השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. לפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת ורדה סאמט; עב' 9404/08, בש"א 4167/08), לדחות את בקשת המערער לנהל את תביעתו כנגד המשיבה כתובענה ייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן -
החוק או
חוק תובענות ייצוגיות).
התשתית העובדתית
2. המשיבה - אלטרנטיבה שירותי אבטחה בע"מ (להלן:
החברה) - הינה חברה פרטית למתן שירותי שמירה ואבטחה. המערער - מר יבגני גולוב (להלן:
המערער) - עבד בחברה, כמאבטח, החל מיום 6.1.2006 ועד לחודש מרץ או אפריל 2007 (המועד המדויק של סיום עבודתו, כמו גם נסיבות סיום העבודה, שנויים במחלוקת בין הצדדים).
3. ביום 21.8.2008 הגיש המערער תביעה כנגד החברה, לתשלום זכויות שונות המגיעות לו, לטענתו, מכוח יחסי העבודה שהתקיימו בין הצדדים. בין היתר, תבע פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פדיון חופשה, תוספת ותק, דמי חגים, אש"ל, פיצוי בגין פיטורים שאינם כדין, פיצוי בגין תשלום השכר באיחור, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העבודה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה.
4. יחד עם תביעתו הגיש המערער בקשה לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית (להלן גם -
הבקשה), וזאת ביחס לעילות הבאות - פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה (רכיב תגמולים ורכיב פיצויים), תוספת ותק, דמי חגים, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד ופיצוי בגין תשלום השכר באיחור. המערער ביקש לנהל את התובענה כייצוגית בשם כל העובדים אשר הועסקו על ידי החברה במהלך שבע השנים שטרם הגשת הבקשה.
פסק דינו של בית הדין האזורי
5. בפני בית הדין האזורי התנהל דיון בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, לרבות חקירות נגדיות. בפסק דינו דחה בית הדין את טענתה העובדתית של החברה, בדבר קיומו של הסכם קיבוצי אשר הסדיר את תנאי עבודתו של המערער. בית הדין ציין כי החברה הציגה אישור בדבר חברות בלשכת המסחר החל משנת 2005, אך "
ההסכם הקיבוצי הרלוונטי
לתנאי עבודתו של המבקש, הוא ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה" ולא - כך נובע - הסכם כלשהו עליו חתומה לשכת המסחר.
באשר להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה הבהיר בית הדין, כי "
המשיבה לא הוכיחה כי במועדים הרלוונטיים לתביעה הייתה חברה בארגון הארצי (של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל - ס.ד.מ),
שכן אישור החברות שהוצג על ידה לעניין זה מתייחס לשנת 2008, לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. בנסיבות אלו לא הוכח, כי בתקופת העסקתו של המבקש הוסדרו תנאי עבודתו בהסכם קיבוצי אשר ארגון המעבידים בו
חברה המשיבה, היה צד לו, ואין לדחות את הבקשה מטעם זה".
6. על אף האמור, החליט בית הדין האזורי לדחות את הבקשה, שכן "
מבחינת חומר הראיות שהוצג לתיק לא שוכנעתי בנסיבות העניין כי מתקיימים בענייננו התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק". בית הדין ביסס קביעה זו על האמור להלן:
א. המערער הגיש תביעה בעילות שונות, כאשר "
גובה הסעד הכספי ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה תלוי בגורמים משתנים, כגון היקף משרתו של כל עובד, תקופת העסקתו, גובה השכר וכדו'". ביחס לחלק מעילות התביעה - דוגמת דמי חגים, תוספת ותק ופיצוי בגין תשלום השכר באיחור - "
רב השוני בין חברי קבוצת העובדים "המעוניינים", על הדמיון ביניהם והן יצריכו בירור עובדתי פרטני ביחס לכל עובד ועובד".
ב. המערער, אשר נחקר בחקירה נגדית, לא הצליח להוכיח לכאורה את סיכויי הצלחת התביעה ביחס לחלק מעילות התביעה - דוגמת אי מתן הודעה לעובד, דמי חגים ופיצוי בגין תשלום השכר באיחור.
ג. סכום התביעה לגבי כל אחד מחברי קבוצת "המעוניינים", כפי שהוצג בבקשה, הינו בשיעור של כ - 20,000 ש"ח, "
סכום שאינו זניח, המתאים לבירור בתביעה פרטנית לגבי כל אחד מעובדי המשיבה המעוניין בכך".
ד. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בעניין
גולדברגר (ע"ע 425/09
אבישי גולדברגר - אגודת השומרים בע"מ, מיום 3.2.2010) - אין להכשיר מצב בו בעל הדין מגיש לבית הדין בקשה לאישור הכוללת עילות שונות ומרובות, מתוך הנחה כי מלאכת הכנת ההליך הייצוגי תיעשה על ידי בית הדין. במקרה זה, "
לא מצאתי הצדקה לסטות מן הכלל האמור, באופן של אישור התובענה כייצוגית לגבי חלק מן העילות המפורטות בבקשה".
ה. נוכח כל האמור לעיל, "
המבקש לא הוכיח כי התביעה הייצוגית הינה הדרך היעילה בנסיבות העניין לבירור והכרעה בשאלות שבמחלוקת". הבקשה נדחתה לפיכך, והמבקש חויב בהוצאות בסך של 1,500 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
הערעור
טענות המערער
7. המערער טוען כי פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן טרם מתן פסיקתו המעודכנת של בית דין זה (ע"ע 629/07
יגאל וירון - תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ, מיום 3.1.2011; להלן - עניין
וירון; ע"ע 633/08
ארז אפרים - גל מעיתון שיווק והפצת עיתונים בע"מ, מיום 11.1.2011; להלן - עניין
אפרים), וכי במסגרת הפסיקה המעודכנת נדחו כל ההצדקות שניתנו על ידי בית הדין האזורי לדחיית הבקשה.
8. המערער טוען כי הגיש לבית הדין האזורי - עוד טרם מתן פסק הדין - בקשה לצמצום עילות התובענה הייצוגית, אשר נדחתה ללא הצדקה. המערער סבור כי לו הייתה הבקשה מתקבלת, לא היה תוקף לרוב נימוקי פסק הדין. המערער מדגיש כי אין הצדקה לדחות עילות תביעה ראויות רק משום שהן מוגשות יחד עם עילות תביעה אחרות, וכי אין הכרח לאשר או לדחות את הבקשה "כמקשה אחת".