השופט אילן סופר
1. האם בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לדון בתביעה של קרן פנסיה מפעלית של חברי אגד כנגד אגד - אגודה שיתופית לתחבורה? השאלות בהן נדון בהכרעה זו נוגעות לתחומי הליבה של הסמכויות הענייניות ובמרכזן הגדרת העילה של התביעה.
הצדדים להליך
2. המערערת (להלן -
אגד
) הינה אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית. המשיבה (להלן-
הקרן) הינה קרן פנסיה מפעלית של חברי אגד, אשר נוסדה ב- 1954, כחברה מוגבלת בערבות. הקרן הינה מוסד ללא כוונות רווח, שהכנסותיה נובעות מתשלומים, המועברים לה מאגד וחבריה, וכל כספיה מיועדים לתשלום קצבאות עמיתי הקרן. מערכת היחסים בין אגד לבין הקרן הוסדרה בתקנון ההתאגדות של הקרן ובהסכם בין הקרן לבין אגד, שצורף לתקנון, והיווה חלק ממנו. מסמכים אלו תוקנו מעת לעת. בתקנון ובהסכם נקבעו, בין היתר, הסדרי הפרישה לגמלאות של חברי אגד ושיעורי ההשתתפות של עמיתי הקרן ושל אגד, בתשלומים השונים לקרן.
3. הקרן נמנית עם "קרנות הפנסיה הוותיקות", שהממשלה החליטה על סגירתן בפני הצטרפות לעמיתים חדשים, מחודש מרץ 1995. בשנת 2003 נכנס לתוקף תיקון ל
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א - 1981 (להלן -
חוק הביטוח), אשר החיל תכנית הבראה בקרנות הוותיקות, בעקבות גרעונות אקטואריים שהצטברו בהן. בהתאם לפרק ז1 לחוק הביטוח, הוסמך המפקח על הביטוח למנות מנהל מיוחד לקרנות הוותיקות, אשר יפעל, בין השאר, לאיתור נכסי הקרנות ויעבירם לשליטתן. עוד נקבע בחוק הביטוח, כי המפקח על הביטוח יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולשם יצירת אחידות במערך הזכויות (סעיף 78 ט' לחוק). המנהל המיוחד הראשון מונה לקרן ביום 1.8.03. המנהל המיוחד הנוכחי של הקרן משמש כמנהל מיוחד של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר. המפקח על הביטוח קבע גם תקנון אחיד לקרנות הוותיקות, אשר נכנס לתוקף ביום 1.10.03 (להלן:
"התקנון האחיד").
4. עם מינוי המנהל המיוחד לקרן, התברר כי מאז שלהי שנות השבעים של המאה הקודמת, נמנעה אגד מלהעביר לקרן סכומים נכבדים שהייתה חייבת לה ובכך הגיעה הקרן לגרעון אקטוארי חמור. הקרן פנתה לאגד בשנת 2008, בדרישה שתשלם לה את חובותיה בסך של כשני מיליארד ש"ח. אגד דחתה את הדרישה לתשלום, תוך שטענה טענות שונות כנגד החיוב. בנסיבות אלו הגישה הקרן את תביעתה נגד אגד לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
ההליך בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
5. הקרן הגישה כנגד אגד תביעה כספית על סך 1,991,760,730 ש"ח וכן תביעה ליתן דו"ח מפורט על ההשקעות שנעשו ע"י אגד או מי מטעמה והרווחים שנבעו מכך, לצורך העברתם לקרן על חשבון המגיע לה מאגד. עניינה של התביעה הוא תנאי פרישה חריגים שנקבעו בתקנון הקרן לחברי אגד והגרעונות שצברה הקרן במשך השנים בשל הפרת התחייבותה של אגד, כנטען ע"י הקרן, להבטיח כי לקרן יהיו כל הסכומים הנדרשים לתשלום הגמלאות. הקרן מפרטת בכתב התביעה את שמות החברים שפרשו, החל משנת 1979, אשר אגד לא העבירה בגינם לקרן כל סכום שהוא. עוד תבעה הקרן את אגד בשל הפרת התחייבותה בהתאם לתקנון, לערוב להבטחת תשואת הקרן עד 6.5% שנתית וכן בגין הוצאות הניהול שהיו לקרן משנת 1991 ועד 2003.
הקרן טענה עוד כי אגד הפרה את חובת הזהירות כלפיה כאשר המשיכה להוציא חברים לפרישה מוקדמת, ללא שהעבירה את הסכומים הנדרשים להבטחת תשלום הגמלאות לאותם חברים. הקרן טענה כי מחדלים אלו עולים כדי רשלנות ומהווים גם עשיית עושר ולא במשפט ומכוח עילות אלו נתבעו סכומי התביעה.
6. אגד הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. לטענת אגד, בית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בתביעות של מי שאינם עובדים נגד קופת גמל וכך גם תביעות של קופת גמל נגד מי שאינו מעביד.
לטענת אגד, המדובר בתביעה אזרחית - כלכלית - מסחרית, אשר עיקרה הוא בתחום דיני החברות, הנזיקין וענפי משפט אזרחי אחרים ולא מתחום הביטחון הסוציאלי. עוד טענה אגד כי מטרת התביעה אינה סוציאלית, אלא לצורך חיסכון תקציבי כדי שהסיוע של המדינה לקרן יקטן ועל כן, מקומה להתברר בבית משפט אזרחי.
7. בתגובה לבקשה לסילוק על הסף טענה הקרן כי מאחר ונפסק בעניין
רוזנשטראוך (ע"א 7654/06
רוזנשטראוך נגד קרן הגמלאות של חבר אגד בע"מ, ניתן ביום 30.12.07 - להלן:
"פרשת רוזנשטראוך), כי יש לראות באגד, מבחינה מהותית - מעביד, הרי שבהתאם למבחן זהות הצדדים, מקום הדיון בתביעה הוא בבית הדין לעבודה.
בנוסף טענה כי גם מבחינת מהות התביעה מדובר בפורום המוסמך לדון בתביעה. שכן עניינה של התביעה הוא הפרת הוראות הקרן ביחס למימון זכויות פרישה מוקדמת לחברי אגד, דבר המצוי בתחום מומחיותו הייחודית של בית הדין לעבודה; וכי זהו המרכיב הדומיננטי של התביעה ובכך מוסמך בית הדין לדון.
החלטת בית הדין האזורי לעבודה
8. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סגן הנשיא שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר מרדכי כהן ומר יאיר כהן פריווה; ק"ג 1869-09-10 ) קבע, כי על פי מבחן זהות הצדדים והפרשנות התכליתית שיש לייחס למונח "עובד" ו"מעביד", כאמור בפרשת רוזנשטראוך, בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעה. בית הדין בחן גם את מהות העילה ומצא כי עניינה הוא בפרשנות הוראות תקנון פנסיה של הקרן וכן הוראות ההסכם הנלווה לתקנון - אשר נמצאים בתחום מומחיות בית הדין. יחד עם זאת, בית הדין האזורי קבע כי ככל שקיימת בכתב התביעה עילה נזיקית, דינה להימחק.
עוד דחה בית הדין את טענת אגד, לפיה, תכלית התביעה אינה סוציאלית, כי אם להקטין את סיוע המדינה לקרן - מאחר וזו לא הוכחה.
הערעור
טענות אגד
9. אגד הגישה בקשת רשות ערעור ולאחר שניתנה הרשות, נדון הערעור ובו טענה אגד, בין השאר, כי בפרשת
רוזנשטראוך לא נדונה סוגיית הסמכות העניינית לדון בסכסוך בין קופת גמל לבין מי שאינו מעסיק, כי אם תביעה שבין חבר אגד לקופת הגמל. לטענתה, במקרה הנדון, מדובר, לכל היותר, בחוזה עסקי כלכלי שאינו משפיע על היקף זכויות העמיתים בקרן שכבר פרשו לגמלאות.