עמ"נ 26153-02-16

  זהו ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב מתאריך 18.11.15, בתיק 140010982, אשר בגדרה נדחה ערר שהגישה העוררת על החלטת המשיב לסווג את הנכס המוחזק על ידה בבניין ברחוב דרך מנחם בגין 132 תל אביב (מרכז עזריאלי) בסיווג "שירותים, משרדים ומסחר" (להלן – "הנכס").

לגישתה של המערערת, שעליה חולק המשיב, מדובר בנכס בו מתקיימות פעילויות ספורט ונופש שונות ומגוונות (כדוגמת שיעורי שחיה, התעמלות ומחול, לצד טיפולי ספא, עיסויים וטיפולי גוף) וכן מצויים בנכס בריכת שחייה, מגרש ספורט ואולמות ספורט, באופן המצדיק את סיווגו כ"מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב)", בהתאם לסעיף 3.3.17 לצו הארנונה של עיריית תל אביב (להלן – "צו הארנונה").

טענתה החלופית של העוררת היא, שגם אם ייקבע שאין מדובר בעסק שניתן להגדירו "כמרכז ספורט ונופש", הרי שבכל מקרה יש לסווג את בריכת השחייה שנמצאת בנכס, לרבות השטחים הנלווים לה, בסיווג "בריכות שחייה".

עיקרי טענות הצדדים בקצרה ובתמצית:

1. המערערת חולקת על הפרשנות שנתנה וועדת הערר למונח "מגרש ספורט" בטענה שמדובר בפרשנות מצמצמת וצרה תוך התייחסות רק למגרשים שבהם מתקיימת פעילות ספורטיבית ספציפית דוגמת מגרשי למשחקי כדורגל, כדורסל, טניס. לטענתה, וועדת הערר הוציאה מגדר הסעיף מיני מגרשים פתוחים שמתקיימת בהם פעילות ספורטיבית בלתי מסוימת דוגמת אלה שמקיימת המערערת על בשטח הגג כגון רכיבת ספינינג, פילטיס יוגה וכו'. המערערת הוסיפה וטענה כי שגתה הוועדה בנימוקה שלא לראות בשטח הפתוח הנ"ל "מגרש ספורט" מן הטעם שהמערערת אינה מקיימת בו פעילות ספורטיבית קבועה אלא רק פעילות מזדמנת, תלוית מזג אוויר. לדברי המערערת הרי מזג האוויר משפיע גם על יכולת השימוש במגרש ספורט מן הסוג שאליו התייחסה הוועדה. זאת ועוד, לטענת המערערת שגתה הוועדה בכך שפירשה את הסיווג "מרכז ספורט ונופש ככזה שמתייחס לנכסים עתירי שטח ואשר כוללים שטחים פתוחים נרחבים". העובדה שנכס המערערת נמצא רובו ככולו בתוך שטח בנוי אינה צריכה להוציאו מכלל ההגדרה. לגישת המערערת, הועדה התעלמה מכך שכיום לא ניתן למצוא במרכז תל אביב מרכזי ספורט גדולים על שטחים פתוחים. אין כל הצדקה לראות בנכס המערערת "חדר כושר" גרידא בהינתן שמתבצעת בו פעילות מגוונת ובהינתן שהוא משתרע על שטח נרחב. לביסוס טיעוניה הפנתה המערערת להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בשנת 2001, ולפיו חצי משטח הנכס סווג כ"מרכז ספורט ונופש (והחצי האחר סווג כ"מכון בריאות וספורט"), ללמדנו שגם העירייה סברה בשעתו שנכס המערערת הוא ייחודי וכי יש בו אלמנטים רבים של מרכז ספורט ונופש.

2.מנגד, לגישת המשיב, יש לדחות את הערעור הן ביחס לסעד העיקרי והן ביחס לסעד החלופי. לטענתו, מכוני כושר ברחבי העיר תל אביב מסווגים ככלל בסיווג השיורי של "משרדים שירותים ומסחר" בהיותם עסק מסחרי לכל דבר ועניין ונכס המערערת אינו שונה מהם. במסגרת צו הארנונה העירייה היא לא ראתה להעניק למכוני כושר שהם הקלה בארנונה, להבדיל מ- "קאנטרי קלאב" שנועד מטיבו להיות מרכז גדול של ספורט, בריאות ונופש לכל המשפחה לרווחת התושבים. לטענת המשיב, המערערת לא הוכיחה כי היא עומדת בשלושת התנאים המצטברים הקבועים בצו הארנונה לצורך סיווג הנכס כ-"קאנטרי קלאב" ראשית, לא מתקיימים בנכס שני הרכיבים של "ספורט ונופש", אלא הרכיב של ספורט בלבד. ושנית - ביחס לרכיב "מגרש פתוח" הרי שלא ניתן לראות בשטח הפתוח של מרפסת הגג "מגרש ספורט". עוד לטענת המשיב, המערערת לא הציגה לפני ועדת הערר די ראיות מהן ניתן ללמוד אודות טיבו של אותו שטח פתוח– לא בנוגע לשעות בהן מתקיימות בו פעילויות, לא בנוגע לגודלו ומיקומו ביחס לנכס- וגם לא סיפקה מידע על הציוד המצוי בו. זאת ועוד, השטח הפתוח אינו משמש למקצועות ספורט דוגמת מגרש טניס, מגרש כדורגל או כמגרש כדורסל. פעילות חוגית המתקיימת לעיתים בשטח זה אינה הופכת את השטח למגרש ספורט. עוד נטען, כי אין להעניק לצו הארנונה פרשנות רחבה כנטען על ידי המערערת. בהתאם לפסיקה, יש ללכת לפי הסיווג הספציפי רק מקום שלשון ותכלית הסעיף מאפשרים זאת. גם ביחס לסעד החלופי, סבור המשיב כי אין להיעתר לבקשת המערערת משום שהוא מבוסס על פרשנות שגויה של צו הארנונה הדן בבריכות שחייה שכן הסיווג "בריכת שחייה" מתייחס רק למצב שבו הנכס משמש לבריכת שחייה כשימוש עיקרי. זאת ועוד, במקרה שלנו לא מדובר במתקן רב תכליתי המצדיק את פיצול הנכס למספר סיווגים.

דיון ומסקנות:

3.אומר כבר בפתח הדברים כי לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים מסקנתי היא שדין הערעור להידחות. החלטת וועדת הערר הינה מנומקת, סבירה והגיונית ואיני מוצאת כי קיימת הצדקה להתערב בה, הכל כפי שיפורט וינומק להלן.

4.כך קובע סעיף 3.3.17 לצו הארנונה:

מרכז ספורט ונופש (קאנטרי קלאב) (סמלים, 093, 914): מרכז ספורט שיש בו בריכת שחיה, מגרשי ספורט ואולמות ספורט (למעט העסקים הטעונים רישוי נפרד, ע"פ חוק רישוי עסקים), יחויב בכל האזורים לפי התעריפים דלהלן....".

מנוסחו של סעיף 3.3.17 הנ"ל - בין היתר מהבחירה לעשות שימוש במונח "קאנטרי קלאב" בהעדר חלופה זהה בעברית - ניתן להסיק שכוונת מתקין הצו הייתה למקום אשר מאגד בחובו מגוון רב של עיסוקים ופעילויות, הן פעילויות ספורט והן פעילויות של משחק פנאי ונופש, מעין מועדון חברתי שנועד להוות חלק מתרבות הפנאי עבור כל המשפחה. לא בכדי נקבע בצו שתנאי לכך שנכס ייחשב "מרכז ספורט ונופש" הוא שיהיו בו הן בריכת שחייה, הן מגרשי ספורט (בלשון רבים) והן אולמות ספורט (בלשון רבים). מדובר בשלושה מאפיינים מצטברים שבלעדיהם לא יחול הסיווג. מן האמור לעיל נגזר, מאליו, שמדובר בנכס המתפרש על שטחים נרחבים ונותן מענה למגוון של פעילויות ועסוקים שהולמים "קאנטרי קלאב". לא מצאתי כי נפלה שגגה מלפני וועדת הערר בהסיקה שמתקין הסעיף ראה לנגד עיניו נכס עתיר שטח אשר תורם לאיכות החיים של תושבי העיר.