אבינר ואח' נ' משרד הפנים

החלטה

1.מדברי ב"כ העותרים עולה כי חסרים עתה לעותרים בכללותם 70 עובדים זרים מן המכסה שאושרה להם. מתוכם 43 "נוטשים" הנמצאים בישראל ולפיכך אין הם יכולים לקבל עובדים זרים במקומם על פי הנוהל התקף היום. לגבי היתר, פורטה בפרוטוקול החלוקה: חלקם ביקשו מעמד של פליט, חלקם נטשו אולם יש ראיה לכך שעזבו את ישראל, יש מספר עובדים חסרים שפשוט לא הושלמה הבאתם וכן יש עובדים שהחקלאים נדרשו להשלימם מן המאגר אולם לא נמצא כי יש עובדים כאלה במאגר. לגבי 27 עובדים אלה, ככל שהתבצע איזון תיקים של החקלאים הזכאים להם, יפעל משרד הפנים בתוך פרק זמן קצר להשלמת המכסה ויאפשר למעסיקים לקבל עובדים אחרים במקומם.

2.בכל הנוגע ל"נוטשים" הנמצאים בישראל, עניינם כרוך בשינוי מתחייב של הנוהל העוסק בתנאים להחלפתם. לגבי נוהל זה הוצא צו על תנאי בבית המשפט העליון במסגרת עתירה שהגישה "קו לעובד", בבג"צ 3025/07. הצו הוצא ביום 24.3.10 והדיון בעתירה קבוע ליום 30.5.11. יוער, כי במסגרת עתירה זו כבר הודיע שר הפנים על ביטול תקנה 5 (ה) לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974. משמעות הדבר כי מתחייב שינוי של הנוהל הרלוונטי כפי שהודיעה המדינה בתשובתה לבית המשפט העליון: "משבוטלה תקנה 5 (ה), ולאור כל ההסדרים שפירטנו מהם עולה ניתוק הכבילה, אין מקום לכלול בנהלים או בהיתר חובה למעביד לדאוג ליציאת העובד מישראל ויש להתאימם לביטול התקנה" (סעיף 71 לכתב התשובה). למרות ציטוט זה, טען בפני ב"כ המשיב כי הנהלים הקיימים סבירים, כפי שגם נטען בפני כב' השופט מ' סובל בעת"מ 27877-09-10. בפסק דינו באותה עתירה התייחס לכך כב' השופט סובל ותהה על הפער בין עמדת המדינה בבית המשפט העליון לבין תמיכתה בנהלים כפי שהם בתשובתה לפניו. בפסק דינו הורה למשיב לשקול ולהחליט בתוך 30 יום האם יש מקום לשינוי הנוהל נוכח ביטול תקנה 5 (ה) הנ"ל. אלא שככל שעולה מתשובת המשיב היום, טרם נעשה שינוי כזה. יחד עם זאת, מתברר כי הנושא בדיונים משותפים עם התאחדות חקלאי ישראל וככל הנראה הגיעו הגורמים האחראים מטעם הממשלה להבנות רבות עם התאחדות החקלאים אלא שטרם נחתם הסכם. מפי ב"כ המשיב למדתי כי צפויה ישיבה קרובה, ביום 3.4.11, שתכליתה לנסות ולסיים את ליבון הנושאים שנותרו שנויים במחלוקת ולהביא לידי הבנות אשר יכול וייתרו הכרעה שיפוטית. גם אם לא ייתרו, הרי שהתשתית העובדתית בוודאי תשתנה.

בנסיבות אלה, נראה כי לא הגיעה העת להכריע בעתירה. ככל שיושגו הבנות ובעקבותיהן תתקבל החלטת ממשלה אשר תשנה באופן משמעותי את הנוהל, הרי שהבסיס לדיון בעתירה ישתנה וייתכן והעותרים אף יבואו על סיפוקם. כך גם נראה, כי על בית משפט זה להמתין עד להכרעת בית המשפט העליון בעתירה התלויה ועומדת בפניו, בשים לב לעובדה שנושאים עיקריים הקשורים בעתירה זו אמורים להיות מוכרעים בבית המשפט העליון.

3.נוכח האמור לעיל, אני מורה למשיב לדווח לבית המשפט עד ליום 6.4.11 על תוצאות הישיבה האמורה להתקיים ביום 3.4.11 והעתק מן הדווח יישלח ישירות לב"כ העותרים. יוער, כי ככל שאתרשם כי הדברים אינם באים לידי הסכמה וכי לא יהיה בידי המשיב להבהיר מדוע לא פעל כפי שהונחה לפעול בפסק דינו של כב' השופט סובל, יהיה בכך טעם להידרש פעם נוספת לבקשה לצו ביניים בכל הנוגע לעובדים ה"נוטשים".

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר ב תשע"א, 21/03/2011 במעמד הנוכחים.

נאוה בן אור, שופטת

הוקלד על ידי: רוזי סיבוני