לפנינו מונחת תביעת הבעל לגירושין ונכרכו בה מזונות האישה והרכוש. האישה טוענת לחוסר סמכות ביה"ד לאור הגשת בקשה ליישוב סכסוך על ידי ב"כ האישה בבית המשפט קודם להגשת תביעת הגירושין הכרוכה של הבעל בביה"ד.
א. רקע עובדתי וטענות הצדדים
מתוך כתבי הצדדים אשר מונחים בפני ביה"ד עולה סדר כרונולוגי של הדברים:
- ביום כ"ד בתשרי תשע"ו (7.10.2015) הגישה האישה בקשה לצו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. התקיים דיון, והוצא צו הגנה במעמד צד אחד. בהחלטה זו נקבעה פגישה ביחידת הסיוע.
- באותו יום, כ"ד בתשרי תשע"ו (7.10.2015), חתמה האישה על ייפוי כוח לעו"ד זינו־אמוראי לייצוג בבית המשפט ובביה"ד, וב"כ האישה הגישה בקשה לבית המשפט ליישוב סכסוך. [לכאורה, נראה שבקשה זו הוגשה לאחר הדיון לצו הגנה, שכן כבר מוזכר בה שהוצא צו הגנה ע"י השופט.]
- ביום כ"ח בתשרי תשע"ו (11.10.2015) התקיימה פגישה ביחידת סיוע של בית המשפט בגין בקשת האישה למתן צו הגנה.
- ביום כ"ט בתשרי תשע"ו (12.10.2015) הגיש הבעל תביעת גירושין כרוכה במזונות ורכוש בביה"ד הרבני.
- ביום ו' במרחשוון תשע"ו (19.10.2015) הגישה האישה תביעת מזונות לאשה ולקטינה בבית המשפט. [לטענתה, התביעה הוגשה בגלל שהבעל עיקל את חשבונה, ובכך גרם לכישלון תהליך יישוב הסכסוך.]
- ביום ז' במרחשוון תשע"ו (20.10.2015) התקיים דיון בנושא מזונות בבית המשפט, השופטת מחקה את הבקשה ליישוב סכסוך לאור "הודעת האישה".
- ביום כ"ח במרחשוון תשע"ו (10.11.2015) הגישה האישה תביעת רכוש בבית המשפט.
לטענת ב"כ האישה, כיוון שהאישה הקדימה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך, בית המשפט קנה סמכות, ובלבד שתוגש תביעה בהמשך תוך 30 יום.
לדברי ב"כ הבעל, כיוון שהבקשה ליישוב סכסוך נמחקה עפ"י הודעת האישה, היא כ"לא הייתה", ונמצא שתביעת הגירושין הכרוכה של הבעל ביום 12.10.15 הקדימה את תביעת המזונות של האישה ביום 19.10.15. בנוסף, טען ב"כ הבעל שיש טענות נגד תום־הלב של האישה בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
ב. המסגרת החוקית
לצורך בירור נושא הסמכות בתיק זה, נצטט את החלקים הרלוונטיים מתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד–1984:
סעדים בשל תביעות שונות
258ז. תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו ענין אשר יהיה:
(1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג־1973;
(2) תובענה למזונות ולמדור;
(3) תובענה בעניין קטין שנושאה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו ויציאת קטין מהארץ;
בקשה ליישוב סכסוך
258כ. (ב1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי בית המשפט להפנות את בני הזוג ליחידת הסיוע כאמור בתקנה 258יט או להפנותם, בהסכמתם, לייעוץ או לפישור.
258כ. (ג) הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל העניינים המפורטים בתקנה 258ז(1) עד (3), ובלבד שהעניין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג.
התנגדות להפניה
258כא. (א) סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק או פגה תקופת עיכוב ההליכים, לפי תקנה 258יט(ג), יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו; הייתה ההפניה ליחידת הסיוע על פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה כאמור בתקנה 258ז, בתוך שלושים ימים.
258כא. (ב) הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה – תימחק הבקשה.
הפסקת הייעוץ או הפישור
258כג. הפסיק בעל דין את הייעוץ או הפישור כאמור בתקנה 258כ(ב1) או 258כב, ונמסרה על כך הודעה בכתב לבית המשפט או לרשם, יחולו הוראות תקנה 258כא בשינויים המחויבים.
בקשה לסעד זמני בעת עיכוב ההליכים
258כה. בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש בקשה לסעד זמני נגד בן זוגו בקשר לעניינים המפורטים בתקנה 258כ עד תום התקופה שההליכים מעוכבים, למעט צו מניעה לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מן הארץ.
המסקנה העולה מתוך תקנות אלו היא, שהגשת בקשה ליישוב סכסוך נחשבת [לעניין סמכות] כהגשת תובענה לרכוש, מזונות, והחזקת ילדים (258כ(ג)). כאשר הוגשה תביעה בנושאים הנ"ל לאחר בקשה ליישוב סכסוך, נחשבת התביעה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ובלבד שהתביעה תוגש תוך שלושים יום (258כא(ב)). אין אפשרות להגיש תביעה תוך תהליך יישוב סכסוך, ולכן בהכרח תימחק תובענת הבקשה בהגשת תביעה (258כה). בכל זאת, כאשר בעל הדין מפסיק את הייעוץ ומוסר הודעה על כך, עדיין חלים ההוראות הנ"ל בעניין הגשת תביעה תוך שלושים יום (258כג).
במקרה שלפנינו, אכן הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט ביום 7.10.15 קודם להגשת תביעת הגירושין בביה"ד ביום 12.10.15. כאשר הוגשה תביעת המזונות בבית המשפט ביום 19.10.15 ולמחרת בדיון המזונות נמחקה התובענה ליישוב סכסוך, נחשבת התביעה למזונות כאילו הוגשה ביום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. מחיקת התובענה ליישוב סכסוך על ידי השופטת לאור הודעת האישה על כישלון הייעוץ, אינה מגרעת את כוחה של התביעה, כפי העולה מסעיף 258כג.
ואף שבמקרה שלפנינו, לא הייתה הפניה מפורשת של בית המשפט ליחידת הסיוע בתיק התובענה של יישוב סכסוך, אין זה מונע את רכישת הסמכות של בית המשפט, שכן לשון תקנה 258כ(ב1) היא: "הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי בית המשפט להפנות את בני הזוג ליחידת הסיוע". הרי שאין הפניית הצדדים ליחידת הסיוע תנאי הכרחי לקבלת הבקשה כתובענה. כ"ש בנידו"ד כאשר התקיימה פגישה בפועל ביחידת הסיוע בו דנו הצדדים על העניינים שביניהם, גם אם מבחינה פרוצדורלית הייתה במסגרת תיק צו ההגנה.
ג. שאלת תום־הלב
אולם, כל זה מותנה בכך שהבקשה ליישוב סכסוך הוגשה בתום לב מתוך רצון כן ליישב את הסכסוך ללא צורך בהכרעה שיפוטית, ולא במטרה עיקרית לקניית סמכות, כפי שנפסק בבג"צ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (הלכת פלונית, פורסם בנבו). אם הבקשה לוקה בחוסר תום־לב, אין בכוחה למנוע את ביה"ד הרבני מלרכוש סמכות בתביעת גירושין כרוכה כדין, שכן יש בזה ניצול לרעה של הליכי משפט, כמבואר שם (עמ' 249–250):
לפיכך, מתבקשות המסקנות הבאות: ראשית, בהתאם לחובת תום־הלב הדיוני, על בקשה ליישוב סכסוך להיות מוגשת בתום־לב וללא ניצול לרעה של ההליך. שנית, מהותה של חובת תום־הלב הדיוני בהקשר של הגשת בקשה ליישוב סכסוך, נגזרת מייחודו של ההליך הנדון מבחינת תכליתו ומאפייניו. ככלל, על בן־זוג המגיש בקשה ליישוב סכסוך בפני בית־המשפט לענייני משפחה להגיש את הבקשה מתוך רצון כן לחיפוש אחר פתרונות מוסכמים ללא צורך בהכרעה שיפוטית; לשם כך, עליו להיות נכון לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים והמקצועיים ביחידת הסיוע (או בהליך הייעוץ או הפישור החיצוני אליו הופנו בני־הזוג בהסכמתם). יש למנוע מצב בו תכליתה העיקרית של הבקשה ליישוב סכסוך היא לחסום את הדרך בפני בית־הדין הרבני במסגרת "מרוץ הסמכויות". שלישית, תום־הלב בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך ייבחן בהתחשב במכלול נסיבות המקרה ובהן התנהגות הצדדים. רביעית, פירט במסגרת הבקשה האמורה את הסוגיות השנויות במחלוקת בין בני־הזוג. ולבסוף, חוסר תום־לב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך יוביל לכך שלא יהיה בבקשה חסרת תום־לב, כדי למנוע מבית־הדין הרבני לרכוש סמכות שיפוט ייחודית בעניינים שנכרכו בפניו בכנות וכדין לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, וטרם הגשת כתבי־תביעה ערוכים כדבעי בפני בית־המשפט לענייני משפחה כאמור בתקנה 258כא לתקנות ליישוב סכסוך.
לדברי ב"כ הבעל, יש לבעל הרבה טענות בנוגע לתום לב האישה. בהחלטה מיום י"ח בטבת תשע"ו (30.12.2015) ביה"ד אִפשר לו להעלות את טענותיו בכתב.
בבקשה מיום ז' בשבט תשע"ו (17.1.2016) טען ב"כ הבעל:
- האישה שכרה את שירותי עו"ד אמוראי־זינו לייצג אותה בין בבית המשפט ובין בביה"ד באותו יום שהוגשה הבקשה ליישוב סכסוך. דבר זה מורה על רצון לפתוח בהליכי משפט, לא יישוב סכסוך בדרכי שלום.
- הפגישה ביחידת הסיוע לא דנה בנושאי הגירושין אלא בצו ההגנה (אולם, לא הכחיש במפורש את טענת ב"כ האישה שנושא הבקשה ליישוב סכסוך הובא לידיעתו אז).
- אותם צעדים חד־צדדים שציינה האישה שאילצו אותה להגיש תביעה למזונות סמוך לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (חסימת החשבונות וכרטיסי אשראי), אירעו לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, כך שאין בהם כדי להצדיק הגשת תובענה אח"כ.
- הגשת בקשה לצו הרחקה בד בבד עם בקשה ליישוב סכסוך אינה עולה בקנה אחד.
הכרעת הנושא של תום־הלב נתונה בין לשיקול דעת בית המשפט ובין לשיקול דעת ביה"ד, כפי שנפסק בבג"ץ הנ"ל, ויש לערכאה האחרת לכבד החלטה זו מפאת כיבוד ערכאות, אא"כ קיים "טעם מיוחד" המצדיק לעשות אחרת. יש לציין שבהחלטה של כב' השופטת אטדגי־פריאנטה מיום כ"ג בטבת תשע"ו (4.1.2016) (בתיק ,23051־11־15, בתביעה הרכושית של האישה בבית המשפט) מוזכר שנקבע דיון בנושא הסמכות בביה"ד הרבני:
"אין בפניי כל בקשה בעניין הסמכות ולפיכך, איני נדרשת לה בשלב זה.
ברם, משאין חולק כי דיון בעניין הסמכות קבוע בבית הדין הרבני ביום 7.2.16 ומשעה שהדיון שבפני קבוע לחודשיים לאחר מכן – לא מצאתי אפוא כי ייגרם נזק באם יוגש כתב הגנה באיחור".
מטבע הדברים, הערכת תום־הלב תלויה במהותה בשיקול הדעת ובנטיית לבם של הדיינים או שופטים, לאור הנסיבות. קשה לתת בה הגדרות נוקשות, אלא תלויה בהתרשמות ע"י בחינת מכלול העובדות. בכל זאת, אי אפשר לפסול מהלך משפטי בחשש בלבד לחוסר תום לב, אלא בתשתית עובדתית מספקת.
הנקודות שהעלה ב"כ הבעל מעלים חשש מסוים בנוגע לתום־הלב של ב"כ האישה בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, וביה"ד תוהה על מגמתה האמתית. אולם, בכל זאת, לאחר שיקול הדברים, דעת ביה"ד שאין בעובדות אלו תשתית עובדתית מספקת לקבוע שב"כ האישה פעלה בחוסר תום־לב ושהיה כאן ניצול לרעה של ההליך, שיהא בו בכדי לבטל את הסמכות הנקנית על ידי הבקשה. שהרי צו הרחקה לפעמים נצרך לתת לאשה את המרחב השקט מחוץ למסגרת יישוב הסכסוך, התקיים בפועל דיון כלשהו בין בני הזוג, אף שלא הניב פירות לעניין יישוב הסכסוך, ועו"ד יכולה להועיל גם במסגרת יישוב סכסוך. בכך, יש להשאיר את הבקשה ליישוב סכסוך שהוגש לבית המשפט על כנה, עם כל המשמעות המשפטית הנובעת מכך, וכנ"ל.
לאור כל האמור, ביה"ד מחליט:
א. הבקשה ליישוב סכסוך שהגישה ב"כ האישה בבית המשפט נותרת על כנה, ולכן בית הדין לא ידון בתביעות שהוגשו בבית המשפט בעקבותיה: מזונות אישה וחלוקת רכוש.
ב. כמו כן בית הדין לא ידון במזונות הילדים, שמעולם לא נכרכו בתביעת הגירושין של הבעל.
ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של בעלי־הדין.
ניתן ביום א' באדר א' התשע"ו (10/02/2016).
הרב אהרן דרשביץ – אב"ד הרב עובדיה חפץ יעקב הרב אברהם צבי גאופטמן