אבלס ואח' נ' עובדיה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים בין רכבה של התובעת 1 שהיה נהוג על ידי תובעת 2 לבין רכבו של הנתבע 1.

בהתאם לנטען בכתב התביעה רכבו של הנתבע 1 עמד בנתיב משמאלה של תובעת 2 ברמזור אדום וכאשר התחלף הרמזור לירוק החלו כלי הרכב לנסוע ורכבו של נתבע 1 סטה לנתיב הימני בחוסר זהירות ואגב כך פגע במראה של רכב התובעת ובכנף השמאלית של רכבה.

לטענת הנתבע, הוא חש לפתע חבטה במראה הימנית ברכבו.

מטעם הצדדים העידו הנהגים המעורבים ובנוסף העידה התובעת 1 שהיא אמה של התובעת 2 שהייתה ברכב בעת קרות התאונה.

בהתאם לעדות התובעות רכב התובעת 2 עמד בנתיב הימני וכאשר הפך הרמזור לירוק החלה לנסוע ישר בכיוון נסיעתה כאשר לפתע רכבו של הנתבע 1 סטה מהנתיב השמאלי לנתיב נסיעתה של התובעת 2, פגע ברכבה, שבר את המראה השמאלית ופגע בכנף השמאלית קדמית של רכבה בהתאם לעדות התובעות.

הנתבע 1 הודה באשמתו לתאונה ואף ביקש מהן שלא להפעיל את הביטוח אלא להכניס את הרכב למוסך באופן שהוא ישלם את הנזק שנגרם.

התובעות הכניסו את הרכב למוסך, תיקנו את הרכב אולם משביקשו מנתבע1 לשלם את הנזק נמלך בדעתו וסרב לשלם את הנזק תוך שהוא מתכחש להתחייבותו.

הנתבע 1 העיד ולמען האמת הוא אישר בעצם את גרסת התובעת. הוא אישר כי הוא עמד בנתיב משמאלה של התובעת וכי פגע ברכבה כאשר עבר לנתיב הימני.

הנתבע 1 התכחש לכך כי הודה באשמתו במועד האירוע וטען כי אינו זוכר זאת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי הגנת הנתבע 1 משוללת יסוד וכי מוטב שלא הייתה מוגשת. אני מאמין באופן מוחלט ומעדיף את עדותן של התובעות מול גרסתו הסתמית של נתבע 1.

אני קובע כי הנתבע 1 הוא האחראי הבלעדי לקרות התאונה ואני מאמין לתובעות כי הוא גם הודה בפניהן על אשמתו.

בנסיבות אלו, אני מקבל את התביעה בעיקרה למעט הרכיב של עוגמת הנפש ולפיכך אני קובע כי הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעות סך של 2,189 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

מאחר וכפי שקבעתי לא היה מקום להגנה מלכתחילה הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעות הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ על כי גררו את התובעות לבית המשפט שלא לצורך.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"א, 25/08/2011 במעמד הנוכחים.

עזריה אלקלעי, שופט

הוקלד על ידי: רונית דוקרקר