אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד נירלט

(אישור סופי של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

1.         התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת (להלן: "הבקשה"), אשר מייצרת ומשווקת מיכלי צבע בצבעים שונים (להלן "מיכלי הצבע"). הטענה שהועלתה בתובענה היא כי קיימת הטעייה של הצרכנים בנוגע לכמות הצבע שבמיכלים, לעומת הכמות הרשומה על גבי המוצר. התברר כי במיכלים של 18 ליטר שרכש התובע נמצאה כמות ממוצעת של כ-17 ליטר בלבד.

עילות התביעה שצויינו בבקשה לאישורה הינן הטעיית הצרכנים לפי סעיפים 2(א)(1)-(4), 4 ו-6 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט.

הקבוצה התובעת הוגדרה בבקשה ובתובענה ככוללת את "כל צרכני המשיבה אשר רכשו מוצרי צבע 'נירוקריל' מסוגים שונים בנפח 18 ליטר במהלך 7 השנים האחרונות". אךהקבוצה התובעת שונתה בהסדר הפשרה, כפי שיובהר בהמשך. הסעד שהתבקש בתביעה הוא פיצוי לטובת הקבוצה בסך של 24.3 מיליון ש"ח.

2.         הנתבעת הסבירה בתגובתה לבקשה כי בניגוד למוצרים אחרים הנמצאים בשוק - תכולתם הסופית של מיכלי הצבע אינה נקבעת על ידי היצרן, בצאתם מהמפעל, אלא על ידי המוכר בנקודת המכירה. הנתבעת משווקת במיכלים חומר בסיס בהיקף של כ-90% מתכולת המיכל, והמוכר מוסיף לחומר הבסיס פיגמנט בהתאם לצבע שבחר הצרכן. כמות הפיגמנט שיש צורך להוסיף משתנה בהתאם לצבע הנבחר. לכן קורה לעיתים שהמיכל איננו מכיל לבסוף 18 ליטר צבע לאחר מילויו, בניגוד למה שנרשם עליו, ולעיתים הוא מכיל דווקא כמות גדולה יותר. לטענת הנתבעת כך נוהגות כל יצרניות הצבע בארץ.

            הנתבעת מציינת בבקשה כי עד לתחילת שנת 2005 הובהר לצרכן על גבי האריזה מהי התכולה הנמכרת לו בפועל (חומר הבסיס). כמו כן, בחודש מאי 2009 פיתחה המשיבה נוסחת גיוון מתוקנת שהביאה להגדלת נפח חומר הבסיס במיכלים, באופן שהנתבעת עומדת מאז בתקן הישראלי המאפשר סטיה של לא יותר מ-2% מהכמות המצויינת על גבי האריזה.

            בתגובה לבקשה הובהר, ראשית, כי הטענה בכתב התביעה איננה נוגעת דווקא למיכלים של 18 ליטר, אלא שהיא משותפת גם למיכלים של 1, 3, 5 ו-10 ליטר. כך גם מבהירה הנתבעת כי טענות התובע אינן רלבנטיות לצבע לבן, משום שהבעיה המתוארת לעיל מופיעה רק במיכלי צבע מגוון שיש צורך להוסיף להם פיגמנט. כך גם אין הבקשה רלבנטית למיכלי צבע שגוון הבסיס שלהם עמוק, ואשר מחייבים הוספה גדולה של פיגמנטים, באופן שהתכולה הסופית איננה נופלת מזו הרשומה על גבי האריזה. עוד נטען על ידי הנתבעת כי הקבוצה התובעת איננה יכולה לכלול אלא את מי שרכש את הצבע לשימוש אישי, ואשר מוגדר כ"צרכן", מה גם שאנשי מקצוע אינם מוטעים מן האריזה של המיכלים. כך גם ציינה הנתבעת כי על האריזה מצוין כושר הכיסוי של מיכל הצבע, שנועד להבהיר איזה שטח ניתן לצבוע באמצעות השימוש בו, ומבחינה זו אין כל הטעיה גם אם התכולה מעט קטנה יותר מן הטעמים שפורטו לעיל. לכן אין לומר כי קיימת הטעיה מבחינת הצרכנים, וגם לא נגרם להם נזק.

3.         לאור טענות הצדדים כמפורט לעיל, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל הקבוצה הן: האם הטעתה הנתבעת את צרכניה בנוגע לכמות התכולה של הצבע במיכל, ולאילו מיכלים נוגעת הטעיה זו; אם הוכחה הטעיה - כיצד ניתן להגדיר את הקבוצה התובעת, מי נכלל בה, מה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, מהו היקף הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה ומה הדרך למתן סעד זה.

4.         לאחר הגשת כתבי הטענות הגישו הצדדים לאישור בית המשפט הסדר פשרה ראשוני ביום 15.7.10. לאחר ששמעתי את הצדדים וקיבלתי מהם הבהרות בעל פה בדיון שהתקיים ביום 9.6.10, הוגשה בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה, לאור הערות בית המשפט. הערתי הערות נוספות גם לגבי בקשה מתוקנת זו בהחלטה מיום 18.7.10, ואז הוגשה בקשה מתוקנת נוספת ביום 7.9.10 שאושרה על ידי בהחלטה מיום 13.9.10. בהחלטה זו הוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר פשרה. בהתאם לכך פורסמו הודעות בעיתונים המפרטות את הסדר הפשרה, והודעה לציבור זכותו להגיש התנגדויות להסדר. כך גם נשלח עותק מההסדר ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט, בהתאם לאמור בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

5.         לפי הסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים, הקבוצה התובעת הוגדרה ככוללת את "הצרכנים אשר רכשו ... מוצרי צבע מגוון באריזות של 18, 10, 5, 3 ו-1 ליטר שייצרה הנתבעת עד יולי 2009". לפי הסדר הפשרה הפיצוי לקבוצה יהיה בשיעור כולל של 1.7 מיליון ש"ח, כאשר מחציתו תהיה תרומה לגופים ומוסדות כמפורט בסעיף 3.2.1 להסדר, ומחציתו האחרת הטבה צרכנית. הטבה זו תינתן באמצעות הוספת צבע לבן בשיעור של 5%-10%, ללא תוספת מחיר, והיא תהיה מעבר ובנוסף לנדרש בתקן הקיים כיום לעומת התכולה המסומנת על גבי האריזות המוגדלות הנ"ל. בהתאם לאמור  בהחלטה על האישור הראשוני של ההסדר, חוייבו הצדדים להבהיר כי באריזות המוגדלות של 3, 5 ו-10 ליטר תהיה התוספת בשיעור קבוע של 10%, ואילו באריזות 18 ליטר תהא התוספת בכמות המירבית שניתן להוסיף מבלי שהכמות הכוללת תעלה על תכולת האריזה ותגלוש החוצה. הצדדים קיבלו על עצמם לכלול בהסכם תוספת זו.

            ב"כ התובע יפקח על ביצוע ההסדר הנ"ל ולשם כך יקבל מידי שלושה חודשים עדכון בכתב מאושר על ידי סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, הכולל את כל הפרטים שצוינו בסעיף 3.3 להסדר.

            הצדדים הסכימו כי הנתבעת תשלם לתובע המייצג גמול בסך 30,000 ש"ח, ולבאי כוחו ישולם סך של 270,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סך של 20,000 ש"ח מתוך סכום זה יתרם על ידי ב"כ התובע לעמותת "אור למשפחות".

6.         לצורך הבנת הסדר הפשרה יש לציין כי טענת ההטעיה שהועלתה בתביעה נוגעת רק למיכלים של צבע מגוון ולא למיכלי צבע לבן. אך ההטבה הצרכנית תינתן רק במיכלים של צבע לבן, כיוון שאם תוגדל כמות חומר הבסיס במיכלים המיועדים לצבע מגוון, החומר עלול לגלוש מהקופסה  בעת הוספת הפיגמנטים. צבע לבן מהווה כ-50% ממכירות הנתבעת.

7.         בחלוף המועד להגשת התנגדויות להסדר הפשרה, הגישו הצדדים בקשה לאישורו הסופי לאחר שלא הוגשו התנגדויות להסדר. הצדדים ביקשו מבית המשפט להימנע ממינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, בטענה שאין צורך במינוי בודק אשר יעמיס על הצדדים עלויות יקרות ומיותרות. הצדדים ציינו כי קיים קושי ממשי בהערכת הנזק הנטען לקבוצה ובהגדרת היקפה, וכן בהערכת שווי התרומה לקבוצה בהתחשב בסיכונים של הצדדים; בעניין זה יש לבית המשפט מומחיות שלא תהיה לבודק. בנוסף, מינו הצדדים את משרד רו"ח בריטמן, אלמגור, זהר ושות' לצורך מעקב ופיקוח על ההסכם, כך שגם בעניין זה אין צורך בבודק.

8.         בינתיים הוגשה תגובת נציג היועץ המשפטי לממשלה להסדר הפשרה, והוא התבקש להתייחס גם לשאלת הצורך במינוי בודק. היועמ"ש הגביל את התנגדותו להסכם לשתי נקודות הנוגעות להגדרת הקבוצה התובעת, ומכאן ניתן להבין שאין לו התנגדות אחרת להסדר הפשרה, כולל בקשת הצדדים להימנע ממינוי בודק. לאחר שעיינתי בתגובת המשיבה לעמדת היועמ"ש השתכנעתי כי אין ממש בהתנגדות. אכן, הקבוצה התובעת הוגדרה בתביעה ככוללת את כל הצרכנים שרכשו מיכלי צבע בנפח 18 ליטר, אך בענין זה השינוי שנעשה בהסדר הפשרה הוא לטובת הקבוצה ולרעת הנתבעת: ההסדר מתייחס גם לצרכנים שרכשו מיכלי צבע של 1, 3, 5 ו-10 ליטר שייצרה הנתבעת. הנקודה השניה שמעלה נציג היועמ"ש נוגעת לכך שבתביעה נאמר כי היא מתייחסת ל "7 השנים האחרונות", ואילו בהסדר הפשרה נאמר כי הקבוצה התובעת כוללת את הצרכנים שרכשו מיכלי צבע מן הסוגים הנ"ל "שייצרה הנתבעת עד יולי 2009". אך יש לזכור שהתביעה הוגשה בחודש יולי 2009, ולכן הסעד המבוקש הוגבל לתקופה זו. בנוסף, כפי שציינה המשיבה וב"כ התובע לא חלק על כך, היא שינתה את נוסחת הגיוון בחודש מאי 2009, ומאז עומדים מוצריה בדרישת התקן הישראלי המחייב שהכמות לא תסטה מ-2% לעומת הכמות שצויינה על גבי האריזה.

9.         ב"כ היועמ"ש אף סבור כי השכר שהוסכם כי ישולם לב"כ התובע גבוה לעומת המקובל, לאור הקריטריונים שנקבעו בסעיף 23 לחוק, ובהתחשב בהעדרו של פיצוי ממשי לחברי הקבוצה. אינני מקבל עמדה זו. הפיצוי לקבוצה הוא בשיעור של 1.7 מיליון ש"ח, ושכר הטרחה המשולם לב"כ התובע איננו בא על חשבון הקבוצה התובעת. אין גם מדובר בשכר חריג לתובענה יצוגית, לפי השקפתי, לאור הקריטריונים שפורטו בסעיף 23 לחוק. יש להביא בחשבון לעניין זה הן את התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, כולל הבהרת הנושא של דרך חישוב התכולה במיכלי צבע הנמכרים בארץ, את הסיכונים שנטל על עצמו ב"כ התובע ואת הטרחה שטרח בהגשת התביעה ובגיבוש הסדר הפשרה.

10.       אינני סבור שיש צורך במינוי בודק במקרה זה. שאלת הערכת הסיכונים והסיכויים של הצדדים נעשית על ידי בית המשפט, והיא המפתח להכרעה בשאלה האם ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, כפי שדורש סעיף 19(א) לחוק. כשאני שוקל את הסיכונים והסיכויים של הצדדים, נראה לי שהסדר שהושג מאוזן והוגן. אין מדובר בהטעיה מכוונת, אלא בסטיה שאינה גדולה מן הכמות המוצהרת במיכל, מטעמים טכניים שנובעים מדרך מילויו. אין גם פגיעה ממשית בצרכן, כאשר הבעיה משותפת לכל יצרני הצבע בישראל, וכאשר לא נסתרה טענת המשיבה שכושר הכיסוי של המיכל איננו שונה מן המוצהר על גבי האריזה. זה המדד החשוב מבחינת הצרכן. יש גם לזכור שהוכחת העילה של הטעיה בתובענה יצוגית איננה משימה פשוטה, כלל ועיקר, לאור ההלכות הנוגעות להוכחת גורם ההסתמכות והנזק. יש גם להביא בחשבון את בעיית  ההומוגניות שניצבה בפני ב"כ התובע, שכן רק בחלק ממיכלי הצבע הכמות שנמכרה היתה קטנה לעומת זו שצוינה על גבי המיכל, וקשה מאוד לדעת ולהוכיח באילו מיכלים מדובר ובאיזו כמות מדובר, שכן הדבר תלוי בגורם חיצוני זר: המוכר הממלא את הפיגמנטים במיכל, בהתאם לצבע שבחר כל לקוח ולקוח. אם מביאים בחשבון את כל השיקולים דלעיל, כולל העובדה שהנתבעת שינתה את נוסחת הגיוון ביוזמתה כחודשיים לפני הגשת התביעה, נראה לי כי יש מקום לאשר את ההסדר כפי שהוא, לאחר שהצדדים הוסיפו ותיקנו אותו בהתאם לדרישות השונות שהעלה בית המשפט במהלך האישור הראשוני.

11.       לאור כל האמור לעיל, אני מאשר סופית את הסדר הפשרה. ב"כ התובע יפקחו על ביצוע ההסדר בדרך שפורטה בו, וידווחו על כך לבית המשפט עם סיום מתן ההטבות.

12.       אני מורה על פרסום מודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסם האישור הראשוני של ההסדר, ויכלול את הפרטים הנדרשים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התביעה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעד שנקבע ושיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר. כמו כן יצויין כי לא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות, למעט עמדת היועמ"ש כמפורט לעיל.