אבו אלהיג'א נ' אבו רומי ואח'

פסק דין בעניין הערעור נגד המשיבה 2

אני מאשרת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

ניתן והודע היום ד' תמוז תשע"א, 06/07/2011 במעמד הנוכחים.

דיאנה סלע, שופטת

פסק דין בעניינו של המשיב 1

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת פנינה לוקיץ'), מיום 4/7/10 בת.א. 22389-06-09.

1.המערער הגיש תביעה כספית נגד המשיב 1 (להלן: המשיב) ונגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הראל), לפיצוי בסך 24,378 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו מסוג מאזדה מ.ר. 8394356 (להלן: המאזדה), בעקבות תאונת דרכים שאירעה לטענתו ביום 16/1/09 בכביש היציאה מטמרה, בעת שרכב מסוג טנדר מאזדה מ.ר. 5182027 (להלן: הטנדר), שהיה נהוג על ידי המשיב 1 (להלן: המשיב), פגע בו מאחור. לתביעתו צירף חוות דעת שמאית, לפיה ברכב המאזדה ניזוקו פגוש אחורי, פח אחורי, פנסים אחוריים, מכסה תא המטען, רצפת תא המטען, שלדות אחוריות, כנפיים אחוריות וריפודי רצפת תא המטען, נזק ישיר הנאמד ב- 18,293 ₪. בנוסף לכך נגרמה לרכב המאזדה ירידת ערך בסך 4,285 ₪. המערער בחר למכור את רכבו, ולכן לא ציין השמאי את מרכיב המע"מ בשמאות שערך.

2.המשיב לא הגיש כתב הגנה, אך בעדותו בפני בית המשפט הודה באירוע התאונה, אם כי טען שהמערער עצר את רכבו בפתאומיות. יחד עם זאת מסר כי בעקבות התאונה נגרם לרכב המאזדה נזק קל בלבד לכנף השמאלי ולפנס השמאלי, ואילו לטנדר לא נגרם נזק כלל. הנזק הישיר שנישום על ידי השמאי מטעם המערער (להלן: השמאי), בסך של 18,293 ₪ וירידת הערך בסך 4,285 ₪ שקבע השמאי הינם מוגזמים ולא נגרמו כתוצאה מהתאונה.

3.הראל כפרה בחבותה, על אף שביום 16/1/09 היה רכב הטנדר של המשיב מבוטח אצלה מזה יומיים, בטענה כי התאונה לא אירעה, אם בכלל, במועד הנטען, אלא במועד מוקדם יותר בו לא היה כיסוי ביטוחי לטנדר.

אשר לנזק שנגרם למערער, המשיב הודיע להראל כי בעקבות התאונה לה היה אחראי, נגרם לרכב המאזדה של המערער נזק קל לכנף השמאלי ולפנס בלבד, ולא נזק נרחב לכל חלקו האחורי של הרכב, כפי שנטען ע"י המערער. השמאי לא זומן לחקירה על חוות דעתו, מהטעם שהראל לא כפרה בכך שהשמאי תיאר נזק אשר מצא ברכב.

4.בפסק דינו, אשר ניתן לאחר שמיעת ראיות וחקירת הצדדים ועדים נוספים, קבע בית המשפט קמא כי עדויות המערער והמשיב לא עוררו את אמונו, וכי הראל עמדה בנטל המוגבר המוטל עליה להוכיח כי התאונה לא אירעה במועד הנטען, אלא במועד מוקדם, בו לא היה לטנדר כיסוי ביטוחי.

אשר לנזק, קבע בית המשפט קמא, כי נוכח חוסר האמון בעדויות הצדדים, לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי על יסוד עדותו של המשיב. מנגד, לא מצא אפשרות לקבוע כי הנזק שעמד בפני השמאי כשבוע וחצי לאחר התאונה, שעה שהרכב עמד מכוסה בשמיכה בחצר ביתו של המערער, היה הנזק שנגרם בתאונה.

לכן, דחה בית המשפט את התביעה גם כנגד המשיב.

5.המערער מאן להשלים עם תוצאתו של פסק הדין והגיש ערעור נגד המשיב ונגד הראל. בהמלצת בית המשפט, נדחה הערעור נגד הראל ללא צו להוצאות.

בעניינו של המשיב, טען בא כוח המערער כי משהודה המשיב בתאונה ובנזק שנגרם, ואף עירב את חברת הביטוח הראל, היה מקום לפסוק פיצוי על פי חוות הדעת השמאית.

המשיב לא התייצב לדיון, על אף שזומן כדין, ולא הגיש עיקרי טיעון.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש ממש בתמיהות שהעלה בית המשפט קמא לגבי מועד התאונה והיקף הנזק. תמיהה זו מתחזקת משבחר המערער שלא לבקש מבית המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיב, אשר לא הגיש כתב הגנה, ולא היה מיוצג על ידי בא כוחה של הראל.

יחד עם זאת, משקבע בית המשפט קמא כי המשיב הודה באירוע התאונה ובגרימת נזק, אפילו קל, מצאתי לחייבו בנזקי המערער, ולו על פי אומדנא דדיינא.

בנסיבות העניין, נוכח אישורו של המשיב כי פגע בכנף השמאלית ובפנס השמאלי ברכב, אני פוסקת לו סכום גלובלי, על פי אומדנא, על יסוד חוות דעתו של השמאי, בסך 4,000 ₪, וכן הוצאות בסך 1,200 ₪.

העירבון יוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

ניתן והודע היום ד' תמוז תשע"א, 06/07/2011 בהעדר הצדדים.