אבן קיסר שדות-ים בע"מ נ' מיקרוגיל-אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'

החלטה

(בבקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968)

העובדות בקצרה

1. בין הצדדים מתנהל מזה כשנתיים הליך בוררות לפני כב' השופט בדימ. אוקון. המחלוקת שבין הצדדים היא בנוגע להסכם לאספקת שירותים, אשר לטענת המבקשות הופר על ידי המשיבה ודרישת המבקשות לתשלום פיצויים בסך של כ- 232 מיליון ₪. ההסכם כולל גם תניית בוררות, שבה נקבע כי כל מחלוקת הנובעת מההסכם ו/או ביצועו תידון בבוררות.

2. כחלק מראיותיהן בבוררות, הגישו המבקשות הקלטות של שיחות עם עובדים בכירים של המשיבה, שנעשו על ידי מי שהשתתף באותן שיחות. לאחר שנודע למשיבה על הקלטות אלה, שלחה המשיבה לכב' הבורר הודעה על ביטול הבוררות והגישה תביעה אזרחית לבית משפט זה, שבה ביקשה להצהיר כי הודעת הביטול ניתנה כדין והיא זכאית לתשלום סך של 2.6 מיליון ₪ בגין הוצאות הבוררות.

3. בתביעתה טענה המשיבה, כי המבקשות ביצעו פעולות "עברייניות" ושלחו "סוכן מדיח", שהקליט את אחד מעדיה במהלך טיול אופניים, באופן המהווה הפרת מהותית של חובת תום הלב והפרה יסודית של תניית הבוררות, המקימה לה זכות לבטל את הסכם הבוררות באמצעות הודעת ביטול.

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב הליכים

4. המבקשות הגישו בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות. המבקשות טוענות, כי הודעת הביטול ששלחה המשיבה היא חסרת תוקף. מטרתה של תניית בוררות היא לקבוע איך יישבו הצדדים את הסכסוך ביניהם, ומרגע שהבוררות כבר החלה, תניית הבוררות בוצעה במלואה ולמעשה אין עוד מה לבטל. לטענתן, המשיבה העלתה טענות דומות כבר בשלבים קודמים של הליך הבוררות, בנוגע למסמכים אחרים של המבקשות, אך לא ראתה בטענותיה אלו עילה לביטול הבוררות. כב' הבורר דחה את הטענה כי המבקשות "בישלו ראיות" וקבע כי מדובר בענין של אמינות, שהוא נושא לחקירות נגדיות.

5. המבקשות מציינות כי הן מוכנות לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות וטוענות כי על בית המשפט מוטלת חובה לא לאפשר לבעל דין להתנער מהתחייבות חוזית שנטל על עצמו, אלא במקרים חריגים ביותר.

6. המשיבה מצידה טוענת, כי בין הצדדים אין הסכם בוררות בר תוקף, אלא תניית בוררות שניתן לבטלה באמצעות הודעת ביטול. משהופעלה זכות הביטול והוגשה התביעה שבכותרת, לא ניתן להמשיך בהליכי הבוררות לפני שמתקבלת הכרעה באשר לתוקף הודעת הביטול.

7. לטענת המשיבה, מדובר בהפרה יסודית ובהפרת חובת תום הלב, המשתרעת על כל שלבי הבוררות, למן עריכת ההסכם, דרך ניהול הבוררות ועד לסיומה. הפרת חובה זו עלולה להביא לביטול הסכם הבוררות ואין כל חשיבות לשלב שבו נמצאת הבוררות.

דיון והכרעה

8. הלכה מקדמת דנא היא, כי משהחל הבורר לכהן בתפקידו, הוא מוסמך להמשיך בבוררות, אפילו אם ירצה אחד הצדדים לבטל את שטר הבוררין (ע"א 491/76 גאולים נ' צדוק, פ"ד לא(3) 625, 634). אכן, החובה לנהוג בתום לב חלה הן בעת החתימה על הסכם הבוררות והן במהלך קיום הבוררות עצמה, אולם אין מדובר במקרה זה בהפרה של חובת תום הלב, אלא בשימוש ב"טקטיקה" של השגת פרטים ומידע, תוך כדי ניהול שיחה תמימה כביכול, שתוכנה תועד באמצעות הקלטה.

9. השאלה אם ניתן להציג את ההקלטה או התמליל שלה כראיה במהלך הבוררות ומשקלה של ראיה זו - היא שאלה הנתונה לסמכותו של הבורר וראוי שתוכרע על ידו. אין בינה לבין היומרה לבטל את הליך הבוררות כולו ולא כלום. מקומן של טענות המשיבה בדבר התנהגותן ה"עבריינית" של המבקשות להתברר במסגרת הבוררות ולא מחוצה לה. ניסיונה של המשיבה לסגת מהליך הבוררות, באמצעות הודעה חד-צדדית של ביטול הבוררות כולה, לא יזכה לאהדת בית המשפט.

באורח דומה נפסק ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 10646/05 כלל פיננסים בע"מ נ' אלי ארוך (8.1.06):

"הטענות בדבר התנהגותו של המשיב, קשות ככל שתהיינה, ספק אם יש בהן כדי להשליך במישרין על תקפותו של הסכם הבוררות ועל תוקפם של הליכי בוררות המתנהלים מזה שנים וקרובים ביותר לסיום... בנסיבות הענין, שיקולי מאזן הנוחות פועלים באורח מכריע כנגד מתן סעד זמני לעיכוב הליכי הבוררות. עיכובם של הליכי הבוררות בשלב זה, כאשר הבוררות קרובה לסיומה, יסבו נזק רב לא רק למשיבים עצמם, אלא להליך הבוררות גופו, שהושקעו בו מאמץ ומשאבים רבים במטרה להביא את המחלוקת הסבוכה בין הצדדים לכלל הכרעה. יתר על כן, זכויות המבקשות כצד לבוררות נשמרות להן בדרך של תקיפת הבוררות במסגרת בקשה לביטול הפסק, אם ובמידה שתראינה לנכון ולראוי לנקוט בהליך כזה".

הדברים נאמרו, אמנם, בהתייחס לבקשה לעיכוב הליכי בוררות (שנדחתה), אך הם יפים גם לעניינה של תביעה לסעד הצהרתי, בנוגע להודעה על ביטול הליך הבוררות שהגישה המשיבה.

10. אינני מקבלת את טענת המשיבה, כי משהופעלה זכות הביטול והוגשה התביעה שבכותרת, לא ניתן להמשיך בהליכי הבוררות לפני שמתקבלת הכרעה באשר לתוקף הודעת הביטול. עמדה זו פירושה, למעשה, מתן כוח בידי צד לבוררות לגרום להקפאת הליכי הבוררות, באמצעות הודעת ביטול חד-צדדית. מתן כוח מעין זה יוצר יתרון בלתי מוצדק לצד שדעתו אינה נוחה מהליך הבוררות עצמו או מהתנהגות הצד שכנגד לבוררות. בית המשפט לא יתן יד למהלך מעין זה, במיוחד כאשר לא נלוותה אליו בקשה פורמלית לעיכוב הליכי הבוררות.

11. ראוי לזכור, כי נקודת המוצא בנוגע לעיכוב הליכי בוררות, הקבועה בסעיף 18 לחוק הבוררות, הינה כי בקשות המוגשות לבית המשפט על ידי צד להליך הבוררות אינן מעכבות את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר. הרציונאל העומד בבסיס הדברים הובהר על ידי בית משפט זה בעניין אחר ומן הראוי לשוב ולהביא את הדברים:

"יעילותה של הבוררות כמוסד ליישוב סכסוכים עלולה להיפגם באם יינתן על נקלה סעד זמני המעכב את התנהלותה. צד שאינו חפץ בקיום תניית בוררות יוכל להגיש תובענה לבית משפט להפסקת ההליכים על פיה, ואם יזכה על נקלה בסעד ביניים המעכב את הליכיה, עלולה להיפגע תכליתה העיקרית – ליתן פיתרון מהיר ויעיל למחלוקת בין הצדדים, וזאת גם מקום שבסיומו של ההליך העיקרי יתברר כי אין בתובענה ממש."(רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי בע"מ (23.8.2005).