איזון משאבים במניות חברה

כיצד יבוצע איזון המשאבים  בין הצדדים?

א.         רקע עובדתי

1.         הצדדים נשאו זל"ז ביום 17.10.93, נפרדו ביום 8.8.02 והתגרשו ביום 1.4.08.

2.         התובעת הגישה תובענה לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף  והצדדים היו חלוקים בשאלה מהו היום הקובע לצורך עריכת איזון המשאבים. בפני כב' השופט גייפמן התנהל הליך הוכחות בנושא זה וביום 2.5.10 ניתן על ידו פסק דין חלקי ובו נקבע כי מועד איזון המשאבים של הצדדים ייערך במועד הפירוד הכלכלי, דהיינו ביום 8.8.02 (להלן: " המועד הקובע")

3.         ביום 15.9.10 התקיים קדם משפט בפניי ולצורך ביצוע איזון המשאבים, מונו שני מומחים. האחד - שמאי לצורך הערכת  שווי שני נכסים המקרקעין שבבעלות הצדדים והשני -רואה חשבון, לצורך הערכת שווי שאר נכסי בני הזוג ולצורך עריכת תחשיב בדבר תשלומי המשכנתא ששולמו בגין דירת הצדדים ותקבולים שהתקבלו מהשכרת דירת הצדדים.

4.         ביום 7.10.10 הוגשה חוות דעת השמאי. השמאי העריך את שווי זכויות  הצדדים במקרקעין בשטח של 250 מ"ר בXXX בסך של 70,000 ש"ח ואת שווי דירת הצדדים בXXX בסך של 450,000 ש"ח.

5.         ביום 24.12.12 הוגשה חוות דעתו של רו"ח בוכניק (להלן: " המומחה") שבמסגרתה הוערכו שווי נכסי הצדדים שאינם נדל"ן.

6.         ביום 22.4.13 נמסרו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהועברו למומחה ע"י התובעת.

7.         לבקשת התובעת, זומן המומחה לחקירה והמומחה נחקר בדיון שהתקיים ביום 7.7.13. בסיום הדיון, אפשרתי לתובעת להודיע אם ברצונה לזמן עדים נוספים להוכחת תביעתה.  התובעת הודיעה כי היא אינה מעוניינת לזמן עדים נוספים ולפיכך ניתן  צו להגשת סיכומים בכתב.  

8.         התובעת עותרת לקבלת מחצית מהמניות של שני הצדדים בחברת א' לידיה, בעין. חברת א' בע"מ, מחזיקה  ב - 29.72% מחברת ב'שעוסקת ב... בחברת א'מחזיק הנתבע ב - 99% מהון המניות והתובעת מחזיקה ב - 1%.

ב.         האם זכאית התובעת לקבל מחצית ממניות א' בע"מ בעין?

1.         ב"כ הנתבע הצהיר כי: "החברה היא משותפת בחלקים שווים" (עמ' 33  שורה 24).

2.         התובעת עותרת לכך כי תבוצע חלוקה בעין של המניות והיא תקבל מחצית מהמניות שיש לצדדים בחברת א'.

3.         האם זכאית התובעת לקבלת המניות בעין ?במקרה דנן, חלפו יותר  משלוש עשרה שנים מאז היום הקובע. הנתבע טוען כי מאז החברה הושבחה והתובעת לא זכאית להשבחה זו. הנתבע אף טוען, כי לאור ההסכם עם שותפיו, הוא לא רשאי להעביר את מניותיו לצד ג'. כפי שטוענת התובעת בצדק בסיכומי התשובה  (סעיף 10), טענה זו לא הוכחה.למרות זאת, אני סבור שהדין עם הנתבע והוא לא חייב להעביר לתובעת מניות בעין, משחלפו שנים כה רבות מאז היום הקובע ושווי המניות הושבח  ללא כל תרומה של התובעת.

4.         בע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ(4)250(להלן: " פרשת חסל")נדונה טענת אישה כי היא זכאית מכוח חזקת השיתוף, למחצית רווחיה של חברה משותפת, אשר הופקו אחרי תום השיתוף, מאחר שמקורם ברכוש משותף.  כב' השופט טירקל קבע כי:

" האם זכאית המערערת, מכוח חזקת השיתוף, גם למחצית החנות והבית שנרכשו אחרי שתמה החזקה, וכן למחצית רווחי החברה שהופקו, מאותו יום ואילך או שיופקו בעתיד, מן הטעם שמקורם ברכוש המשותף? לשון אחר, האם זכאית היארקלמחציתו של ה"עץ" המשותף, לרבות מחציתו של יבול הפירות שהבשיל עליו עד מועד ההפרדה, או שמא זכאית היא גם למחצית הפירות שצמחו עליו לאחר מכן? האם "טעם הפרי" כ"טעם העץ"?... ניתן לומר שמקום שבו נעשתה ההשקעה העיקרית, כספית או אחרת, ב"עץ", בתקופה שלפני שתמה חזקת השיתוף, וניתן לייחס את ה"פירות" לאותה השקעה, תחול החזקה גם על הפירות. וכן בהיפוכו של דבר. התשובה קשה יותר כאשר לא ניתן לקבוע את התקופה המדויקת בחיי העסק המשותף שבמהלכה נעשתה ההשקעה העיקרית, או שלא ניתן לייחס את הפירות לאותה תקופה. סבורני כי במקרה האחרון ראוי שחזקת השיתוף לא תחול, בדרך כלל, על הפירות...אחד הטעמים לכך הוא שכאשר מוערך הערך הנוכחי ( the present value) של הנכס העסקי העומד לחלוקה, מובא בדרך כלל בחשבון, בין יתר הרכיבים, גם צפי שלסיכויי ההתפתחות והרווח שלו בעתיד... לפיכך הייתי מציע שלא להוסיף לחלק שמקבל כל אחד מבני הזוג, לפי הערך הנוכחי, גם את הפירות שיצמחו בעתיד על העץ שהיה משותף, בין שהם "ענבים" ובין שהם "באושים". בן הזוג הפורש יזכה אפוא בשווי של חלקו לפי הערך הנוכחי של הנכס בזמןחלוקת הרכוש של בני הזוג - "השווי המוקפא" ליום ההפרדה - אך לא יזכה בתשלום נוסף בעתיד ...טעם נוסף שלא להוסיף ולזכות את בני הזוג בעתיד בחלקיהם בפירותיו של הנכסשהיה משותף הוא הרצון שלא לאלץ בני-זוג שנפרדו להמשיך ולקיים קשר ביניהם. הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי, והוא מאריך שלא לצורך את התהליך המייסר של הפרידה ...התוצאה היא שהמערערת אינה זכאית למחצית החנות והבית או למחצית רווחי החברה אחרי שתמה חזקת השיתוף . "

במילים אחרות, במקרה שבו לא ניתן ליחס את ההשבחה להשקעה שהתבצעה בתקופה שלפני מועד הקרע, אין לחלק את ההשבחה. במקרה שאין וודאות לגבי התקופה שגרמה לתנובת הפירות, בדרך כלל יחולק הנכס על פי שוויו ביום הקובע.

5.         בע"א 7277/96 מרטין נ' מרטין, פ"ד נד(1) 39  נדון במקרה  שבו ערכו של נכס עלה באופן ניכר מאז מועד הקרע.כב' השופט אנגלרד קבע כי: " אפשר גם אפשר, כי ערך הנכס עלה במשך השנים, כתוצאה מעליית ערך הקרקעות במדינה. אולם, עלייה זו התרחשה לאחר פרדתם ולכן מן הראוי לצאת מן הערך שהוסכם ביניהם בשנת 1977. סכום זה משמש כנקודת מוצא לאומדן של זכויותיו של ריצ'רד מכוח חזקת השיתוף. ..בתוספת הצמדה וריבית כחוק"

            ראו גם:  תמ"ש (ים) 15730/99 פלונית נ' אלמוני  (18.7.01) .