אבו בדר נ' מ.ח.ת. - מוסדות חנוך ותרבות במגזר הבדווי בנגב בע"מ

פסק דין

מבוא:

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' מונטהה אבו בדר (להלן: "התובעת"), בעקבות סיום עבודתה בחברת מ.ח.ת. – מוסדות חינוך ותרבות במגזר הבדואי בנגב (להלן: "הנתבעת") בסוף אוגוסט 2011.

התביעה:

2.בקצירת האומר נטען בכתב התביעה, כי התובעת הועסקה כגננת בגן שמפעילה הנתבעת מחודש ספטמבר 2010 ועד לסוף אוגוסט 2011; והיא זכאית לתנאי העסקה החלים על עובדי הוראה המועסקים על ידי מדינת ישראל - משרד החינוך.

על בסיס הטענה לפיה זכאית התובעת לתנאי העסקה החלים על עובדי הוראה המועסקים על ידי מדינת ישראל, הוגשה התביעה לפנינו ועניינה הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות נלוות בסכום כולל של כ-28,000 ₪ הנתבעים בעילות התביעה השונות.

סדר הדברים:

3.את פסק הדין נפתח בטענת התובעת לתחולתם של תנאי העסקה הנהוגים בשירות המדינה על עובדי הוראה ביחסיה עם הנתבעת. בתום השלב האמור, נפנה לבירור העובדות; ובסיומו של שלב זה – שלב בירור העובדות – נדרש לכל אחת מעילות התביעה בנפרד.

טענת התובעת להעסקה בתנאים הנהוגים ביחס לעובד הוראה בשירות המדינה:

4.הנתבעת היא חברה לתועלת הציבור (ראה: עדותו של עד הנתבע, מר אבו סיאם, עמ' 13 לפרוטוקול מיום 17.3.2013 "ש. היא חברה פרטית או חברה לתועלת הציבור? ת. לתועלת הציבור"), המפעילה גני ילדים במגזר הבדואי (ראה: סעיף 2 לסיכומי הנתבעת "הנתבעת מפעילה יותר מ-123 גנים טרום חובה וחובה")ברישיון ובפיקוח משרד החינוך (ראה: עדותו של מר אבו סיאם בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 1.3.2013 שורה 26 "כל שנה מגישים למשרד החינוך את רשימת הסמלים ורשימת הסמלים האלה מגיעה למחוז הדרום..").

5.תנאי להכרה של משרד החינוך בנתבעת, הוא עמידתה בתנאים שנקבעו בתקנות החינוך הממלכתי (מוסדות מוכרים) תשי"ד-1953. תנאים אלה כוללים, בין היתר, התחייבות מצד המוסד החינוכי לתכני לימוד, להכשרה הנדרשת מעובדי ההוראה המועסקים על ידו ולתנאי העסקתם (תנאי שכר וכיוצ"ב).

לענייננו נפנה להוראת תקנה 3(א)(6) לתקנות הנ"ל הקובעת כי תנאי להכרה במוסד חינוכי כ"מוסד מוכר ואינו רשמי", הוא כי –

"משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".

6.בפסק דין ע"ע 203/09, רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה בוסי ו-15 אח' חזר בית הדין הארצי על העמדה לפיה תנאי להכרה במוסד חינוכי כ"מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי", היא התחייבות המוסד לעמידה בתנאים שנקבעו בתקנות כתנאי להכרה בו. בפסק הדין נקבע עוד, כי:

"... בעצם פנייתו של מוסד חינוכי אל משרד החינוך, בבקשה להכיר בו כמוסד מוכר שאינו רשמי, בוודאי בעצם קבלת הטבות על יסוד ההכרה שהתבקשה, טמונה התחייבות מפורשת וברורה של המוסד למילוי אחר תנאי ההכרה, ולענייננו, התחייבות למילוי התנאי בדבר תשלום משכורות העובדים על פי המקובל במוסדות החינוך הרשמיים (הדגשה במקור-ט.מ.)" פסקה 61 לפסה"ד.

כן נפסק כי:

"... הדרישה שבסעיף 3(א)(6) לתקנות מוסדות מוכרים לתשלום שכר העובדים 'לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים' מגלמת בחובה התחייבות של המוסד לשלם לעובדיו שכר לפי השיעורים והכללים הנהוגים במשרד החינוך, משכך היא מהווה תנאי מכללה בתנאי העסקה של העובדים (הדגשה במקור-ט.מ.)" פסקה 64 לפסה"ד.

7.יוצא מכאן כי מכוח הוראות הדין לעניין ההכרה בנתבעת כ"מוסד חינוכי שאינו רשמי" ופסיקת בית הדין הארצי שצוטטה לעיל, חייבת הנתבעת בהעסקתה של התובעת בתנאים הנהוגים במשרד החינוך.

העובדות:

8. משמצאנו כי הנתבעת חייבת ביחסיה מול התובעת בתנאי העסקה הנהוגים ביחס לעובדי הוראה בשירות המדינה, ניגש להצגת העובדות לאורן נבחן את טענות התובעת בעילות התביעה השונות; והעובדות הן כדלקמן.