אבן אדעיים נ' סלקום

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בסך 18,000 ₪ שהגיש לקוח בחברת סלקום בקשר עם טיפול במכשיר הטלפון שלו.

עפ"י כתב התביעה התובע הגיע ביום 14.12.09 למרכז שירות של הנתבעת ומסר את מכשיר הטלפון כדי לקבל הצעת מחיר לתיקון. לדבריו, הוא אמר מפורשות לנציגת השירות שאם הבדיקה או התיקון ידרשו איפוס הזיכרון הוא אינו נותן רשות לאפס את הזיכרון.

למחרת כשחזר לקבל הצעת מחיר התברר לו שהזיכרון אופס וכל אנשי הקשר שהיו בזיכרון אבדו.

התובע ביקש לדבריו להתנתק מהנתבעת אך הוא נדרש לשלם דמי ניתוק בסך 1,200 ₪.

על דברים אלה חזר והעיד התובע בדיון לפני.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת כי אין ממש בתביעה. עפ"י כתב ההגנה בעת מסירת המכשיר לתיקון חתם התובע טופס יעודי שבו אישר את איפוס המכשיר בעת הצורך ואישר שהוא מודע כי הזיכרונות עלולים לאבד במהלך התיקון וכי עליו לגבות את הזיכרונות.

יחד עם זאת, טופס התיקון שצורף לכתב ההגנה אינו חתום על ידי התובע.

בניגוד לאמור בכתב ההגנה. בדיון לפני ציינה נציגת הנתבעת כי בכל תחנת שירות תלויות מודעות המודיעות ללקוחות כי במהלך תיקון מכשיר סלולרי ייתכן וימחקו תכנים ממכשיר הטלפון וכי גם במעמד בו מסר התובע את המכשיר היה שילוט כאמור.

יצוין כי לעניין זה אין התייחסות בכתב ההגנה.

התובע מצדו מכחיש מכל וכל כי ראה שילוט כזה כי תשומת לבו הופנתה על ידי נציגי הנתבעת בכך שעלולים להימחק טכנים מהמכשיר.

הוא הדגיש כי רק מסר את המכשיר לבדיקה וקבלת הצעת מחיר ולא לתיקון.

מטעם הנתבעת לא העיד איש מהנוגעים בדבר אשר יכלו לשפוך אור על השאלה האם נמסרה לתובע האזהרה האמורה, דבריו כי לא קיבל אזהרה נותרו איפה בלא מענה.

הנתבעת אינה יכולה להסתמך על "טופס מסירת מוצר לבדיקה ותיקון" משום שהתובע אינו חתום עליו.

אין כל וודאות כי קיבל את הטופס לידיו ובוודאי שאין וודאות כי חתם עליו.

עצם העובדה שבפועל אופס המכשיר וכתוצאה מכך נמחקו זיכרונות במכשיר אינה שנויה במחלוקת. דברי התובע כי הדבר נעשה ללא הסכמתו לא נזכרו.

במצב דברים זה אני סבורה כי יש לפצות את התובע בגין כך.

יחד עם זאת, סכום התביעה שהגיש התובע הינו מופרז ביותר.

התובע לא הציג ולו ראשית ראיה בכך שנזקיו עומדים על סך של 18,000 ₪.

המונח עוגמת נפש אינו נוסחת קסם שמכשירה כל דרישה כספית.