ע"נ 137-08 א' נ' מדינת ישראל

החלטה זו באה בהמשך להחלטה שניתנה ביום 26.4.11 ע"י וועדת ערעורים לפי חוק הנכים בהרכב של כב' השופט עזרא קמא, יו"ר וחברי הוועדה היו פרופ' צבי שטרן ועו"ד מנחם שח"ק. באותה החלטה נקבע בסעיף 67 להחלטה כדלהלן:

"המערער לא הצליח להרים את נטל ההוכחה והשכנוע, לקיומו של קשר סיבתי עובדתי או משפטי בין מתח נפשי, או בכלל, לבין מחלת הסוכרת מסוג 1..... המערער גם לא הוכיח כי תנאי השירות יצרו אצלו מתח נפשי יוצא דופן, ואם היה מתח כאמור בתקופת מלחמת לבנון השנייה, הרי שהקשר בין מתח כזה לבין פרוץ המחלה לא הוכח עובדתית ומשפטית, כשם שלא הוכח רפואית".

על ההחלטה הנ"ל הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי בתיק ע"ו 46938-08-11 ובמסגרתו הגיעו הצדדים בדיון מיום 22.11.11 להסכמה, בהמלצת ביהמ"ש; וזו קיבלה תוקף של פס"ד. להלן הסכמת הצדדים שמפאת חשיבותה תובא במלואה:

"בהמלצת ביהמ"ש הגענו להסכמה לפיה השאלה הרפואית האם יש לראות בתוצאות בדיקת הדם מיום 4.10.06 משום התפרצות של מחלת הסוכרת, תוחזר לבירור בפני הוועדה, בכל דרך שתבחר הוועדה לברר עניין זה, לאחר הבאת ראיות ע"י הצדדים. מוסכם כי במענה לחוות הדעת של ד"ר ויינשטיין בעניין זה, תוגש לכתחילה חוות דעת נגדית מטעם המשיב. עוד מוסכם כי המשיב נכון לראות בהשתתפות המערער במלחמת לבנון השנייה, משום אירוע דחק חריג וקיצוני. באופן זה, היה וייקבע כי מחלת הסוכרת פרצה בתוך שלושה חודשים מאז אירוע הדחק החריג כאמור, כי אז, יוכר המערער כמי שמחלת הסוכרת שבה לקה נגרמה עקב השירות.

עוד מוסכם כי היה ויקבע כי מחלת הסוכרת לא פרצה בפרק הזמן האמור, כי אז יוכל המערער לשוב ולערער, במסגרת ערעור שיגיש על החלטתה החדשה של הוועדה, גם על ההחלטה מושא ערעור זה ויראו את הודעת הערעור שלפנינו כהודעת ערעור גם בהליך העתידי".

להלן כמה פרטים בסיסיים בקשר למערער:

• המערער יליד שנת 1982;