איל ואח' נ' ברקוביץ ואח'

פסק דין

1.תביעה שעילתה ליקויי בנייה שהתגלו בבתיהם של התובעים.

רקע והצדדים:

2.התובעים 1 ו- 2 - שלמה ושרה הינם בני זוג, והתובעת מס' 3 - מיכל היא ביתם. שלושת התובעים החליטו לקבוע את מושבם בקיבוץ חוקוק בגליל. לשם כך רכשו התובעים שני מגרשים: 79 ו-80 ועליהם נבנו שני בתים: על מגרש 79 נבנה בית ההורים, ועל מגרש 80 נבנה ביתה של הבת - מיכל. לצורך בניית הבתים שכרו התובעים את שירותיה של הנתבעת 2 – חברת י.א ברקוביץ בע"מ (להלן: "החברה") המנוהלת על ידי הנתבע מס' 1 (להלן: "יוסי"), וזאת לשם מתן שירותי פיקוח וניהול. התובעים לא נעזרו בשירותיו של קבלן ראשי, אלא התקשרו עם בעלי מקצוע שונים או קבלני משנה, כאשר הניהול והפיקוח התבצע לפי הסכם שכרתו עם החברה, וכן ניתן פיקוח עליון על ידי האדריכלית דניאלה קינן – אשר תכננה את הבתים.

3.העבודות החלו בסוף שנת 2008, ובמהלך הבנייה, בחודש 08/2009 גילו התובעים, כך לטענתם, ליקויים רבים בבתים ההולכים ונבנים, ועקב כך הפסיקו את התקשרותם עם החברה, הזמינו חוות דעת שתצביע על הליקויים ותאמוד את עלות תיקונם, ולבסוף ביצעו את התיקונים באמצעות בעלי מקצוע מטעמם עד להשלמת הבתים בחודש 08/2010.

4.בתביעה שלפניי נתבעו החברה ויוסי, וכן הנתבע 3 – קבלן השלד, והנתבעים 4-5 – אב ובנו, אשר ביצעו את עבודת הריצוף (להלן: "הרצפים"). יצויין כי המפקח והחברה הגישו הודעה לצד שלישי כגד מספר בעלי מקצוע שביצעו עבודות עבור התובעים, ביניהם הרצפים.

5.לאור הסכמה דיונית בין הצדדים מיום 6.9.2011 נמחקה ההודעה לצד שלישי כנגד בעלי המקצוע הצדדים השלישיים 4-7. בשלב יותר מאוחר, ובהסכמה דיונית מיום 20.9.2013 , נדחתה התביעה כנגד קבלן השלד עלי אבו אחמד וגם ההודעה ששלחו הנתבעים 1 ו- 2 כנגדו נדחתה.

6.נוכח פסקי הדין שניתנו בהתאם להסכמות הנ"ל, נותר לנו להכריע בטענות הצדדים לגבי הבעיות שהתגלו בריצוף שני הבתים. לטענת התובעים בשל בעיות בביצוע עבודות הריצוף התגלתה בעיית הדבקות המרצפות שגרמה לכך שהמרצפות לא היו יציבות וניתן היה לעוקרן ממקומן בקלות, ונוכח סירוב הרצפים לתקן את הליקויים שהתגלו, נאלצו התובעים לעקור את המרצפות ולרצף את בתיהם מחדש. התובעים טוענים כי התגלה הריצוף כשל מהותי בשל בעיית ההדבקות. התביעה מתמקדת אפוא בטענות התובעים לליקויים בעבודות הריצוף, בנזקים שנגרמו להם ובאחריות כל אחד מן הנתבעים לליקוי זה (ככל שיוכח). כמו-כן יש להכריע בחלוקת האחריות בין הנתבעים נוכח ההודעה לצד שלישי ששלחו הנתבעים 1 ו- 2 כנגד הרצפים.

טענות הצדדים:

7.התובעים טענו לליקויים רבים בשני הבתים, בעיקר בתחום הריצוף, אך גם בתחומים רבים נוספים. על מנת שלא לעמוד על כל הנטען בכתב התביעה נתמקד בטענות הצדדים לגבי שאלות הריצוף מאחר וזו נותרה השאלה היחידה במחלוקת. לטענת התובעים נתגלו בבית ההורים ליקויים בריצוף שעלות תיקונם הוערכה בסך 145,328 ₪ (ראו חוות דעת "פלס" – נספח ד2 לכתב התביעה), וכן ליקויים בתחומים הבאים (שאינם לענייננו עוד): איטום, צבע, טייח, אינסטלציה, פיתוח, אלומיניום וחשמל - שעלות תיקונם הוערכה בסך 91,627 ₪ (ראו חוות הדעת נספח ד1 לכתב התביעה); עוד נטען כי בבית הבת מיכל התגלו ליקויים בתחום הריצוף שעלות תיקונם הוערכה בסך 289,875 ₪ (ראו חוות הדעת נספח ה2 לכתב התביעה), כן התגלו ליקויים בתחומים הבאים שאינם לענייננו עוד): אי התאמה לתוכנית בבניית שלד בניקוז ואינסטלציה ובפיתוח, טיח צבע ואיטום, חשמל ואלומיניום, שעלו תיקונם הוערכה בסך 180,691 ₪ (ראו נספח ה1 לכתב התביעה). כן צורפו לכתב התביעה דו"חות בדיקה של מכון התקנים בקשר לטיב הריצוף וחוזק ההידבקות, ודו"ח נוסף מטעם מכון "איזוטופ" בקשר לחוזק ההידבקות של המרצפות.

8.התובעים העמידו את נזקיהם לפי ראשי הנזק הבאים, כדלקמן: עלות תיקוני הריצוף בפועל (בשני הבתים) – סך 206,241 ₪; עלות ליקויים, על פי חוות הדעת, שטרם תוקנו (בשני הבתים) – סך 59,090 ₪; איחור של שנה במסירה – סך 67,200 ₪; עוגמת נפש ואי נוחות – סך 90,000 ₪; שכר טרחת המומחים – סך 13,000 ₪. התובעים עתרו לחלק את האחריות בין הנתבעים כדלהלן: נתבעים 1-2 – כל סכום התביעה; נתבע 3 קבלן השלד– 75,000 ₪ בגין ליקויי השלד והאיטום, 30,000 ₪ בגין עגמת נפש ו- 13,000 ₪ בגין שכר טרחת המומחים; נתבעים 4-5 –הרצפים כל הסכום, למעט סך 11,600 ₪ בגין ליקויי האיטום שאינם באחריותם.

9.כאמור, בהתאם להסכמות עליהן עמדנו לעיל, נותרה שאלה אחת במחלוקת- היא שאלת הריצוף. על כן, פטור אני מלדון בשאר הליקויים הנזכרים בכתב התביעה, אשר אינם נוגעים לריצוף בשני הבתים.

10.הנתבעים 1-2 טענו בכתב הגנתם כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגד יוסי, שכן ההסכם נכרת עם החברה בלבד. לגופו של עניין טענו הנתבעים 1-2 כי השירות שנתנו לתובעים אינו "פיקוח צמוד" כי אם "פיקוח לפי דרישה", ובהתאם לאופי השירות המוסכם, אכן לא פיקחו הם על כלל פעולות הבנייה, אלא על אלו שהתובעים היו מעוניינים שעליהן הם יפקחו. עוד סייגו הנתבעים 1-2 את אחריותם בכך שלטענתם אין הם אחראים לליקויים הנובעים מתכנון לקוי, או מהעדר פיקוח מצד המתכננים או לחומרים שהוזמנו ישירות על ידי התובעים או לליקויים הנובעים מתוספות ושינויים עליהם לא שילמו להם התובעים. הנתבעים 1-2 הוסיפו כי בעלי מקצוע וקבלני משנה נוספים שעבדו עבור התובעים לא נתבעו, ועל כן ככל שיש להם אחריות לליקויים עתרו הם כי יחובו יחד עימם באחריות לליקויים אלו.

11.הנתבעים 1-2 טענו עוד כי על התובעים חל אשם תורם מכריע; שכן לטענתם, התובעים ביצעו שינויים רבים בבניה על כל סוגיה, קיימו מגעים וסיכמו סיכומים שונים עם הספקים השונים לרבות קבלני משנה, שלא בידיעת הנתבעים 1-2 ואף בניגוד לדעתם. הנתבעים 1-2 טענו כי חלק מן הליקויים (ובכללם הריצוף) נובעים מרצונם של התובעים לחסוך בעלות המוצרים והחומרים, ועל כן אין הם חבים באחריות בשל בחירה זו של התובעים. כן טענו הנתבעים 1-2 כי התובעים נהגו כלפי בעלי המקצוע השונים באופן מחפיר, בכך שהסתכסכו עימם ולא שילמו להם את התמורה המוסכמת בגין העבודות, ובכך גרמו לבעלי המקצוע לבצע עבודה ברמה ירודה. הנתבעים 1-2 טענו כי התובעים לא הקטינו את נזקיהם, בכך שלא אפשרו לבעלי מקצוע (ובכללם הרצפים) לבצע תיקונים בעצמם, ובכך שסיכלו מינוי מומחה מוסכם שייבחן את בעיות הריצוף, ועל כן יש להפחית מן הפיצוי המגיע לתובעים, או לחלופין יש לראות בכך כוויתור על הטענה לליקויים אלו.

12.ובאשר לעבודות הריצוף, טוענים הנתבעים 1-2 כי הבדיקות שבוצעו עבור ליקויי הריצוף והחיפוי הן מגמתיות ואינן תקניות ועל כן משקלן נמוך, שכן האריחים שנבדקו נבחרו ע"י המזמין ולא ע"י הבודק. בעניין בעלי המקצוע הנוספים טוענים הנתבעים 1-2 כי התובעים הגיעו עם בעלי מקצוע אלו לסיכומים שונים שעניינם ויתור על ביצוע תיקונים, בשל חובות שנותרו התובעים חייבים להם או בתמורה לביצוע שינויים או תוספות, ועל כן לטענתם, במחילה זו יש משום ויתור על הטענה לליקויים אלו, שכן קיבלו התובעים פיצוי בגין ליקויים אלו. באשר לאיחור במסירת הנכס טוענים הנתבעים 1-2 כי הדבר נובע מכך שהתובעים שינו חדשות לבקרים את רצונותיהם ביחס לבניה, וכן בשל כך שהתובעים איחרו בביצוע תשלומים לבעלי המקצוע. הנתבעים 1-2 כפרו באמור בחוות הדעת ובכלל זה בחוות הדעת שהתייחסו לליקויים הנטענים בעבודות הריצוף, וכן כפרו בהיקף ביצוע התיקונים ע"י התובעים ובעלותם הנטענת. הנתבעים 1-2 טענו לקיזוז בסך 32,000 ₪ שחייבים להם התובעים בגין תוספות ושינויים שביצעו לאחר חתימת ההסכם. כן טענו הנתבעים 1-2 להפרת החוזה מצד התובעים.

13.הרצפים טוענים בכתב הגנתם כי ההסכם שצורף לכתב התביעה אינו ההסכם עליו חתמו, וכי חתימותיהם זוייפו. עוד טוענים הרצפים כי תקופת עבודתם בבתיהם של התובעים הינה בין החודשים 07-09/2009, וכי התלונות על טיב עבודתם החלו רק לאחר שסיימו את ביצועה. הרצפים טוענים כי מילאו בדייקנות אחר הוראותיהם של התובעים והמפקח, אשר אישרו את העבודות בכל שלב ושלב, וכי כל החומרים והמוצרים נרכשו על ידי התובעים, באישור המפקח. הרצפים טוענים כי במהלך העבודה ביקשו הם לסיים את ההתקשרות עם התובעים, בשל האיחור בתשלום שכרם, אולם נעתרו לבסוף להפצרותיהם של התובעים, אשר שיבחו אותם על עבודתם.

הראיות:

14.מטעם התובעים הוגשו התצהירים הבאים על נספחיהם: תצהירי התובעים 1 ו-3; תצהירי בעלי המקצוע שביצעו את תיקון הליקויים: ג'וואדי זריקי - פירוק ריצוף וחיפוי; עבדאלה חאלד עטיה דראושה - התקנת ריצוף אשר נחקרו על תצהיריהם. כן צורפו דו"חות בדיקה של מכון התקנים בקשר לטיב הריצוף וחוזק ההידבקות, ומכון "איזוטופ" בקשר לחוזק ההידבקות, וחוות דעת של המהנדס גושן מחברת "פלס" (ת/15 לתצהיר התובע), המהנדס גוכמן מחברת "הדס" (ת/12 לתצהיר התובע), וחוות דעת מסכמת של "פלס" לאחר תיקון הליקויים (ת/41 לתצהיר התובע).

15.מטעם הרצפים הוגשו תצהיריהם של הנתבעים 4-5 מוחמד וקאסם סמרי (אולם בשלב מסויים ויתרו הנתבעים על תצהירו של קאסם). מטעם הנתבעים 1-2 הוגש תצהירו של יוסי ברקוביץ- הנתבע מס' 2 (להלן : "יוסי"). הוגשו תצהירים נוספים מטעם בעלי המקצוע האחרים, אולם, כאמור, מלבד ברדוגו יעקב – קבלן הפיתוח שנחקר על תצהירו, לא נחקרו על תצהיריהם המצהירים שלהלן (ואין הם רלוונטיים לענייננו): חשיבון פרחאת – ביצע גג רעפים, אמארה עיד – ביצע עבודות הטיח, ומרדכי אריה – איש מכירות בעסק שמכר לתובעים צבע. כן הוגשו לתיק בית המשפט תצהיריהם של צד ג' 4 – האדריכלית דניאלה קינן ושל קבלן השלד – הנתבע 3 ועד נוסף מטעמו, אולם כאמור התביעה נגדם נדחתה.

אף לא אחד מהנתבעים צירף חוות דעת מקצועית כראייה מטעמו.