אבו עצא נ' מדינת ישראל

           ערר המופנה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט צ' קפאח) במ"ת 70334-07-17 מיום 14.8.2017.

1. ביום 31.7.2017 הוגש נגד העורר כתב אישום, המייחס לו קשירת קשר לביצוע פשע על רקע מעורבותו בעסקה של ייבוא 300 ק"ג של סם מסוכן מסוג קוקאין מבוליביה דרך ברזיל לישראל. כתב האישום מתאר את קשירת הקשר בין העורר ובין שותפים נוספים – חלקם אזרחים ישראליים המתגוררים בבוליביה ועוסקים בייצור סמים וחלקם תושבי ישראל. במסגרת קידום הקשר טסו העורר וחלק מהשותפים מעת לעת, ביחד ולחוד, על דעתם של יתר השותפים, לבוליביה ולברזיל, לשם ייצוא הסמים מבוליביה לברזיל וייבואם לישראל. המעורבות המיוחסת לעורר במסגרת הקשר היא כדלקמן: השקעת כספים בעסקת הסמים; טיסה מעת לעת לדרום אמריקה לשם קידום עסקת הסמים, בדיקת איכות הסמים ופיקוח על תהליך ייצורם; אחריות על החדרת הסמים לארץ, דרך ירדן; קיום מפגשים ושיחות עם השותפים או חלקם בנוגע לקידום חלקם בעסקת הסמים. עסקת ייבוא הסמים נחשפה על ידי סוכן סמוי של משטרת ישראל.

           העבירות שיוחסו לעורר בכתב האישום הן: קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); ייצוא וייבוא סמים (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים)); ניסיון יבוא סמים מסוכנים (סעיף 13 לפקודת הסמים ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין); עשיית עסקה אחרת בסם מסוכן (סעיף 13 לפקודת הסמים); ועשיית פעולה ברכוש אסור (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000).

2. כתב האישום נגד העורר הוגש בנפרד מכתבי האישום נגד מעורבים אחרים בפרשה (כחודשיים מאוחר יותר), וזאת מכיוון שלא אותר על ידי המשטרה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המאשימה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

4. בדיון שהתקיים ביום 31.7.2017 טען בא כוחו של העורר להיעדרן של ראיות לכאורה הקושרות אותו לכתב האישום. בית המשפט המחוזי (השופט מ' לוי) קבע בהחלטתו מאותו יום כי שוכנע שקיים ניצוץ ראייתי נגד העורר, הקושר אותו לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ואשר מקימות עילת מעצר. על כן, נקבע כי העורר יישאר במעצר עד החלטה אחרת. בד בבד, קבע דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ליום 8.8.2017. לבקשת בא כוח העורר נדחה הדיון ליום 15.8.2017, וזאת על מנת לאפשר לו ללמוד את הראיות לכאורה.

5. ביום 2.8.2017 הגישה המאשימה "בקשה לאיחוד דיונים" במסגרתה ביקשה לאחד את דיוני המעצר בתיקו של העורר יחד עם עניינם של יתר העצורים בפרשה, וזאת משום שמדובר בשני כתבי אישום העוסקים בפרשה אחת, מתארים את אותה עסקת סמים, המבוססים על אותה תשתית ראייתית (הכוללת בשלב זה כ-23 קלסרים וכ-130 דיסקים). לטענת המאשימה, על מנת להבין את חלקו של כל אחד מהשותפים, על בית המשפט להיחשף למכלול הראיות.

6. בא כוח העורר התנגד לאיחוד הדיונים, זאת מכיוון שלטענתו איחוד זה צפוי לפגוע בעורר. לדבריו, לחלק מהמעורבים בפרשה כלל לא מונו סניגורים ודחיית הדיון במעצר העורר מהווה פגיעה בחירותו ללא תכלית או תועלת. עוד הדגיש בא כוח העורר כי נגד הנאשמים האחרים בפרשה תלוי ועומד כתב אישום נוסף בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בפרשה אחרת, שבמסגרתו הם נעצרו עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 14.8.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי אינו מוצא טעם והיגיון בפיצול הדיונים, למועדים שונים ובפני מותבים שונים. בנסיבות אלה, דחה בית המשפט המחוזי את הדיון בראיות לכאורה ליום 7.9.2017, אז יתקיים דיון גם בעניינם של המעורבים האחרים בפרשה.

           על כך הערר שלפני.