לפני עתירה המופנית נגד החלטת ועדת החריגים לרכב רפואי במשרד הבטחון (להלן "ועדת החריגים"), מיום 31.10.19, בה אושר לעותר סיוע ברכישת רכב רפואי מסוג שברולט טראוורס דגם LS, תוך התקנת ידית אחיזה או לחלופין התקנת מרימון.
לטענת העותר, הרכב שאושר על ידי ועדת החריגים אינו עונה על צרכיו והוא מבקש להורות למשרד הבטחון – אגף השיקום (להלן "המשיב") לאשר לו סיוע לרכישת רכב רפואי חריג, מותאם, מסוג גרנד שירוקי.
העובדות הרלוונטיות
1. העותר מוכר כנכה צה"ל. דרגת נכותו המשוקללת עומדת היום על 90% (לטענת העותר 92%), בשל פגימות שונות, ביניהן קטיעת רגל שמאל בשליש העליון של פרק הירך, ופגיעה קשה ברגל ימין. נכותו של העותר גורמת לו לפגיעה קשה בניידות ומחייבת אותו להשתמש בכסא גלגלים, ובמלווה. בעבר השתמש העותר בפרוטזה, אך כיום הוא עושה בה שימוש מועט, בעקר באירועים.
2. בהתאם לדרגת נכותו ועל פי הוראת אגף השיקום 56.02, העותר זכאי לרכב רפואי בנפח מנוע של 3,800 סמ"ק בעלות של 236,509 ₪ שהוא מחיר רכב יציג מקבוצה זו לאחר הנחת יבואן.
אין מחלוקת כי לא ניתן להתאים לעותר אחד מדגמי הרכב הקיימים בשוק בנפח המנוע לו הוא זכאי ובמחיר שאינו עולה על מחיר הרכב היציג אשר יתאים למגבלותיו.
3. העותר נבדק בשנת 2012 על ידי מהנדסי הרכב דוד נמרי ויוסף אייכנר, אשר המליצו על רכב מסוג גרנד שירוקי לימיטד עם מתלה אויר כמתאים למגבלותיו. המלצה זו אושרה על ידי ועדת החריגים. העותר מימש את זכאותו רק בשנת 2014 לאחר שוועדת החריגים אישרה בשנית את אותו רכב, גרנד שירוקי לימיטד עם מתלה אויר, כמתאים למגבלותיו.
4. בשנת 2018 פנה העותר למשיב בבקשה להחליף את הרכב הרפואי שברשותו. המשיב הופנה למהנדס יוסף אייכנר לצורך התאמת רכב, ולאחר בדיקה המליץ המהנדס אייכנר גם הפעם על רכב מסוג גרנד שירוקי כמתאים למגבלותיו של העותר. בחוות דעתו מיום 10.5.18 ציין המהנדס אייכנר כי מאז הבדיקה הקודמת להתאמת רכב התדרדר משמעותית מצבו הרפואי של העותר. בחוות הדעת הובאו הנימוקים הבאים: "מערכת המתלים ההידרופנאומטית מאפשרת להנמיך את הרכב לצורך הכניסה ולהעלותו במידת הצורך ליציאה מהרכב. המערכת מאפשרת להוריד את גובה סף הדלת התחתון לגובה מינימלי של כ- 46 ס"מ. בנוסף לכך, סף הדלת שטוח באופן חריג כ-4-5 ס"מ בעוד שברוב הרכבים הוא כ- 10 ס"מ ואף יותר מה שמקשה מאד, במיוחד על היציאה. במקביל לסף הדלת הנמוך, מימדי מפתח הדלת הקדמית גם הם גדולים. שילוב שקשה למצוא. במיוחד חשוב גובה מפתח הדלת שהוא כ- 110 ס"מ ורוחבה של הדלת בגובה המושב כ-103 ס"מ. אין היום רכב אחר שמאחד את יתרונותיו של רכב זה ובמקביל הכניסה והיציאה מהרכב מאד בעייתית, בעיקר הכניסה, עם סכנה מוחשית של נפילה וזאת מעבר לכל הבעיות האחרות של הנהיגה הנובעות ממימדי גופו יוצא הדופן של הנכה, לאור זאת אני ממליץ לאשר למר ז. א. רכב מדגם ג'יפ גרנד צ'ירוקי עם מערכת מתלים הידרופנאומטיות" (ההדגשה שלי – ז.ב.) (נספח 5 לכתב התשובה).
5. המשיב לא השלים עם חוות דעת זו והפנה את העותר לבדיקה אצל מהנדס רכב נוסף – מר אלקסלסי. מחוות דעתו עולה כי נבדקה התאמתם של ששה כלי רכב מתוכם מצא המהנדס אלקסלי שניים כמתאימים למגבלותיו של העותר - גרנד שירוקי ושברולט טרוורס LS.
המהנדס אלקסלסי ציין בחוות דעתו כי מחירו של רכב הגרנד שירוקי הוא 399,900 ₪, לרכב מערכת מתלים הידראוליים, גובה שפת הרכב 45 ס"מ וגובה מפתח הרכב הוא 105 – 110 ס"מ. את כניסתו של העותר לרכב תאר באופן הבא: "לצורך כניסה לרכב, הזכאי אוחז בידית האחיזה שבמשקוף הרכב ובסיוע המלווה שלו, הוא נעמד על רגל אחת, ועובר למושב הרכב" (ההדגשה שלי – ז.ב.).
לגבי השברולט טרוורס ציין המהנדס אלקסלסי כי מחירו 249,000 ₪, גובה שפת הרכב 45 ס"מ ומפתח הדלת הוא 110 ס"מ . העותר לא הצליח להיכנס לרכב (כמו לשאר כלי הרכב שנבדקו) והמהנדס אלקסלי קבע כי יש להוסיף בו ידית אחיזה בתקרת הרכב.
בנוסף הבהיר בחוות דעתו כי "על פי צורת הכניסה של הזכאי לרכב, לא רואה את מרחק המושב מדופן הרכב כגורם חשוב וקריטי להתאמת הרכב, כל עוד הוא נצמד לדופן הרכב", אין בחוות הדעת פרטים והתייחסות לגובה סף הדלת ולחשיבות העדר מערכת מתלים הידרופנאומטית, פרטים שעל חשיבותם עמד המהנדס אייכנר בחוות דעתו.
6. ביום 21.6.18 פנה העותר למר סבן, ראש היחידה לרכב רפואי ושיקומי (המשיב 2) והפנה תשומת לבו לכך כי במהלך הבדיקה שנערכה על ידי המהנדס אלקסלסי הוא לא הצליח להיכנס לרכב מסוג שברולט טראוורס כיוון שאין בו ידית אחיזה בכניסה לרכב (כפי שאף נרשם בחוות דעתו של מר אלקסלסי) ומאחר שמידות הרכב שונות ממידות הרכב שיש ברשותו (גרנד שירוקי).
7. ביום 16.7.18 החליטה ועדת החריגים לאשר את המלצת המהנדס אלקסלסי לרכב מסוג שברולט טראוורס בכפוף לביצוע בדיקה שתוודא שמידותיו תואמות את הרכב מסוג גרנד שירוקי.
8. עובר לביצוע בדיקת מידות הרכב התברר כי בשברולט טרוורס לא ניתן להתקין ידית בתקרת הרכב מאחר ובתקרת הרכב עוברת כרית אויר.
במכתב, מיום 13.8.18, הודיע מר סבן לעותר כי לא נמצאו פערים בין מידות שני כלי הרכב (גובה שפת הרכב מהכביש וגובה מפתח הרכב) ולדברי מר אלקסלסי מרחב עמדת הנהיגה די דומה בשני כלי הרכב ובהוספת ידית אחיזה אינו רואה כל בעיה לזכאי להיכנס לרכב, אשר לחוסר האפשרות להתקין ידית אחיזה בתקרת הרכב ולאחר בדיקה עם חברת הידרופיקס (המתקינה) התברר כי ניתן להתקין ידית אחיזה בקורה השמאלית מתחת לכרית האויר, בחלק בתחתון של הקורה "20 ס"מ מהדשבורד כלפי מעלה" (ראו נספח 12 לכתב התשובה). לפיכך, החלטת ועדת החריגים בעינה עומדת.
9. ביום 21.9.18 פנה העותר למשיב באמצעות בא כוחו וביקש לשקול בשנית את הנושא, תוך שציין כי בדק את עצמו על מספר כלי רכב (העותר מהנדס רכב שעבד עם המשיב מספר שנים ועל כך בהמשך), בכלל זה ברכב שברולט טרוורס ומצא כי הרכב אינו מתאים למגבלותיו בשל מידותיו ולא קיימת בו ידית אחיזה.
העותר ציין במסמך הבדיקה העצמית כי "ידית אחיזה אשר מותקנת על עמוד חלון צד שמאל אינה נותנת לי אפשרות להתרומם מכ"ג (כסא גלגלים – ז.ב.) ולהיכנס לעמדת הנהיגה"