ביום 01.05.15 הוגש כתב אישום נגד המבקש ואחרים בו יוחסו למבקש ארבעה אישומים.

באישום הראשון, יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, חטיפה לשם רצח או סחיטה, כליאת שווא והלבנת הון.

באישום השני, יוחסו למבקש העבירות של הלבנת הון, התחזות כאדם אחר וסיוע להתחזות כאדם אחר.

באישום השלישי, יוחסו למבקש העבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.

באישום הרביעי, יוחסה למבקש עבירה של שיבוש הליכי משפט.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים, ובדיון אשר התקיים בפניי הצהיר ב"כ המבקש על הסכמתו לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית ולקיומה של עילת מעצר. באותה נשימה ביקש להפנות את המבקש לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר מעצר בעניינו.

בהחלטתי מיום 29.06.15 הפניתי את המבקש לשירות המבחן אולם הבהרתי כי אין בהפנייה זו כדי לקבוע מסמרות בשאלת היתכנות שחרורו של המבקש לחלופה.

בהמשך הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר ובשורה התחתונה קבע בו כי "מידת הסיכון להישנות התנהגות דומה לזו המתוארת בכתב האישום בעתיד הינה בינונית עד גבוהה".

יש לציין שלחובתו של המבקש 6 הרשעות קודמות, בין השנים 1994 – 2012, בין היתר היעדרות משירות צבאי, איומים, תקיפת עובד ציבור, ניסיון לקבלת דבר במרמה, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע והפרה הוראה חוקית.

בשנת 2010 נדון המבקש ל- 15 חודשי מאסר ושוחרר בשחרור מוקדם.