אוטנשלוס נ' מדינת ישראל

פסק דין

כמאל סעב, שופט:

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות אשר ניתן ביום 26.8.13, על ידי כבוד השופטת הבכירה רמה לאופר חסון, בת"פ 3373-07-12.

המערער ואחר (להלן: "האחר") הורשעו עפ"י הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום מתוקן.

המערער, יליד 26.1.1987, הורשע בעבירה של איומים (שני מקרים), לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ביחד עם סעיף 29 (א) לחוק העונשין (כעולה מכתב האישום המתוקן); עבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; עבירה של סיוע לתקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר, לפי סעיפים 382(א) ו- 379 לחק העונשין; עבירה של סיוע לחבלה או פציעה כשהעבריין מזוין, לפי סעיף 335(1) לחוק העונשין, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין. (במאמר מוסגר יצוין כי בכתב האישום המתוקן הוראת החוק לא תוקנה ביחס למערער ונותרה הוראת סעיף 29(א) לחוק העונשין הגם שהוראה זו רלוונטית לאחר).

בנוסף הורשע המערער בעבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

כתב האישום המתוקן, כלל שני פרטי אישום. באישום הראשון נטען כי ביום 22.6.12 שהה האחר בדירת גב' שוורץ שבנשר ביחד עם אדם נוסף בשם חייט כשבהמשך הגיעו לדירה המתלונן ובת זוגו נדיה שוורץ הבת של גב' שוורץ.

בין האחר ומר חייט לבין המתלונן התפתח דין ודברים שבעקבותיו עזב המתלונן את הדירה.

האחר וחייט יצאו בעקבות המתלונן. מר חייט חזר לדירה ונטל סכין שהייתה תלויה על הקיר והתכוון לצאת מהדירה כשהוא מאיים על גב' שוורץ שנעלה את הדלת ונטלה את הסכין מידיו.

בהמשך נכנסו לדירה המערער, האחר וחייט כשפניהם מכוסים בחולצתם ושאלו היכן המתלונן. גב' שוורץ ביקשה מהם לעזוב את הדירה וסגרה את הדלת.

בו ביום ובשעה 22:46 הגיעו האחר, המערער ומר חייט לדירת המתלונן כשפניהם מכוסים בחולצות וכשהם אוחזים במקלות וחפצים חדים.

כשהמתלונן יצא מדירתו פצע אותו האחר כשהמערער מסייע לו. המתלונן סבל מפצע חד בלחי שמאל ושפשופים בזרועו השמאלית.

בהמשך תקפו האחר וחייט את המתלונן, בכך שהיכו בגבו במקלות, כשהמערער מחזק את ידם, מסייע להם כשהוא אוחז מקל וחפץ חד.

בעקבות זאת נכנס המתלונן לדירה ונעל את הדלת, האחר, חייט והמערער גרמו במזיד נזק לדלת הדירה בכך שהיכו עליה באמצעות מקלות וחפצים חדים שגרמו לדלת שריטות. במעמד זה איימו האחר, המערער וחייט על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו.

באישום השני, נטען כי ביום 22.6.12, שעה 23:00 התקשרו האחר וחייט למכשיר הפלאפון של נדיה וביקשו ממנה לא להתלונן למשטרה.

ביום 24.6.12, בשעה 16:00 עת הגיעה נדיה לדירתו של המתלונן, הגיעו האחר והמערער יחד עם חייט וביקשו לשוחח עם נדיה. האחר פנה אליה וביקש ממנה להימנע מהגשת תלונה.

בהמשך לאותו יום ובשעה 16:25 התקשרו האחר, המערער וחייט לנייד של נדיה וביקשו ממנה לשוחח עם המתלונן מחוץ לדירתו. המתלונן יצא אל האחר, המערער וחייט והאחרונים ביקשו ממנו להימנע מהגשת תלונה.

בשעה 21:00 הגיעו האחר והמערער יחד עם חייט לכניסה לבניין בו מתגורר המתלונן ואיימו על נדיה והמתלונן באומרם "אנחנו נפגע בכם גופנית", המשיכו והתקרבו אל המתלונן כשהאחר מאיים לפגוע בו גופנית.

בית משפט השלום הנכבד לאחר שקיבל תסקירי שירות מבחן בעניינם של המערער והאחר ושמע את טענות הצדדים הטיל על האחר 22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

על המערער שלפנינו הטיל בית משפט השלום הנכבד 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 25.6.12 עד 15.8.12, 10 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים, כמו כן הטיל עליו צו מבחן למשך שנה וחצי מיום שחרורו מהמאסר.