, וגם לא נטען כי הגדר כביכול שנבנתה, נבנתה עם היתר. אלו שני העניינים שעל בית המשפט להתמקד בהם ולבדוק אותם, אלא אם כן מועלית טענה על פי עילות הבטלות הקבועות בחוק.

10.רק בשלב הסיכומים העלה המבקש טענה לאכיפה בררנית, אולם לא עמד בנטל הנדרש להוכחת טענה זו. מכאן שעליי לדחות גם אותה.

11.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לבטל את צו ההריסה.

12.לנוכח טענת המבקש כי הוא מתקיים מקצבת קיום, אם כי לא צירף תיעוד המבסס טענה זו, בית המשפט יסתפק בקביעות הוצאות נמוכות יחסית, בסך 2,500 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"ד, 24/03/2014 במעמד הנוכחים.

עדי הדר, שופט