MARIA LOBO(עציר) נ' משרד הפנים

פסק דין

1.העותרת אזרחית הודית שעבדה בישראל באשרה ב1 לסיעוד. מאוחר יותר הוחלפה האשרה באשרה קונסולרית, שניתנה בתחילה לתקופה 20.11.08-20.11.09, והוארכה עד 20.11.10. המעסיק הישיר שעבד בשגרירות קנדה בישראל עזב את משרתו ואת ישראל בחודש מאי 2010. בעתירה נטען כי בשל שביתה במשרד החוץ לא ניתן היה להגיש בקשה להארכה נוספת של האשרה.

2.בחודש יוני 2010 או בחודש יולי 2010 פנתה העותרת לקבלת מקלט מדיני בישראל. באופן זמני אושר לה לשבת בישראל עד 9.1.11, אולם בקשתה נדחתה לבסוף, כיוון שנמצא שאינה נרדפת במקום מוצאה (העותרת ביקרה בהודו במשך חודש ימים בין 6.1.10 עד 4.2.10), והסיבה היחידה שבשלה ביקשה להשאר בישראל היתה סיבה כלכלית.

3.העותרת מבקשת לאפשר לה לקבל אשרת עבודה בישראל, או להאריך את אשרת העבודה הקודמת שניתנה לה. לבקשתה צרפה מכתב של עובד השגרירות הקנדית שמבקש להיות המעסיק הבא שלה.

המדינה מתנגדת למבוקש, וטוענת שכיוון שהאשרה לא הוארכה לפי הכללים במועד, לא ניתן להאריך בדיעבד, וזאת לפי כללים של משרד החוץ.

הכללים לא הוצגו לפני.

4.יש להבחין בין הבקשה המקורית והאמיתית של העותרת לאשרת עבודה בסיעוד או אשרה קונסולרית, לבין הנסיון שלא צלח לקבל מקלט בישראל. לדברי ב"כ העותרת הסיבה לפנות לקבלת מקלט היא ייעוץ שקבלה העותרת ולפיו כל הפונה לקבלת מקלט קיבל אישור שהייה זמני עד בירור מצבו. עניין זה שונה בנוהל החדש מתחילת ינואר 2011. העותרת סבורה שאין להחיל את הנוהל החדש רטרואקטיבית.

5.אם לגופו של עניין אין טענות כלפי העותרת במעמדה כמבקשת אשרת עבודה, אני סבורה שאם לא הוכח כי פנתה בחוסר תום לב לבקשת מקלט מדיני, פניה זו לא תהווה מכשול בלתי עביר לקבלת אשרת עבודה. לפחות מתוך הבקשות המוגשות לבית משפט זה ניתן ללמוד כי עובדים רבים פונים לאחר סיום אשרת העבודה שלהם לקבלת היתר זמני מכח בקשה למקלט מדיני, ובמקרה של העותרת שלפני, שבעתיים נכון הדבר משום שבעצמה קבלה ארכה וניתנה לה אשרה זמנית עד 9.1.11.

כאמור, שונה הנוהל והדבר שוב איננו אפשרי, ככל הנראה, ואולם אין הדברים משליכים עובדתית על העבר.

6.במקום שאין תלונה כלפי העותרת, ואלמלא הפניה שלה למקלט מדיני היתה זוכה להארכת אשרת העבודה שלה, אני סבורה שאין לראות בפנייתה לפי הנהלים הקודמים גורם מפריע להארכת האשרה לצורך עבודה. המשיבה תנפיק אותה אשרה לפי כלליה. מובהר כי לא ניתן להשתמש או להעזר בכלל שמכוחו נדחתה הטענה כלומר שלא פנתה מראש ובמועד.

במקום שמדובר במי שהוא קורבן הנסיבות, שלא היתה לו אפשרות לשנות אותן נסיבות, ראוי לקחת זאת בחשבון.

7.העותרת תשוחרר בכפוף לתנאים שיבטיחו את יציאתה מהארץ עם תום אשרת העבודה שלה: הפקדת סכום של 15,000 ₪ וערבות של אדם שהוא תושב ישראל בסכום של 15,000 ₪, או ערבות של מר אנדריי דוריון דרכון דיפלומטי מס' 208307 משגרירות קנדה, אף היא בסכום של 15,000 ₪.

אם לא תוכל להמציא ערבות כאמור, יוכפל סכום ההפקדה.

אם לא יופקדו הסכום והערבות תוך 7 ימים תורחק העותרת מישראל.

ניתנה והודעה היום ט' אדר א תשע"א, 13/02/2011 במעמד הנוכחים.

אסתר שטמר, שופטת

הוקלד על ידי: איריס יזהר