1.לפני בקשה להתיר למבקש לצרף לקבוצה שהוגדרה בהחלטה לאישור התובענה כייצוגית, שניתנה ע"י כב' הש' שרה גדות בבימ"ש זה ביום 14.10.20, גם את כל בעלי כלי הרכב שרכבם נגרר בתחום שיפוטה של המשיבה, שמהם גבתה המשיבה, באמצעות הגורר, סכום כסף, לאחר המועד בו אושרה התובענה כייצוגית (14.10.2009) ועד למועד מתן פסה"ד בתובענה הייצוגית ולחלופין, עד למועד מתן החלטה בבקשה דנן.

בנוסף לכך, מבוקש להורות למשיבה להשיב לשאלות לשאלון נשוא ההחלטה מיום 5.7.15 (צורף לבקשה 25) גם ביחס לתקופה מיום 14.10.2009 עד למועד מתן ההחלטה דנן וכך גם למלא את הדרישה בנוגע לגילוי ועיון במסמכים.

2.כב' הש' שרה גדות קיבלה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בהחלטה מיום 14.10.09.

עניינה של התביעה הייצוגית שלפני בהעברת 33% מהתשלום (83 ₪) המשולם לגורר בגין גרירת הרכב החונה שלא כדין, לידי המשיבה.

בסעיף 30 א להחלטה מיום 14.10.09 הוגדרה הקבוצה כדלקמן:

"הקבוצה אשר בשמה תנוהל התובענה תכלול את כל בעלי הרכב אשר רכבם נגרר, מאז שנת 2001 ועד היום, מהם גבתה המשיבה, באמצעות התשלום לגורר, סכום כסף".

3.במסגרת ההודעה שפורסמה בעיתונות ביום 24.3.15 (נספח א' לבקשה), בהתאם לנוסח שאושר על ידי, בהסכמת הצדדים (ראה החלטה מיום 12.3.15) צוין, בין היתר, כך:

"תובענה זו הוגשה בשם כל בעלי הרכב אשר רכבם נגרר מאז שנת 2001 ועד היום, מהם גבתה הנתבעת, באמצעות תשלום לגורר, סכום כסף (להלן: הקבוצה)" .   

4.המבקש טוען בבקשה דנן כי בקבוצה שהוגדרה בהחלטת האישור לא נכללים כל בעלי הרכב שרכבם נגרר לאחר מועד אישור התובענה ושמהם גבתה המשיבה באמצעות הגורר סכום כסף. לטענתו, ההצדקה להגדלת הקבוצה באמצעות שימוש בהוראות סעיף 10 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") נעוצה, הן בחלוף הזמן הרב מאז מתן החלטת האישור (כ- 6 שנים) ובעובדה שחרף החלטת האישור, המשיבה ממשיכה בגביה שלא כדין נשוא החלטת האישור.

כמו כן, ההודעה שפורסמה בעיתונות ביום 24.3.15 (נספח א' לבקשה), אשר הנוסח שלה הוסכם עם המשיבה והוגש בהסכמה ואף אושר טרם הפרסום ע"י ביהמ"ש (החלטה מיום 12.3.15), התייחסה לקבוצת בעלי רכב שרכבם נגרר "עד היום", דהיינו, עד מועד פרסום המודעה.

עוד נטען כי גם המשיבה רואה את הקבוצה ככוללת בעלי רכב שרכבם נגרר גם לאחר מועד החלטת האישור בהתייחסותה לכך בסעיף 27 לכתב ההגנה ובצירוף נספח ג' לכתב ההגנה.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי אין זה צודק, נכון וראוי להורות על צירופם של בעלי כלי הרכב שרכבם נגרר לאחר החלטת האישור ואשר שילמו "דמי גרירה" בגין הגרירה ובהתאם לכך אין להורות על הרחבת ההחלטה בעניין מענה לשאלון וגילוי ועיון במסמכים.

לטענת המשיבה, יישום הוראות סעיף 10 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות ובמיוחד, ההוראה בעניין מסירת הודעה למי שצורף לקבוצה מעלה כי באין זיהוי פרטני של מי שמבוקש לצרפו וכאשר במקרה דנן מדובר ב"כל בעלי הרכב שרכבם נגרר" מאז יום 14.10.2009, נראה כי הדרך היחידה למסור לאנשים אלה הודעה כהוראת סעיף 10 (ב) לחוק, היא ע"י פרסום "הודעה", באופן שעלול להאריך עוד את הדיון בתובענה.

עוד טוענת המשיבה כי נוסח ההודעה שפורסמה בעקבות החלטת האישור אינו מועיל להצביע על אישור של ביהמ"ש להרחבת הקבוצה, בהעדר החלטה שיפוטית בעניין; הסתמכות המבקש על סעיף 27 לכתב ההגנה יסודה בטעות ובהתעלמות מתוכנו ולשונו של סעיף 27 לכתב ההגנה המפרט שינויים בחוק העזר ובהסדרי התשלום; נוכח הוראת סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות, אין בצירוף המבוקש כדי להועיל למצורפים הפוטנציאליים ולהגשים את המטרה של סעיף 10 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות.