אישור תובענה כתובענה ייצוגית נגד חברת בזק עקב הטעיה בפרסום

לפני בקשה לאישור תביעה כייצוגית בגין הטעיה בפרסום. עילתה של התביעה בטענה כי המשיבה, בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: בזק או המשיבה), הטעתה בפרסום באשר לאופן החיוב בגין שיחות טלפון המתבצעות מקוויה לטלפונים סלולאריים, תוך הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן).

לטענת המבקש, בזק, באמצעות פרסום מטעה, הטעתה את לקוחותיה וביניהם המבקש, כי כל דקת שיחה תחויב בעלות של כ- 44 אג', כאשר החיוב בפועל גבוה מסכום זה. כתוצאה מהפרסום המטעה, טוען המבקש כי נגרם לו נזק בגינו הוא זכאי לפיצוי.

בנוסף ומעבר לשאלה האם הפרסום אכן מטעה, מעורר הדיון בבקשה זו שאלות מורכבות ורבות חשיבות הנוגעות לקשר הסיבתי הנדרש בין פרסום מטעה לבין נזק לצרכן אשר שילם עבור השירות נשוא הפרסום.

1. רקע עובדתי והשאלות שבמחלוקת

א. תשלום בגין שיחה מקו נייח לקו סלולארי

ענף הטלפוניה בישראל מורכב משלושה שווקים מרכזיים: שוק השיחות הנייחות, שוק התקשורת הניידת - הרט"ן (רדיו טלפון נייד), ושוק השיחות הבין-לאומיות.  שיטת החיוב הנהוגה בארץ כיום לגבי שיחות שמקורן או יעדן ברשת הרט"ן, הינה שיטה לפיה הלקוח יוזם השיחה הוא שנושא בכל עלויות השיחה ("Calling Party Pays"), כמפורט בנייר העמדה של משרד התקשורת מיום 28.7.04, שעניינו "תעריפי קישור גומלין בענין השלמת שיחה ו- SMS לרשת הרט"ן" (להלן: נייר העמדה של משרד התקשורת) (אסמכתא ד' לקובץ האסמכתאות שהגיש המבקש), בעמ' 4:

"על פי שיטת ה- CPP הנהוגה בישראל משלם יוזם השיחה, על פי רוב, שני תעריפים נפרדים. תעריף אחד עבור השימוש ברשת ממנה מבוצעת השיחה (רשת נייחת או ניידת אליה מקושר המנוי יוזם השיחה, "מקטע יצירת השיחה") הנשאר בידי החברה אשר בה נוצרה השיחה, ותעריף שני עבור השלמת השיחה ברשת האחרת, המועבר למפעיל האחר ("מקטע השלמת שיחה"). מבנה התעריפים הקיים מביא למצב בו מנוי אשר יוצר שיחה שיעדה רשת רט"ן אחרת נושא, על פי רוב, במלוא תעריף קישור-הגומלין וזאת באמצעות תעריף השלמת שיחה המוטל עליו המועבר במלואו למפעיל הרט"ן שברשותו מסתיימת השיחה".

התשלום עבור השיחות הנכנסות לרשת האחרת נקרא דמי קישוריות, דמי השלמת שיחה או תשלום קישור גומלין. התעריפים ואופן החיוב בגין קישור הגומלין קבועים בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור גומלין), התש"ס-2000 (להלן: תקנות קישור הגומלין).

בהתאם לכך, בתקופה הרלוונטית חיובו של מנוי בזק המחייג מקו נייח של בזק לקו סלולארי הורכב מצירוף של שני מרכיבים: האחד, חיוב בתשלום עבור השירות שמעניקה בזק למנוי. חיוב זה מעוגן בתקנות התקשרות (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק), התשס"ד-2004 (להלן: תקנות תשלומים בעד שירותי בזק); השני, חיוב בתשלום אשר מועבר על ידי בזק למפעילי הרשתות הסלולאריות בעד קישור השיחה לרשת הסלולארית, על פי תקנות קישור הגומלין .

ב. אופן החיוב בגין קישור הגומלין

תקנה 3ג(א)(1)  לתקנות קישור גומלין מפרטת את התעריפים, המתעדכנים מפעם לפעם על ידי שר התקשורת בהסכמת שר האוצר. תקנה 3ג(ב) קובעת כי "יראו שיחה כמתחילה ברגע יצירת הקשר בין שתי הנקודות שביניהן מתקיימת השיחה, וכמסתיימת ברגע הניתוק" . תקנה 3ג(ג) קובעת כי חישוב התשלום בעד קישור גומלין יעשה: "לפי מקטעים שלא יעלו על 12 שניות; לצורך החיוב ייחשב כל חלק של מקטע כאמור כמקטע שלם".

כלומר, החיוב לדקת שיחה עבור קישור הגומלין מחושב על פי 5 מקטעים בני 12 שניות כל אחד, כאשר חלק של מקטע מחושב או "מעוגל" למקטע שלם. לדוגמא: בגין שיחה שמשכה 50 שניות, יחויב המנוי בתשלום עבור דקה שלמה. שכן, שיחה בת 50 שניות כוללת 5 יחידות מניה - 4 יחידות עבור 48 השניות הראשונות, ויחידת מניה נוספת עבור 2 השניות הנותרות. במצב דברים זה מחויב הלקוח מעבר לזמן השיחה המדויק.

ככל שמשך השיחה קצר יותר, מחוייב הלקוח בשיעור תשלום עודף גבוה יותר. כך למשל מי שדיבר עד 6 שניות, יחוייב בגין שיחה בת 12 שניות. שיעור התשלום העודף במקרה זה הינו למעלה מפי שניים.

ג. הפרסום וטענת ההטעיה

החל מחודש מרץ 2005 החלה בזק במסע פרסום ארצי אשר נועד להפנות את תשומת לב הציבור לעובדה שמשתלם יותר לדבר מקווי בזק גם לטלפון הסלולארי. מסע הפרסום כלל הודעות באתר האינטרנט של בזק; פרסום בכל אמצעי התקשורת: בעיתונות, שלטי חוצות, ברדיו, בטלוויזיה; וכן פרסום על גבי דפי החשבון התקופתיים אותם שלחה בזק למנוייה, ביניהם המבקש (כעולה מהודעת בזק באתר האינטרנט שלה - נספח א' לבקשת האישור).

טענת ההטעיה של המבקש נוגעת בעיקר לפרסום על גבי דף החשבון לחודשים אפריל-מאי 2005 (נספח ב' לבקשת האישור) (להלן: דף החשבון), ובו נכתב:

"מחירי בזק שוב יורדים!