אי־תלות תום תקופת עיכוב ההליכים בפגרה שבתוכה, בקיום פגישות 'מהו"ת' או בהודעה על סיום ההליך

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בפתח תקוה מיום ה' בכסלו תשע"ח (23.11.17) שקבע כי הסמכות לדון בנושאי רכוש, משמורת ומזונות אישה וקטינים אינה נתונה לו.

תמצית העובדות הנצרכות לעניין

בני הזוג נישאו כדת משה וישראל בשנת 1993 ולהם שלושה ילדים – אחת מהם קטינה. חיי בני הזוג ידעו קשיים, ובשנת 2015 הגיש המערער תביעת גירושין אך לבסוף ביטל אותה.

ביום כ"ג באב תשע"ז (15.8.2017) הגישה המשיבה בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה, וביום כ"ד במרחשוון תשע"ח (13.11.2017) הגישה תביעות לבית המשפט לענייני משפחה. יומיים לפני הגשת המשיבה תביעות לבית המשפט לענייני משפחה, ביום כ' במרחשוון תשע"ח (9.11.2017), הגיש המערער את תביעותיו לבית הדין הרבני בפתח תקווה ובצידן בקשה לקביעת סמכות.

פסיקת בית הדין האזורי

בית הדין בפתח תקווה דחה את הבקשה לקבוע כי סמכותו לדון בתיק.

בדבריו ציין בית הדין האזורי כי פגישת ה'מהו"ת' בין הצדדים נערכה ביום י"א במרחשוון תשע"ח (31.10.2017). גם אם נחשב את פרק הזמן בן חמישה־עשר הימים ממועד סיום ההליך ביחידת הסיוע – וגם אם נצא מתוך הנחה כי במפגש האחרון הסכימו הצדדים על סיום ההליך וכי בו ביום שלחה יחידת הסיוע את הודעתה לבית המשפט – הרי שמועד זה מסתיים ביום ג' בכסלו תשע"ח (21.11.17) [לא פורט, אך נראה כי מהמניין נגרעו ימי ו' ושבת]. עוד הוסיף בית הדין כי נכון ליום כ"ו במרחשוון תשע"ח (15.11.2017) הודיעה יחידת הסיוע כי עדיין לא הומצא לידי יחידת הסיוע טופס 3 שבו מודיע המערער על סירובו להמשיך את הליך הגישור. על כן יש להתחיל את מניין חמישה־עשר הימים מיום זה ואילך.

טענות המערער

בפיו של המערער כמה טענות מרכזיות:

א.         מניין הימים הקבוע בחוק הסדר התדיינויות, הוא היחיד הקובע, ובסופם תמה תקופת עיכוב ההליכים גם אם לא הומצא טופס 3 או לא התקיימה ישיבת 'מהו"ת' נוספת וללא תלות בשאלה אם 'תיק המהו"ת' נסגר או לא (סעיפים 22–24 לכתב הערעור).

ב.         ימי הפגרה באים במניין הימים של תקופת עיכוב ההליכים. (סעיף 27 לכתב הערעור).

ג.          הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה לבית המשפט בחוסר תום לב כיון שנעשתה בניגוד להבטחה שנתנה המשיבה ו'מאחורי גבו' של המערער, ועל כן אין לאפשר ניצול לרעה של הליך יישוב הסכסוך רק כדי להשיג יתרון במסגרת 'מרוץ הסמכויות'.

דיון והכרעה

א. תום תקופת עיכוב ההליכים נגזר ממניין ימיה ללא תלות בקיום פגישות 'מהו"ת' או בהודעה על סיום ההליך  

סעיף 3(ב)(3) לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה – 2014, קובע:

כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, בחמישה־עשר ימים, בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.

סעיף 3(ה) לחוק קובע:

בתקופה של ארבעים וחמישה ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או שישים ימים – אם הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) וכן בחמישה־עשר הימים שלאחר תום התקופה כאמור ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5(א)(5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.