אדם שלא הוכר כ"דייר ממשיך"- לא יוכל לרכוש את הזכויות בדירה- הערעור נדחה

השופט ע' פוגלמן:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (כב' השופט ע' מודריק), שדחה עתירה בגדרה התבקש להורות למשיבות לאפשר למערער לרכוש זכויות בדירה הציבורית בה התגוררו הוריו, או להמשיך ולהתגורר בה.

רקע ופסק דינו של בית המשפט קמא

1.        נושא הערעור שלפנינו הוא הזכות להמשיך ולהתגורר, או לרכוש את הזכויות, בדירה בת ארבעה חדרים בבעלותה של המשיבה 1 (להלן: עמידר), הממוקמת ברח' סעדיה גאון ברחובות (להלן: הדירה). הדירה היא דירה ציבורית, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח - 1998 (להלן: חוק זכויות הדייר).  בדירה התגוררו בעבר, כשוכרים, הוריו של המערער. אימו של המערער נפטרה ביום 21.11.96 ואביו נפטר ביום 16.1.98. עמידר הגישה נגד המערער - אשר באותה עת התגורר בדירה - תביעה לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים (ת.א. (רמ') 2063/99). המערער לא התגונן בתביעה זו, וביום 7.6.99 ניתן נגדו פסק דין (להלן: פסק הפינוי). בקשת המערער לבטל את פסק הפינוי נדחתה. ביני לביני פנה המערער לעמידר בבקשה להסדיר את מעמדו בדירה. בקשה זו נדחתה, כמו גם פניות שנערכו מטעם המערער לועדות ערר של המשיבה 2 (להלן: משרד הבינוי והשיכון). המערער עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים וביקש לחייב את המשיבות לאפשר לו לרכוש את הזכויות בדירה, או להתיר לו להמשיך ולהתגורר בה. לטענתו, הוא התגורר בדירה מאז שנת 1994 (עוד קודם לפטירת אמו) והוא עונה להגדרת "חסר דירה" הקבועה בנוהל הרלבנטי ובחוק זכויות הדייר. לפיכך הוא זכאי לסעדים המבוקשים על ידו. בית המשפט לא הכריע סופית בשאלה האם המערער אכן התגורר עם הזכאי בדירה למשך תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת האחרון, כמותנה בחוק זכויות הדייר. זאת, לאחר שמצא שממילא לא מתקיים במערער תנאי נדרש נוסף לרכישת הזכויות בדירה או לקבלת מעמד של "דייר ממשיך", בשל כך שלא היה "חסר דירה". לפיכך נדחתה העתירה (על הנמקות פסק הדין נעמוד ביתר פירוט בהמשך הדברים). על כך נסב הערעור שלפנינו.

טענות הצדדים

2.        בטיעוניו לפנינו, כמו גם לפני בית המשפט המחוזי, הציג המערער שלוש עילות מכוחן זכאי הוא, לטענתו, למעמד בדירה: האחת, כי יש לו זכות להתגורר בדירה כ"דייר ממשיך". השנייה, כי יש לו זכות לרכוש את הדירה. השלישית, כי פינויו מן הדירה יסב לו פגיעה קשה, נוכח מצבו הכלכלי. המערער גורס כי כל אחת מעילות אלה, מקנות לו זכאות למעמד בדירה. המשיבות תומכות בפסק הדין, על נימוקיו.

דיון והכרעה

3.        המערער טוען, כאמור, לשלוש עילות המקנות לו מעמד בדירה. נבחן כל אחת מן העילות הנטענות להלן.

"דייר ממשיך"

4.        סעיף 3 לחוק זכויות הדייר קובע את זכותו של "דייר ממשיך" להמשיך ולהתגורר בדירה ציבורית, כך:

           המונח "דייר ממשיך" מוגדר בסעיף 1 לחוק זכויות הדייר כך:

"'דייר ממשיך' - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".

5.        הנחת המוצא לדיון לפנינו, עליה הצדדים לא חלקו, הינה כי אביו של המערער היה בבחינת "זכאי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק זכויות הדייר ("מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים"). על מנת שהמערער ייחשב כ"דייר ממשיך" צריכים להתקיים בו שני תנאים, שעל דבר קיומם חלוקים הצדדים (והשוו: עע"מ 7197/05 תורג'מן-דנקר נ' משרד הבינוי והשיכון (לא פורסם, 16.1.06) פסקה 7): האחד, הקבוע בהגדרת "דייר ממשיך" עליה עמדנו, כי "הוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי, או למועד בו עבר הזכאי להתגורר במועד הסיעודי" (להלן: תנאי המגורים). השני, הקבוע בסעיף 3(ב) לחוק זכויות הדייר, כי "לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד בו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים" (להלן: תנאי העדר הבעלות).

           תנאי המגורים מבקש להבטיח כי הענקת הזכות להמשיך ולהתגורר בדירה ל"דייר ממשיך" תהיה רק מקום בו אותו דייר אכן התגורר בפועל בדירה פרק זמן משמעותי עובר למועד בו נפטר הזכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי. תנאי העדר הבעלות הינו בעל פרישה רחבה הן במימד הזמן, הן בהיבט החלתו על קרובי משפחתו של הדייר הממשיך. בעוד שלפי הצעת החוק סויגה הזכאות להמשיך ולהתגורר בדירה למקרה בו אין בבעלותו של הדייר הממשיך דירה או מקרקעין אחרים (סעיף 3 להצעת חוק הגנת הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח - 1998; ס"ח 310), מורה חוק זכויות הדייר כי יש לבחון - כתנאי לזכות להמשיך ולהתגורר בדירה - לא רק אם הדייר הוא בעלים של דירה או מקרקעין אחרים, אלא בנוסף האם היו בבעלותו דירה או מקרקעין כאמור בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד בו עבר להתגורר במוסד סיעודי. בחינה דומה יש לערוך גם בהתייחס לקרובו של הדייר ("בן זוג, לרבות הידוע בציבור כבן זוג, וכן ילד...").