תיק רבני
בית דין רבני אזורי טבריה
|
1060688-1
12/04/2016
|
בפני הדיינים:
1. הרב חיים בזק - אב"ד
2. הרב יועזר אריאל
3. הרב ינון בוארון
|
| - נגד - |
המבקש:
פלוני
|
--:
----
|
| פסק דין |
הנדון: איסור נישואין גיורת לכהן
א. העובדות
הופיע בפנינו פלוני, בבקשה להתיר לו לשאת גיורת, שאיתה הוא גר ביחד במשך שנה. ביה"ד חקר אותו על יחוסו והוא אמר שהוא עלה לדוכן, כך גם נוהגים אביו וסבו.
בביה"ד הופיעה הגיורת ואמרה, שאביה ואמה הם גויים. הם עלו לארץ בזכות הסבא מצד האב שהיה יהודי. אחרי שהוריה עלו לארץ, הם התגרשו, ואחרי הגירושין כשהיתה בגיל 12 התגיירה היא יחד עם אימה.
ביה"ד חקר גם את הורי המבקש, ומדבריהם התברר, שאביו נשא את אמו בהיותה בגיל 21. האב שומר מצוות ועולה לדוכן עם הכהנים, לדברי האם החבר הראשון שלה היה אבי המבקש.
המבקש טען שמצבו הוא מצב של דיעבד, מאחר שהוא גר עמה במשך שנה, ולדעתו יש להתיר לו בדיעבד לשאת את הגיורת. המבקש גם הציג לביה"ד מאמרים ופסקי דין שונים, התומכים לדעתו לכאורה בטענתו.
במאמרים ופסקי דין שהציג בבית הדין, הובאה גם דעת רש"י (יבמות סא, א) שאיסור גיורת לכהן הוא בגלל החזקה שזינתה עם גויים, וכאשר ידוע בוודאות שאין חשש זנות, לכאורה יש להתירה לכהן לפחות מהתורה. כמו כן במאמרים אלו הובאה דעה ששיש ספק בייחוס הכהנים בזמן הזה.
המבקש השאיר את המאמרים ופסקי הדין לעיון ביה"ד, וזאת בתקוה שאולי מתוכם ימצא ביה"ד פתח להתיר לו להינשא. ביה"ד עסק בסוגיה לעומקה, החל מהגמרא והראשונים ועד לפוסקים האחרונים, וכמו כן גם עיין במאמרים שהציג המבקש, ותוצאות הבירור מובאים להלן.
ב. השיטות הסוברות שגיורת אסורה מהתורה לכהן משום זונה
המקור לאיסור גיורת לכהן מובא במשנה יבמות (סא, א):
"אין זונה אלא גיורת, ומשוחררת, ושנבעלה בעילת זנות."
הדרשה שממנה המקור להלכה במשנה זו, מובאת בגמרא מסכת קידושין (עח, א) על פי הכתוב בספר יחזקאל (מד, כב):
"אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים, כי אם בתולות מזרע בית ישראל."
רוב ראשונים מבארים שיחזקאל לא חידש הלכה, אלא בא ללמד שהגדרת זונה לכהן, האמורה בתורה, כוללת גם אשה שאינה מזרע בית ישראל – דהיינו גיורת.
רש"י (שם ד"ה אלא הגיורת והמשוחררת) ביאר את המשנה:
"דביאת עכו"ם ועבד פסלה."
מדבריו עולה לכאורה, שהגיורת אסורה לכהן, רק משום שהיא מוחזקת כמי שזינתה עם גוי, וזונה לכהן אסורה מהתורה. אבל אם ידוע לנו שלא נבעלה לעכו"ם לכאורה היא מותרת. באופן דומה כתב רש"י בסוגיה שם (סא, ב, ד"ה אלא גיורת):
"דנבעלה בנכריותה לעובדי כוכבים, וכן משוחררת דעובד כוכבים ועבד הואיל ולאו בני קדושין נינהו פסלי."