אבו פרחאן נ' שילוח חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

התובע תבע "צו עשה או צו הצהרתי לתגמולי ביטוח ו/או לפיצויים על פי פוליסות ביטוח ופיצויים לסכום כספי (750,000 ₪)". לטענתו הוא זכאי לתגמולי ביטוח שהנתבעות שילמו לו את מקצתם והפסיקו לשלמם שלא כדין. ביום 3.11.13 ביקש התובע בדחיפות צו עשה או צו מניעה זמני במעמד צד אחד, להורות לנתבעות לשלם לו תגמולי ביטוח ולהמנע מלגבות ממנו דמי ביטוח וכן לחייבן להשיב לו דמי ביטוח שנגבו ממנו. בקשות נוספות באותו ענין הוגשו בימים 4.11.13, 5.11.13, 7.11.13 ו- 19.11.13. ניתנו מספר החלטות. הובהר שאין הצדקה לברר בקשה מעין זו "במעמד צד אחד" והתבקשה תגובת הנתבעות, אלא שהתגובה שהתקבלה היתה חלקית מאוד. היום ביקש התובע שתתקבל בקשתו ללא דיחוי, ובהעדר תגובה של הנתבעות.

סעדים זמניים ניתנים בטרם התבררו זכויות הצדדים. לרוב הם מיועדים לסייע לבירור התביעה או "להקפיא מצב" ולמנוע פעולות חד-צדדיות שיכבידו על בירור הזכויות, או שיהפכו אותו לחסר טעם. סעדים זמניים אינם "מקדמה" על חשבון סעד עיקרי שהזכות לו טרם הוכחה. יוצאת הדופן היא הבקשה לתשלום תכוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. דומה שאלה מושכלות יסוד, שמי שטוען לזכות, חייב להוכיחה בטרם יקבל על-פיה סעד. אפילו הצורך של התובע ממשי ודחוף, אין כל בסיס משפטי לתת לו סעד שהזכות לו טרם הוכחה (אפילו אם מאוד סביר שהזכות תוכח בעתיד). עיון בסעיף 46 לכתב התביעה מראה שהסעד המבוקש כעת כסעד זמני דחוף, חופף את הסעדים שהתבקשו בתביעה העיקרית. נראה שהתובע סבור שניתן להפוך את ההליך על פניו ולנהוג "עד החלטה אחרת" כאילו כבר הצליחה תביעתו והוא הוכיח את זכותו לתגמולי ביטוח ולהפסקת גביית דמי הביטוח. לא מצאתי לכך בסיס כלשהו בדין והבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ד, 24 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.