אדסטיק בע"מ נ' פרייברג ואח'

              מבוא

זוהי תובענה למתן צו מניעה קבוע לאסור על  מר רונן פייברג, מר יוסף אייזנברג, ומר סער אשל (להלן :- " המשיבים") לעשות כל שימוש מסחרי, בין אם בעצמם ובין אם באמצעות אחרים, בצירוף המילים JOE'S NO-FLATS (להלן:- " סימן מסחרי משותף" או " המותג") או בצירוף המילים NO-FLATS (להלן:- " סימן מסחרי"); לאסור על המשיבים לעשות כל שימוש בקבצי מדיה וטקסט שהועתקו מהמתחם www.no-flats.com  (להלן:- "המתחם"); ליתן צו עשה המורה למשיבים לגרום להעברת רישום הבעלות בשם המתחם, ושמות מתחמים דומים שנרשמו על ידם מחוץ למדינת ישראל, על שם המבקשת; ליתן צו עשה המורה למשיבים לערוך דין וחשבון שיפרט את כל מעשיהם בקניין הרוחני של המבקשת, נשוא הבקשה, ולהשיב לה כל סכום כסף שגזלו ממנה כתוצאה מהשימוש בו; ליתן צו הצהרתי כי המשיב 6 רכש זכות בסימן המסחרי שאינו קיים; ליתן צו מניעה קבוע לאסור על משיב 6 או מי מטעמו לעשות כל שימוש בסימן המסחרי.

רקע

1.                    המבקשת וחברת נו-פלאסט בע"מ (להלן:- "החברה") היו שותפות בשיווק ומכירה של מוצרים - לתיקון תקרים, חומרי ניקוי ושימון - לאופניים (להלן:- "הקשר העסקי"). הקשר העסקי נמשך לאורך מספר שנים, ובתחילת שנת 2009 מוסד בחוזה (להלן:- "השותפות העסקית").

2.                    ביום 14.6.2010 ניתן נגד החברה צו פירוק, בתיק פר"ק 23707-04-10.

3.                    ביום 10.2.2011 ניתן צו ארעי, לבקשת המבקשת, לסעד זמני נגד משיבים 1 ו-3 (להלן:- "בעלי המניות"), ובדיון ביום 16.2.2011 ניתן על ידי כב' סגן הנשיאה שילה צו זמני, עד להחלטה  בתובענה, שכלל גם צו לאיסור דיספוזיציה באשר לרישום הבעלות בשם המתחם.

4.                    ביום 4.4.2011 אישר כב' סגן הנשיאה שילה את צירוף המשיב 6 וקבע כי הצו הזמני יחול גם עליו, וביום 5.4.2011 הוגש כתב תובענה מתוקן.

5.                    ביום 2.5.2011 נמחקה התובענה נגד  המשיבים 2, 4 ו-5, לאחר שהודיעו כי הם אינם מתנגדים לבקשה דנן.

6.                    ביום 7.7.2011 הודיע ב"כ המשיבים כי הם אינם מתנגדים לסעדים המבוקשים בסעיפים 1, 5, 6, 7 ו- 9 בכתב התובענה (עמוד 6 שורות 4-8).

תמצית טענות הצדדים

7.                    לטענת המבקשת, היא פיתחה וייצרה את המוצרים תחת שם המותג, ולפיכך היא בעלת זכויות הקניין הרוחני במותג, ולחילופין הזכויות משותפות לה ולחברה מתוקף הסכם שיווק שנחתם ביניהן (להלן:- "ההסכם") ועל פיו פעלו הצדדים.

 מנגד טוענים המשיבים כי הם היו הראשונים לפתח מוצר למניעת תקרים בגלגלי אופנים ושיווקו את המוצר תחת שם המותג. החברה היא בעלת  זכויות הקניין הרוחני במותג, וכי ההסכם הוא חוזה למראית עין ולפיכך בטל. המשיבים מוסיפים שיחסי הצדדים התנהלו בהתאם לסיכום שתועד בהתכתבות דואר אלקטרוני (להלן: "הסכם שמש").

8.                    המבקשת מוסיפה וטוענת כי משיב 6 - קונה הסימן המסחרי מהמנהל המיוחד שמונה     לחברה (להלן:- "המנהל המיוחד") - הוא שליחו של המשיב 1. ברכישה, כך לטענת המבקשת, חברו השניים, המשיב 1 והמשיב 6, על מנת להוציא נכס מהחברה בפירוק.

המבקשת טוענת כי המשיב 6 קנה זכות שאינה קיימת, והוא מנוע מלעשות בסימן המסחר כל שימוש.

מנגד, טוען המשיב 6 כי מכירת סימן המסחר אושרה על ידי בית המשפט של פירוק ובקשת   המבקשת לביטולה נדחתה, ולפיכך הוא בעל הזכויות בסימן המסחר. עוד הוא מוסיף, כי ההסכם קובע את הזכויות במותג ולא בסימן המסחר.

9.                    המבקשת טוענת כי באמצעות רישום בהולנד של מתחם תחת השם www.no-flast.nl, אליו העבירו המשיבים תכנים מהמתחם, נמכרו מוצרים והתמורה הועברה, בהנחיית המשיבים, לחשבון בנק של דניאל מלקובסקי (להלן:- "מר מלקובסקי"), קרוב משפחה של משיב 1.

מנגד, טוענים המשיבים כי על המבקשת היה לצרף את מר מלקובסקי כבעל דין בתובענה, וככל הידוע להם, הוא רכש את הבעלות על המתחם, www.no-flast.nl, כבר בשנת 2007.

אציין, כי לבקשת המבקשת התרתי לה להציג לפני פסק דין שניתן ביום 3.8.2011 בהארלם, הולנד. בית המשפט שם קיבל את טענות המבקשת נגד מר מלקובסקי בגין החזקה שלא כדין של מוצרים עבור המבקשת, והורה לו להפסיק לפעול תחת סימן המסחר.

10.                המבקשת טוענת כי  החברה היא צד להסכם ולא בעלי המניות, ולפיכך הם אינם יכולים לטעון שהוא בטל .