ביום 24/6/15 הגישה הנושה, חברת אליהו שיווק חשמל בע"מ, (להלן, גם : "אליהו שיווק חשמל") באמצעות בא כוחה – עו"ד נפתלי נשר, בקשה דחופה נגד החייב למתן צו איסור דיספוזיציה על זכויות החייב במקרקעין. על פי הנטען בבקשה, חובו של החייב כלפי המבקשת עומד על סך כ- 2.2 מיליון ₪. החייב ניהל מו"מ עם המבקשת (באמצעות מנהלה - מר אילן אליהו) במסגרתו הציע לה לרכוש ממנו את הנכס המסחרי שממנו ניהל את עסקיו – נכס המצוי ברח' המסגר 1 חצור הגלילית והידוע כגוש 13846 חלקה 129 (להלן: "הנכס"), כאשר "חלק מתמורת המכירה תוזרם לעסקו של החייב ותקל על מצוקתו הכלכלית". מהנספחים שצורפו לבקשה עולה שהנכס הינו מבנה תעשיה בשטח של 1450 מ"ר, הכולל 2 קומות וקומת מרתף. בקומת הקרקע מצויות 3 חנויות ובקומה השניה חנות נוספת. המבקשת מציינת בבקשתה שהחייב אף המציא חוות דעת שמאית לפיה שווי הנכס, כשהוא נקי, עומד על סך כ – 3.7 מיליון ₪. המבקשת הסכימה, בלית ברירה, לרכוש את זכויותיו של החייב בנכס תמורת סך כ- 3.4 מיליון ₪, וזאת לאחר שהתברר לה כי חלק מהנכס הושכר על ידי החייב לצד ג', לתקופה מ – 1/3/15 עד 1/6/16, כשדמי השכירות כבר שולמו לחייב מראש. לפיכך, נחתם ביום 13/5/15 חוזה מכר בין החייב לבין חברת "נוי מוצרי טבע בע"מ" (להלן : "נוי מוצרי טבע") – חברה הקשורה למבקשת (מבחינת בעלי המניות של שתי החברות) תמורת סך של 3,475,000 ₪ לרכישת זכויותיו. מתוך סכום התמורה הספיקה "חברת נוי טבע בע"מ" לשלם לחייב סך של 1,275,000 ₪ ששולמו : 1) 1,165,000 ₪ בשיקים בנקאיים לפקודת החייב, שהופקדו לחשבון עסקו של החייב;2) סך 100,000 ₪ בשיק שנמשך מחשבונה של "נוי מוצרי טבע", ו – 10,000 ₪ במזומן. במועד ביצוע עסקת המכר, היתה רשומה הערת אזהרה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, להבטחת חובו של החייב לבנק. בנק לאומי הסכים כי ככל שיופקד לחשבון הבנק של החייב סך של 2.2 מיליון ₪, יסכים הבנק לשחרר את המשכון הרשום לטובתו. בין לבין, לאחר חתימת הסכם המכר, ומבלי להודיע דבר לאיש, סגר החייב את עסקו ביום 5/6/15 ועזב את ביתו. אשת החייב – הגב' ס., ביקשה להטיל עיקול על מחצית מזכויות החייב בנכס והגישה בקשה לבית משפט למשפחה בקרית שמונה (בתיק תמ"ש 15807/12/13), שם טענה האישה, בין היתר, כי החייב הסתיר ממנה את דבר מכירת זכויותיו בנכס, שלדבריה הינו נכס משותף שיש לה זכויות בו במסגרת איזון משאבים. האישה צירפה לבקשתה חוות דעת לפיה שווי הנכס הינו 4,000,000 ₪. בית המשפט למשפחה נעתר לבקשת האישה, במעמד צד אחד ואסר דיספוזיציה במחצית מהזכויות בנכס. חברת "נוי טבע" עתרה לבית המשפט למשפחה לביטול הצו, בטענה שהעסקה שנעשתה עם החייב נעשתה בתום לב ובתמורה. בסעיף 16 לבקשה מצא ב"כ המבקשת לנכון לצדד בעמדתה של "נוי מוצרי טבע" וציין כי הפער בין חוות הדעת של האישה לבין חוות הדעת שהמציא החייב בטרם עריכת ההסכם שהוסכם בין הצדדים, לפיו יימכר הנכס לחברת "נוי מוצרי טבע" הינו נמוך וזניח – סך של 230,000 ₪ המהווה 5%, בניגוד לטענת האישה בבית המשפט למשפחה , ועל כן, לא רק שלא מדובר ב"הברחת נכסים " כפי שטענה האישה שם, אלא שאלמלא הסכימה חברת "נוי טבע בע"מ" לרכוש את הזכויות, היה הנושה המובטח – בנק לאומי, מממש את הנכס במחיר נמוך בהרבה ולא היה מסכים לוותר על קבלת מלוא התמורה שעומדת, למיטב ידיעתו, על סכום גבוה יותר. המבקשת טוענת בבקשה שאם לא ינתן צו כמבוקש, קיים חשש סביר שהחייב יעשה צעדים על מנת למלט את זכויותיו לאחרים ואולי אף לאשתו. בתצהיר התמיכה לבקשה, שהגיש אילן אליהו, אחד ממנהלי המבקשת הוא מציין (סעיף 3) כי עפ"י ייעוץ משפטי שקיבל, החייב עשה מעשה פשיטת רגל במשך 3 החודשים שקדמו להגשת הבקשה (להזכיר, הבקשה הוגשה ביום 24/6/15 וההסכם עם חברת "נוי מוצרי טבע" נערך ביום 13/5/15). בבקשה למתן צו כינוס, לבקשת הנושה, טוענת המבקשת כי במשך 3 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, עשה החייב מעשה פשיטת רגל, כמפורט בסעיף 5(2)(ב) לפקודה – סגר את עסקו – חנות למוצרי חשמל ואלקטרוניקה בשם "ש.שיווק ומסחר", לאחר שרוקן את תכולתה מכל המלאי שבה והדיר את רגליו גם מהעסק וגם מביתו. לאחר עיון בנימוקי הבקשה, ניתן צו זמני כמבוקש, בהעדר הצדדים.החייב הגיש את תגובתו לבקשת הנושה למתן צו כינוס ביום 8/7/15 (אך לא התייחס בתגובתו לבקשה לאיסור דיספוזיציה) והודיע כי הוא מסכים למתן צו כינוס נגדו. בעקבות הודעת החייב, הודיע גם הכנ"ר כי הוא איננו מתנגד למתן צו כינוס. ביום 14/7/15 ניתן צו כינוס נגד החייב. ביום 19/7/15 הגישה "נוי מוצרי טבע" בקשה דחופה למתן הוראות, בה ביקשה לאשר את הסכם המכר שנערך בינה לבין החייב ביום 13/5/15 ולהורות על ביטול כל העיקולים ו/או ההערות שנרשמו על הנכס. הנימוק לדחיפות הוא – בנק לאומי, הנושה המובטח, מסר מכתב כוונות שתוקפו פג ביום 31/7/15 והדבר עלול לגרום לביטול העסקה ולנזקים לכל הצדדים. בבקשה המאוד מפורטת עובדתית, אין מילה וחצי מילה על הקשר בין הנושה/המבקשת/יוזמת ההליך – "אליהו שיווק חשמל" לבין חברת "נוי מוצרי טבע". בסעיף 12 לבקשה טענה "נוי מוצרי טבע" כי "עסקינן איפא במקרה מובהק של רוכש אשר רכש מקרקעין בתום לב, בתמורה ובהסתמך על מרשם המקרקעין. במקרה זה יצויין כי מדובר בעסקה ממוכר מרצון לקונה מרצון בהתאם לשווי השוק של המקרקעין ואף למעלה מכך". עוד טוענת "נוי מוצרי טבע" בבקשתה כי הותרת העיקול שהטילה אשת החייב בבית המשפט למשפחה בקרית שמונה על כנו, גורמת לה נזק בלתי הפיך של איבוד העסקה, במסגרתה הוענקו לה זכויות קנייניות לאחר ששילמה חלק ניכר מהתמורה. בתגובה מצוין גם שהחייב הגיש תגובה לבקשה שהגישה "נוי טבע" לבית משפט למשפחה לביטול העיקול והודיע כי הוא מסכים לביטול העיקול ולהשלמת העסקה עם "נוי טבע" בעוד שאשת החייב, שהעיקול הוטל לבקשתה, מתנגדת לביטול. בדיון שהתקיים בבית המשפט למשפחה ביום 28/6/15 הוחלט שלא לבטל את העיקול וניתנה ל"נוי טבע" הזכות להצטרף להליך המתנהל שם, אלא שבתום הדיון הגיעו החייב ואשתו להסכם שקיבל תוקף על ידי בית המשפט, בו הוסכם, בין היתר, כי תמורת תשלום של 220,000 ₪ מהחייב לאשתו, יוסר העיקול על המקרקעין, דבר המהווה "העדפת נושים אסורה" וזאת לאור העובדה שהיתה ידועה לחייב ולאשתו כי במועד עריכת ההסכם ביניהם כבר הוגשה בקשה למתן צו כינוס. בינתיים, הטילו נושים נוספים עיקולים על הנכס. כפי שיפורט להלן, נראה, לכאורה, שמטרת הגשת הבקשה היתה לעקוף את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה שדחה את בקשת "נוי מוצרי טבע" לביטול העיקול על הנכס. כבר ביום הגשת הבקשה - 19/7/15 ניתנה החלטה המורה לכנ"ר ולמנהל המיוחד להגיב לבקשה. בהודעה שהגיש ביום 26/7/15 המנהל המיוחד שהוא גם בא כוחה של הנושה/יוזמת הליך הפש"ר - "אליהו שיווק חשמל" ציין: "מחמת ניגוד עניינים אפשרי, מנוע המנהל המיוחד מליתן עמדה לבקשה זו. לפיכך, מתבקש בית המשפט להסתפק בעמדת הכנ"ר". תגובת הכנ"ר : הסכם המכר אותו מבקשים לאשר נחתם עובר למתן צו הכינוס לחייב, אך בסמיכות מועדים, שעה שידע כי הוא מצוי בקשיים כלכליים. ההסכם נחתם ביום 13/5/15 בעוד שצו הכינוס, לבקשת הנושה, ניתן ביום 17/7/15. השומה שצורפה בתמיכה לבקשה, נערכה לבקשת הרוכשת, לצורך קבלת אשראי מהבנק לו ישועבד הנכס כבטוחה. כמפורט בבקשה, שולמו סכומים נכבדים על חשבון העסקה. בנסיבות העניין, ב"כ הכנ"ר לא תתנגד לאישור המכר ובלבד שתוך 30 יום יזמן המנהל המיוחד שומה מטעמו לגבי הנכס והרוכשת תתחייב כי ככל שייקבע מחיר גבוה מהסכום שנקבע, היא תוסיף ותשלם סכום זה. ביום 29/7/15 הגישה "נוי מוצרי טבע" "תשובה דחופה" לתגובת המנהל המיוחד והכנ"ר. בתשובה מבקשת "נוי מוצרי טבע" לאשר מיידית את המכר, בהדגישה את הנימוקים לדחיפות וטענה כי אין כל צורך ואין הצדקה בחוות דעת נוספת. ביום 4/8/15 הגיש נושה נוסף – שאוליאן סחר בע"מ, בקשה להצטרף להליך. בקשת גרושת החייב- הגב' ס. ב.א. (להלן: "האישה") : ביום 10/8/15 הגישה האישה בקשה להצטרף להליך וכן "בקשה למתן סעדים לצורך אכיפת פסק דין מיום 28/6/15 שניתן בבית המשפט למשפחה". האישה טוענת כי במסגרת הסכם הגירושין שנערך בינה לבין החייב, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 28/6/15, שאותו היא מבקשת לאכוף, היא ויתרה על זכויותיה בעסק ובתמורה ויתר החייב לטובתה על זכויותיו בבית המגורים הרשום על שם שניהם. אלא, שלנוכח עיקולים שהוטלו על זכויות החייב, היא מנועה מלבצע את העברת הזכויות בדירה על שמה. במצב זה אם בית המשפט יעתר לבקשת "נוי מוצרי טבע" ויאשר את הסכם המכר בטרם סולקו מלוא העיקולים על הדירה תוותר האישה קרחת מכאן ומכאן, באין בית ובאין עסק. אם לא יתאפשר לאישה לממש את הזכויות בדירה על פי הסכם הגירושין, היא תפעל לביטול הסכם הגירושין ובכלל זה תבקש לבטל את ויתורה על זכויותיה בעסק. האישה מציינת כי החלה בהליכי גירושין ובהליכים משפטיים נגד החייב גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט למשפחה עוד ביום 8/12/13, שהוא "מועד הקרע" בין בני הזוג, עד אשר ניתן ביום 28/6/15 אישור בית משפט ותוקף של פסק דין להסכם הגירושין. הצדדים התגרשו זה מזו ביום 23/7/15. בסעיף 27 לבקשה, מפרטת האישה את העיקולים השונים שהוטלו על הנכס על ידי נושים שונים. האישה טוענת כי חובות החייב נוצרו לאחר "מועד הקרע" בין בני הזוג ועל כן אינם ברי איזון. האישה טוענת כי רק במסגרת הדיונים שהתנהלו בבית המשפט למשפחה, אגב פרידתם התחוור לה באקראי כי ביום 13/5/15 חתם החייב על הסכם למכירת העסק מול חברת "נוי מוצרי טבע בע"מ" שבבעלותו ובניהולו של מר אליהו אילן שהוא מקורבו של החייב. המכירה נעשתה בחשאי תוך ניסיון להבריח נכסים, מה שהביא את האישה לבקש הטלת עיקול על הנכס ובית המשפט למשפחה נעתר לבקשתה במעמד צד אחד. בסמוך לאחר מכן החלו נושים שונים להטיל עיקול על זכויות החייב בבית המגורים. בדיון שנערך בבית המשפט למשפחה ביום 28/6/15 בו נכחו כל המעורבים, ובכללם "נוי מוצרי טבע", הגיעו הצדדים להסכמות שעוגנו בהסכם הגירושין, לפיהן ויתרה האישה על זכויותיה בעסקי החייב תמורת זכויותיו בדירת המגורים. באשר לתום הלב – הסכם הגירושין נחתם בתום לב ולצרכי פירוד ולא כדי לחמוק מנושים. עו"ד נשר, בתפקידו כמנהל מיוחד, הגיש תגובה בה טען כי בניגוד לטענת האישה, בית המשפט של הפש"ר מוסמך לבחון את טיבו של הסכם הגירושין שנערך ביום 28/6/15, ובמסגרת הבדיקה הוא מוסמך לבטל הענקות ו/או העדפות שנעשו במסגרתו. המנהל המיוחד טוען כי חתימת המבקשת והחייב על הסכם גירושין ביום 28/6/15 בתום דיון סוער לבקשת "נוי מוצרי טבע בע"מ" לביטול העיקול שהטילה האישה על הנכס שנרכש על ידי "נוי מוצרי טבע", יש בה, כשלעצמה, גם מבלי להתכבד ולעיין בפרטי הסכם הגירושין עצמו, כדי לעורר חשד כבד, שמא בהסכם יש משום "העדפת נושים אסורה" (יצוין כי המנהל המיוחד לא נכח בדיון, כך לפחות עולה מעיון ברשימת הנוכחים המפורטת בפרוטוקול של בית המשפט למשפחה שהדיונים בו הם בדלתיים סגורות). המנהל המיוחד מפנה לדברי ב"כ "נוי מוצרי טבע" לפרוטוקול שם המציינים כי : "ישנם הליכי פש"ר שכבר ננקטו נגד המשיב 2, ס. ב.א.". המנהל המיוחד מפנה לדברי ב"כ החייב בדיון, שם ציין כי ככל שתתקבל טענת האישה, היא תצטרך להחזיר כספים ששילמה כבר "נוי מוצרי טבע". עוד טוען המנהל המיוחד כי הוראות נוספות בהסכם מדליקות "נורת אזהרה". ההוראות בהסכם מבחינתה של האישה הן רק "תן ותן" ולא "תן וקח". על הנכס שהיא טוענת שויתרה על זכויותיה בו רובצת משכנתא בסך 2.2 מיליון ₪. החייב לקח על עצמו את כל ההתחייבויות למעט המשכנתא על הבית, ויתר על זכויותיו בקרנות השתלמות, ביטוחי חיים וזכויות כספיות נוספות וכן על מלוא תכולת הדירה. המנהל המיוחד מציין כי העובדה שההסכם קיבל את אישור בית המשפט למשפחה איננה גורעת בשום פנים ואופן מסמכות בית המשפט של הפש"ר מליתן הוראות ולבטל הוראות המהוות הענקה פסולה או אסורה. המנהל המיוחד מודיע בתגובתו כי בכוונתו להגיש מיד לאחר שהחייב יוכרז כפושט רגל בקשות לביטול הענקות, גם לפי סעיף 98 לפקודה וגם לפי סעיף 96(א). לפיכך, מתנגד המנהל המיוחד לבקשת האישה. הנושה הנוספת שהצטרפה להליך – "שאוליאן סחר בע"מ", הגישה תגובה לבקשת "נוי מוצרי טבע" לאישור המכר. בתגובה מציינת הנושה כי הגישה תביעת חוב נגד החייב ע"ס 260,853 ₪ ויש לה עניין רב בהליכי מכירת הזכויות בנכס. ב"כ הנושה מציין כי השמאי שמונה מכח החלטת בית המשפט העריך את הנכס בסך 4,350,000 ₪, הערכה הגבוהה ב – 850,000 ₪ ממחיר הרכישה שבהסכם בין "נוי מוצרי טבע" לחייב. עוד מציין המנהל המיוחד כי שאלות ותהיות, כמו גם יתר נסיבות המקרה ובכללן, מועד חתימת ההסכם, התמורה שנקבעה במסגרת ההסכם וזהות הצדדים לעסקה, בהתחשב בעובדה שהבקשה לצו כינוס הוגשה על ידי חברה הקשורה במישרין או בעקיפין לחברה הרוכשת, מצריכות בירור עובדתי ובדיקה בטרם יאושר המכר. במסגרת התגובה ביקש ב"כ הנושה מתן הוראות שונות, כמפורט בסעיף 12 לתגובה. האישה הגישה ביום 26/8/15 "בקשה להקפאת הבקשה לאישור מכר עד למתן החלטה בבקשה למתן סעדים זמניים". ביום 27/8/15 הגיש הכנ"ר תגובה עדכנית. בתגובה העדכנית מפנה הכנ"ר לדברי המומחה שמונה על פי החלטת בית המשפט, המסביר את הפער בין השווי של הנכס כפי שקבע (4,350,000 – 4,400,000 ₪) : "התייחסות לחוזה שנחתם מאחר ועשוי שהנכס שנמכר נמכר תחת אילוץ של החייב לשלם חובות והמחיר שנמכר נמוך משווי שוק, במידה ונפחית עד 20% למימוש נקבל 3,480,000 ₪". הכנ"ר הפנה גם לטענות הנושה שהצטרף "שאוליאן סחר בע"מ" בתגובתו לבקשה ולבקשתו למתן הבהרות. ב"כ הכנ"ר הודיע כי הוא מצטרף לעמדת המנהל המיחד, לפיה אין בטיעוני גרושתו של החייב כדי לעכב מכירת נכסי החייב לצורך פירעון חובות.הכנ"ר מסכם את עמדתו לפיה לא יתנגד לאישור הסכם המכר ככל שהרוכשת תוסיף סך של 475,000 ₪, לאור העובדה שקיימים שוכרים וטענות נוספות כמפורט בתגובת הכנ"ר. בעקבות תגובתו העדכנית של הכנ"ר הגישה "נוי מוצרי טבע" ביום 2/9/15 "בקשה בהולה לאישור המכר". בבקשה היא מציינת כי היא מסכימה להוסיף ולשלם לקופת הפש"ר עבור העסקה סך של 475,000 ₪ כפי שדרש הכנ"ר ואולם בהסתייגות לפיה, סכומי הקנסות הרובצים על הנכס שעליה לשלם כבר עתה או יוטלו עליה על ידי רמ"י או המועצה המקומית חצור, יילקחו בחשבון במסגרת הסך של 475,000 ₪. לאור הטענות הרבות והתהיות שעלו כפי שציין הכנ"ר, טענות האישה וטענות הנושה הנוספת, קבעתי את הבקשות השונות לדיון. כמו כן, ניתנו, לבקשת המנהל המיוחד, צווים לבנק לאומי ולבנק הפועלים להמציא עותק של השיקים הבנקאיים שנמסרו לחייב על ידי "נוי מוצרי טבע בע"מ" וכן דפי חשבון. בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 24/9/15 הבהיר המנהל המיוחד בתשובה לשאלת בית המשפט את עניין ניגוד העניינים האפשרי שציין בתגובתו הראשונה, והסביר שהמניות של "נוי מוצרי טבע" מוחזקת בידי נשותיהם של הבעלים של הנושה – יוזמת ההליך שאותה הוא מייצג, לכן סביר שבהתייחס לבקשת "נוי מוצרי טבע" לאשר עסקת המכר, ראוי שהכנ"ר, כגוף נייטרלי, הוא זה אשר יביע את עמדתו ביחס להשלמת העסקה אם בכלל ואם כן באילו תנאים, והוא מצטרף ותומך בעמדת הכנ"ר. ב"כ הכנ"ר הודיע כי אמנם הם מודעים לסברה או לחשש של עו"ד נשר לניגוד עניינים, אך הם לא מוצאים כי קיים ניגוד עניינים, שאם כן היו מבקשים למנות בעל תפקיד אחר. לגבי הבקשה מסכים הכנ"ר לאישור והשלמת עסקת המכר בכפוף להוספת 475,000 ₪. טענות ב"כ האישה : לטענת ב"כ האישה, פועל החייב בקנוניה, יחד עם הנושה – יוזמת ההליך ומנהלה, להברחת נכסים שהאישה לא היתה מודעת לה . בדיון בבית המשפט למשפחה בבקשתה של "נוי מוצרי טבע" לביטול העיקול שהוטל לבקשת האישה, לא נאמר ולא נטען שהוגשה בקשה נגד החייב לפש"ר וכי ניתן צו כינוס. בתום הדיון סירב בית המשפט למשפחה לבטל את העיקול. לאחר הדיון ניהלו החייב והאישה מו"מ במשך שעתיים שבסיומו הגיעו להסכם שהוגש לבית המשפט ואושר. הסכם הגירושין איננו מקפח את הנושים משום שבמסגרתו ויתרה האישה על זכויות. לטענתה, במסגרת המו"מ עם החייב בה נכח גם בא כוחו, אישר החייב כי עשה קנוניה עם המבקשת בהסכם המכר שעשה וכי העסקה הינה פיקטיבית ומטרתה להבריח את הנכס והעסק מהנושים. ב"כ האישה טענה כי ככל שבית המשפט של הפש"ר לא יתערב בהסכם הגירושין ויבוטלו העיקולים על זכויות שקיבלה האישה במסגרת הסכם הגירושין, כך שהיא תוכל לממש ולקבל את הזכויות שהוקנו לה במסגרת הסכם הגירושין ובכללן, בית המגורים, היא תמשוך את התנגדותה לאישור הסכם המכר. לטענתה, בית משפט של הפש"ר איננו מוסמך לפתוח את הסכם הגירושין לאחר שאושר בבית המשפט למשפחה. ב"כ האישה טוענת כי בידיה ראיות המעידות על הברחת נכסים של החייב, לרבות משאיות וצילומים של סחורה וציוד שעברו והוברחו למקומות שונים, כולל עדויות של עובדים בחברה לגבי ההתנהלות של החייב מול המבקשת ובעלי המניות בה (ראה פירוט יתר בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 16-28). בדיון נשאל המנהל המיוחד אם בנסיבות העניין ראוי שתפקיד המנהל המיוחד יוטל על בעל תפקיד אחר, והשיב כי אין הוא רואה מניעה מלהמשיך בתפקידו כמנהל מיוחד ולבדוק את טענות האישה, תוך שהוא מציין כי ברור שהוא לא יבדוק את תביעת החוב של הנושה – יוזמת ההליך, אותה הוא מייצג. ב"כ "שאוליאן סחר" טען כי תגובת המנהל המיוחד וההתנהלות בתיק ממחישה את הבעייתיות הקיימת בתיק. בחוות דעת שהוזמנה מכח החלטת בית המשפט התברר כי קיים פער של 875,000 ₪ לעומת מחיר העסקה שנקבע בהסכם. המצהיר בשתי הבקשות על ידי שתי החברות השונות, גם הנושה יוזמת ההליך וגם נוי מוצרי טבע, הוא אותו מצהיר – מר אילן אליהו, שנטען לגביו על ידי ב"כ האישה כי הוא חלק מהקנוניה. הדבר מעלה תהיות רבות. המנהל המיוחד הודיע בתשובה בכתב כי הוא מצוי בניגוד עניינים אפשרי. רב הנסתר על הגלוי. עולות תהיות מההעברות הבנקאיות. במצב זה עולה השאלהכיצד המנהל המיוחד יכול לבחון טיבה של עסקה כה סבוכה כאשר יש טענות כלפי תום ליבו של של החייב והתנהלות המבקשת של צו הכינוס ושל הרוכשת כאשר המנהל המיוחד מייצג את המבקשת ומונה לבקשתה כמנהל מיוחד. ב"כ "נוי מוצרי טבע" טען כי ההאשמות כלפי מרשתו מופרכות. האישה לא ביקשה צו מניעה בקשר להעברת הזכויות בנכס במשך תקופה ארוכה מאוד. לטענתו, הרוכשת מסכימה למתווה הכנ"ר ומוכנה להוסיף 475,000 ₪, פחות סכומי הקנסות שידרשו המנהל ומועצה מקומית חצור, כפי שציין בתגובה בכתב שהגיש קודם לכן. בהתייחס לטענות ב"כ האישה טען ב"כ "נוי מוצרי טבע" כי בתחילת הדיון בבית המשפט למשפחה בקרית שמונה, הוא הודיע כי מתקיימים הליכי פש"ר נגד החייב, כך שכל הצדדים, כולל בית המשפט היו מודעים לכך. לדבריו, האישה איננה תמת לב. מצד אחד טענה לקנוניה, אך מצד שני מיד הגיעה לפשרה עם החייב שבמסגרתה הוא ויתר על זכויות בנכסים לטובתה. עוד טען ב"כ "נוי מוצרי טבע" לנזקים הגדולים שייגרמו, לטענתו, לרוכשת ולצדדים נוספים, ככל שלא יאושר הסכם הרכישה שערכה עם החייב. ביום 29/10/15 הגישה "נוי מוצרי טבע" גם תגובה בכתב מפורטת המתייחסת פרטנית לטענות שהעלתה הנושה "שאוליאן סחר בע"מ". המנהל המיוחד הגיש תגובה משלימה כפי שהתבקש בהחלטה שבתום הדיון, בה הוא פירט את התמורה ששילמה הרוכשת. כמו כן, פירט את הכספים שנמשכו מחשבונו של החייב מאז שהופקדו התקבולים ממכירת הנכס. מהפירוט עולה שרובם המכריע של הכספים שקיבל החייב תמורת המכירה, הופקדו, לחשבונה של הנושה – יוזמת ההליך – "אליהו שיווק חשמל בע"מ" בין התאריכים 21/5/15 – 1/6/15. בסה"כ שילם החייב ל"אליהו שיווק חשמל" – יוזמת ההליך – 742,000 ₪. בתגובתו מפרט המנהל המיוחד את ההסברים שמסרה לו "אליהו שיווק חשמל בע"מ" בהתייחס לתשלומים ששילם לה החייב, כאמור. לאחר הודעת העדכון של המנהל המיוחד הגישה "נוי מוצרי טבע" שוב פעם בקשה לאישור הסכם המכר, בטענה כי מדוח המנהל המיוחד עולה כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה של "אליהו שיווק חשמל", שכן כל הכספים שהתקבלו אצלה היו עבור סחורה שסיפקה לו לניהול עסקו ו/או בגין אשראי שנתנה לו. כספים ואשראי אלה גרמו ל"אליהו שיווק סחר חשמל בע"מ" להפסדים כספיים שדי בהם כדי לשלול את הטענה לפיה נעשתה קנוניה. ביום 12/11/15 הודיעה הנושה "שאוליאן סחר" כי "לאחר שקיבלה מסמכים שונים מהמנהל המיוחד היא מסרה את התנגדותה לאישור המכר". דיון נוסף במעמד הצדדים נערך ביום 15/11/15. בדיון זה מסר המנהל המיוחד עדכון על הבדיקות שביצע וחזר על המלצתו לאשר את העסקה בתנאי הכנ"ר משום שדחיית הבקשה עלולה לגרום נזק, בין היתר, לקופת הפש"ר. ב"כ הכנ"ר ציין כי הוא רואה טעם לפגם בכך שהנושה - מגישת הבקשה לצו כינוס ופש"ר קשורה למבקשת/רוכשת "נוי מוצרי טבע". מהנתונים שמסר המנהל המיוחד ומהסתכלות ראשונית עולה שקיימת כמות די נכבדה של שיקים ששולמו לנושה בהעדפה של נושה מסוים על פני נושים אחרים. קיימת בעייתיות הדורשת בדיקה. בעניין ניגוד העניינים של המנהל המיוחד, על פניו נראה שמדובר במצב בעייתי בהיבט של כלל הנושים בתיק. אמנם הוצגו אסמכתאות על תשלום תמורה, אולם הכספים מצאו דרכם, לפחות על פי מה שנראה, חזרה לגוף המשלם – לרוכשת, אם לא לבעלי המניות שם – אשתו ואחותו של אילן אליהו, אזי לבעלה שהוא בעל המניות בנושה – יוזמת ההליך. ב"כ "נוי מוצרי טבע" הכחיש את טענות הכנ"ר בדבר עסקה סיבובית. הכספים שקיבלה הנושה יוזמת ההליך היו תמורת סחורה שסיפקה בפועל או אשראי שנתנה ואין לקשור בין שני הדברים. מדובר בשתי עסקאות שונות. תאריכי התשלום שציין המנהל המיוחד הם של פירעון השיקים. השיקים ניתנו במועדים מוקדמים יותר ולא בתאריך פירעונם, עבור סחורה ואשראי שניתנו לו קודם לכן. ב"כ האישה טענה כי אישור ההסכם יש בו משום מתן יד לקנוניה, ואישורה של קנוניה. הדוח של המנהל המיוחד מאשר ומאשש את טענותיה בדבר הקנוניה והיעד לקבלת הכספים. הקנוניה תוכננה במשך מס' חודשים. כדי לבדוק את כשרות העסקאות יש הכרח למנות בעל תפקיד חדש – רואה חשבון או חוקר. המדובר בעסקה סיבובית. עו"ד ברמי, שביקש גם הוא לטעון אמר בתשובה לפנייית הכנ"ר כי הוא מייצג גם את "נוי מוצרי טבע" וגם את הנושה - יוזמת ההליך (עמ' 7, שורה 25). ב"כ החייב ביקש לדחות את טענות האישה. לטענתו, זכה החייב לתמיכה ולעזרה מצד מנהל הנושה – יוזמת ההליך, שנתן לו ממיטב כספו ועזר לו גם כדי לעזור לעצמו, סיפק לו והזרים לו כספים ואשראי. גם לאחרונה עוד 700 אש"ח (עמ' 7, ש' 32 ואילך) מתוך ידיעה שאם לא יעזור לחייב, החייב יקרוס כלכלית. בתום הדיון התבקש הכנ"ר להגיש תגובתו המעודכנת בכתב. בתגובה שהגיש הכנ"ר הוא הציע, לאור הטענות שהועלו והשאלה האם נעשתה עסקה סיבובית, כי יש לערוך בדיקה של העובדות על ידי גורם מקצועי נייטרלי – רואה חשבון והציע את עו"ד נועם נצר. הכנ"ר מציע ליתן לו סמכות לפנות ישירות לצדדים ולצדדי ג' ככל שהנתונים שבתיק בית המשפט אינם מספקים. ב"כ הכנ"ר הוסיף והדגיש כי הוא סבור שיש להמתין עם ההחלטה בדבר הבקשה לאישור המכר משום שהרוכשת טענה כי בכוונתה לשעבד את הנכס ואז יהיה קושי לבטל את העסקה, ככל שבית המשפט יחליט על כך. ביום 26/11/15 הגישה הרוכשת תגובה לעמדת הכנ"ר בה הודיעה כי היא אינה מתנגדת למינוי רואה חשבון כפי שהציע הכנ"ר ובלבד שייקבע סד זמנים קצר. ביום 30/11/15 הוריתי על מינויו של רואה החשבון נצר כבעל תפקיד, כפי שהציע הכנ"ר. הרוכשת הגישה ביום 22/12/15 "בקשה דחופה ובהולה ביותר לאשר המכר בעקבות תגובת הכנ"ר". בעת הגשת הבקשה לא היתה בתיק בית המשפט תגובת הכנ"ר ולא חוות דעת של עו"ד נצר. ב"כ המבקשת גם לא טרח לצרף את חוות הדעת לתגובתו. ביום 30/12/15 הגיש הכנ"ר הודעה לפיה לאור חוות הדעת של רואה החשבון נצר אין התנגדות לאישור הסכם המכר בתנאים שהרוכשת תשלם את הסכום הנקוב בהסכם המכר וכן סכום נוסף של 475,000 ₪. גם הכנ"ר לא צירף את הדוח של רואה החשבון נצר. ב"כ האישה הגישה ביום 4/1/16 "בקשה בהולה להורות להמציא לה את חוות הדעת של המומחה". דיון : לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים השונים, כולל אלה של בית המשפט למשפחה בקרית שמונה, הסכם הגירושין והסכם המכר, נחה דעתי כי אין מנוס ממינויו של בעל תפקיד אחר כמנהל מיוחד והחלפתו של בעל התפקיד. כפי שצוין בתחילת ההחלטה, ההליך נפתח לבקשת הנושה - יוזמת ההליך, באמצעות בא כוחה עו"ד נפתלי נשר, שהגיש "בקשה דחופה למתן צו איסור דיספוזיציה". עיון מדוקדק בנימוקי הבקשה מעלה שיש קשר ישיר בין הסכם הרכישה שנערך בין החייב לבין "נוי מוצרי טבע" לבין הנושה יוזמת ההליך. זאת, עוד לפני שנחשפה העובדה כי בעלי המניות של חברת "נוי מוצרי טבע" הינן אשתו ואחותו של בעל המניות והמנהל של החברה – יוזמת ההליך – מר אילן אליהו. מהבקשה עולה מפורשות כי מכירת הנכס ל"נוי מוצרי טבע" היתה פרי יוזמה והסכמה משותפת של החייב ושל הנושה יוזמת ההליך. לפיכך, טענת נוי מוצרי טבע בדבר רכישה בתום לב איננה מדויקת, בלשון המעטה. אין בעיני ספק שנפלו פגמים בתום ליבה של "נוי מוצרי טבע". השאלה היחידה היא לא האם היתה תמת לב, אלא לאיזו דרגה הגיעה רמת חוסר תום הלב, האם מדובר בחוסר תום לב שיש לו השפעה מינורית על העסקה או שמדובר בחוסר תום לב מובהק שיש לו השלכות מעבר לשאלת תוקפה של העסקה, ואף האם חוסר תום הלב הגיע לדרגה שיש בה, לכאורה, משום עבירה פלילית על פי פקודת פשיטת הרגל, בין היתר על סעיפים 216(4)(5)(6) וסעיפים נוספים שאין זה המקום למנות אותם. אלא שלא ניתן להכריע בשאלת רמת תום הלב והשלכתה מבלי שיתנהל הליך של שמיעת ראיות שיכול להתנהל רק בשלב של הדיונים בבקשות למתן הוראות ולביטול הענקות, לאחר הכרזתו של החייב כפושט רגל. הקשר הישיר בין החייב, הנושה – יוזמת ההליך, והרוכשת לעניין עסקת הרכישה, עולה, כאמור, מתוכן הבקשה שהגישה יוזמת ההליך. על פי האמור בבקשת הנושה – יוזמת ההליך, שאליה צורף תצהירו של מר אילן אליהו, החייב היה ביתרת חובה אצלה בסך העולה על 2.2 מיליון ₪. בסעיף 9 נרשם : "לפני מס' חודשים פנה החייב אל מנהליה של המבקשת והציע להם לרכוש ממנו את הנכס המסחרי, שממנו התנהל עסקו... לדברי החייב, מכירת הנכס תביא לכך שחלק מהתמורה, לאחר ניכוי החוב אל הבנק, שלטובתו נרשם שעבוד על הזכויות בנכס, תוזרם לעסקו ותקל על מצוקה תזרימית, שלדבריו הוא נקלע אליה, ובאופן זה הוא יוכל לפרוע את חובותיו אל נושיו ובכלל זה אל המבקשת, שהיא הנושה הגדולה ביותר שלו". ובסעיף 11:"מנהל המבקשת שחשש לגורל חובו של החייב למבקשת, הסכים, בלית ברירה, לרכוש את זכויותיו של החייב בנכס, כנגד התשלום של 3,475,000 ₪, וזאת לאחר שהתברר לו כי חלק מהנכס הושכר על ידי החייב לצד ג'. ובסעיף 12:"לפיכך(!!!), ביום 13/5/15 נחתם חוזה מכר בין החייב לבין חברת נוי מוצרי טבע בע"מ, חברה הקשורה למבקשת (מבחינת בעלי המניות של שתי החברות)". מהאמור לעיל עולה שהסכם המכר התגבש בין - יוזמת ההליך לבין החייב, ובעקבות וכתוצאה מהסכמה זו נערך ההסכם עם "נוי מוצרי טבע בע"מ". הבקשה הינה "קמצנית" ולא גלויה מספיק באשר לטיב הקשר בין "בעלי המניות של הנושה יוזמת ההליך לבין בעלי המניות של הרוכשת". רק בהמשך התברר, לאחר שאשת החייב העלתה זאת בפני בית המשפט כאן כמו גם בפני בית המשפט למשפחה בקרית שמונה, שמדובר בקרבה משפחתית ראשונה במעלה. בעלי המניות של הרוכשת הינן אשתו ואחותו של בעל המניות של הנושה – יוזמת ההליך (להלן: "מר אילן אליהו"). על הדברים האמורים בבקשה, חוזר מר אילן אליהו בתצהירו בסעיפים 11-14. ועל כן, יכול וחלות עליה, לכאורה, הוראות סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל. העסקה נעשתה בתוך 3 חודשים מהמועד שניתן לו צו כינוס. גם החייב וגם מר אילן אליהו מציינים כי העסקה נעשתה תחת אילוצים שהם היו נתונים להם. החייב, בשל מצוקתו הכלכלית וחוסר יכולתו לפרוע את חובותיו, והנושה – בשל ההשקעה שהשקיעה בעסקי החייב והכספים שהחייב חב כלפיה. הדברים מקבלים חיזוק גם בחוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט מר בוכריס, שקבע שהפער בין שווי הנכס לבין מחיר המכירה הוא בשל מכירה תחת אילוץ. לכאורה, דינה של עסקה זו להתבטל מכח הוראות סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל, וכן מכח הוראות סעיף 96. המנהל המיוחד התבקש לשקול את עמדתו לגבי המשך תפקידו כמנהל מיוחד בתיק,לאור התהיות שעלו ולאור הודעתו שלו שלפיה תגובתו הראשונה לבקשת "נוי מוצרי טבע" לאשר העסקה כתב : "מחמת ניגוד עניינים אפשרי מנוע המנהל המיוחד מליתן עמדה לבקשה זו". בהמשך הדיונים הודיע המנהל המיוחד כי הוא סבור שאין מניעה שימשיך בתפקידו, שכן אין בכוונתו לבדוק את תביעת החוב של הנושה יוזמת ההליך. אלא שבכך לא די. עלול להיווצר מצב שבעל התפקיד יצטרך לנקוט בהליכים נגד החברה, הנושה, ככל שממצאי הבדיקות והחקירות ימצאו ממש בטענות שנטענו כלפי העסקה. אני מצטרף בשתי ידיים לדברי ב"כ הכנ"ר כי מתוך היכרות בתיקים בהם משמש המנהל המיוחד כבעל תפקיד הוא ממלא את תפקידו נאמנה ואני מוסיף אף באופן מקצועי ומלומד, ואולם, בנסיבות מקרה זה, צר לי שהמנהל המיוחד לא ביקש לשחררו מתפקידו. במסגרת תפקידו של בעל התפקיד הוא רשאי ולעיתים חייב להרהר אחר פסקי דין והסכמים המוגשים לו. סמכות זו של בעל התפקיד יסודה בחשש מפני קנונייה בין החייב לבין מקורביו באמצעות השגה בדרך מלאכותית של הסכמים או של פסקי דין לטובת מקורבים או אחרים שהחייב חפץ ביקרם, ובכך להבריח רכוש אל חוף מבטחים הרחק מידיהם של הנושים. בהליכי פשיטת רגל, אין מדובר רק ביחסים בין החייב לבין הנושה, אלא מעורבים בהליכים האינטרסים של הנושים האחרים של החייב. בעל התפקיד פועל כפונקציה מעין שיפוטית וכידו הארוכה של בית המשפט. בשל תפקידו של בעל התפקיד הוא חייב להיות נקי מכל חשש לניגוד עניינים, ולא רק בשל מראית פני הצדק. אסור שייווצר מצב שבעל התפקיד ימצא את עצמו במצב המגביל את שיקול דעתו או המשפיע על שיקול הדעת. הנסיבות החריגות של תיק זה, כפי שפורטו לעיל, הבעייתיות והתהיות, מחייבות מינוי בעל תפקיד שאיננו קשור למי מהצדדים. יובהר כי בית המשפט איננו טוען חלילה דבר כנגד תום ליבו, יושרתו המקצועית והגינותו של הנאמן, נהפוך הוא. אלא שבנסיבות שנוצרו, ספק אם היה יכול אדם כלשהו, בנתונים האמורים, להימנע מניגוד עניינים ממשי. נראה שהמנהל המיוחד נקלע, שלא בטובתו ושלא באשמתו למצב של ניגוד עניינים שיכול לרדת לשורשו של עניין. לא מן הנמנע שבבוא היום יהא צורך לבדוק את כשירותה של העסקה ואת מערכת היחסים בין הנושה ומנהלה לבין החייב ובין הרוכשת ואין ספק שמן הראוי שבדיקה זו תיעשה על ידי גורם אחר, ויתכן אף שיוגשו בקשות למתן הוראות כנגד הנושה- יוזמת ההליך, כמו גם נגד הרוכשת ונגד החייב. כזכור, המנהל המיוחד הודיע בעצמו שיתכן מצב של ניגוד עניינים בין הנושה לבין "הרוכשת", ועל כן הוא נמנע מלהגיב לבקשתה של "הרוכשת" לאישור ההסכם. בנוסף לאמור, יש גם את השיקול של "מראית פני הצדק", כל אלה מביאים למסקנה שיש למנות בעל תפקיד אחר. הסכם הגירושין: בניגוד לטענת ב"כ האישה, בית המשפט של הפש"ר מוסמך להתערב בהסכם שערכו בני הזוג גם אם הסכם זה קיבל תוקף של בית המשפט לענייני משפחה. מהמסמכים שצורפו עולה שהאישה, כמו החייב, היו מודעים לכך שהחייב נמצא בהליך פש"ר וכי ניתן נגדו צו כינוס, ולכן הוא לא היה רשאי לעשות בנכסיו כבתוך שלו בלי קבלת רשות של בית המשפט של הפש"ר. הדברים נכתבו מפורשות בפרוט' הדיון של בית המשפט לענייני משפחה (עמ' 4, ש' 15-16). ניתן היה לצפות שהמותב שדן בתיק המשפחה לא יאשר את הסכם הגירושין לאחר שהובא לידיעתו שהחייב מצוי בהליכי כינוס, ללא קבלת אישורו של בית המשפט של הפש"ר, וזאת לאור הוראות סעיף 22 לפקודת פשיטת הרגל, ככל שבהסכם הגירושין ישנה התייחסות לענייני רכוש וזכויות של החייב. על כן, להסכמה זו אין כל תוקף אלא אם כן ביתה שמפט של חדלות הפירעון יאשר אותו. בית המשפט רשאי לבטל את ההסכם או חלקים ממנו, ככל שיתברר שיש בהם משום הענקה פסולה. לפיכך, בשלב זה אני מקפיא את תוקפו של הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין ואת תוקפם של ההחלטות בצווי הביניים שניתנו במסגרת ההליך, ככל שאלו מתייחסים לענייני רכוש, וזאת עד למתן החלטה אחרת. האישה ביקשה להצטרף להליך. אני מאשר לאישה להצטרף והיא רשאית להגיש בקשות כנושה או כבעלת זכווית לבית משפט זה, ככל שתמצא לנכון, ובית המשפט ידון בבקשות ככל שיוגשו. הסכם המכר : הרוכשת היתה מודעת לקשייו של החייב. העסקה נעשתה, כאמור, בתוך 3 החודשים שקדמו להגשת הבקשה. היוזמה לעסקה היתה של הנושה יוזמת ההליך במשותף עם החייב. ישנה אפשרות שבית המשפט יידרש לנפקותה של עסקה זו בהמשך ולתוקפה כלפי הנאמן, בהתאם להוראות סעיפים 96 ו – 98 לפקודה, שעניינם ביטול הענקות וביטול העדפות. הבקשה של הנושה יוזמת ההליך הוגשה לבית המשפט ביום 24/6/15, כשתצהירו של מנהל הנושה – מר אילן אליהו, נושא חתימה מיום 22/6/15. ההחלטה לבקשת יוזמת ההליך – לאיסור דיספוזיציה ניתנה ביום 24/6/15, צו הכינוס ניתן ביום 14/7/15, וביום 19/7/15 הגישה "נוי מוצרי טבע" את בקשתה לאישור הסכם המכר שחתמה עם החייב ביום 13/5/15 ולביטול כל הערות האזהרה ו/או העיקולים שהוטלו על הנכס מבלי שהיא מצרפת כמשיבים את כל הנושים שהטילו עיקולים או רשמו הערות, כשעל התצהיר התומך בבקשה חתום לא אחר מאשר מנהל הנושה - יוזמת ההליך – מר אילן אליהו. בבקשתה של "נוי מוצרי טבע" לאישור הסכם הרכישה וביטול העיקולים וההגבלות על הנכס, אין זכר לתפקידו של מר אילן אליהו בכובעו כמנהל הנושה יוזמת ההליך, בגיבוש ההסכם שנערך לבסוף בין החייב לבין "נוי מוצרי טבע" כפי שהוסכם בינו ובין הנושה יוזמת ההליך לבין החייב. גם אין כל זכר לקשר המשפחתי הקרוב בינו לבין בעל המניות של "נוי מוצרי טבע". מר אילן אליהו אף מוסיף ומצהיר בסעיף 13 כי "עסקינן במקרה מובהק של רוכש (נוי) אשר רכש מקרקעין בתום לב, בתמורה ובהסתמך על מרשם המקרקעין. בהקשר זה יצוין כי מדובר בעסקה ממוכר מרצון לקונה מרצון בהתאם לשווי השוק של המקרקעין ואף למעלה מכך". מר אילן אליהו איננו מציין מכח מה הוא מגיש את התצהיר בשם "נוי מוצרי טבע", האם הוא בעל תפקיד, האם הוסמך על ידי החברה להגיש את התצהיר בשמה, האם הוא בעל מניות, האם יש לו קשר לבעלי המניות. על מנת "להשלים את הערפול", מציין מר אילן אליהו בסעיף 20 לתצהירו כי "ביום 24/6/15 הוגשה בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל נגד החייב מבלי לציין כי מי שהגיש את הבקשה היא החברה שבבעלותו וכי הוא חתום על התצהיר התומך בבקשה וכי לבקשתו מונה עו"ד נשר כמנהל מיוחד". השלב בו נדונה שאלת ביטול הענקות וביטול העדפות הינו לאחר שהחייב מוכרז כפושט רגל, תוך בחינת ציר הזמן בו בוצעה ההענקה ובדיקת השאלה האם התקיים אחד מהחריגים המוציאים מגדר הענקה, כאמור בסעיף 96(ג) לפקודה. ואולם, גם לפני כן, בשלב שלאחר צו הכינוס ובטרם הכרזה, רשאי בית המשפט ליתן הוראות מה ייעשה ברכושו של החייב ובכלל זה הוראות שמטרתן לשמור על נכסי החייב להבטחת זכויות הנושים. בהקשר זה יצוין כי דווקא טענות ב"כ המבקשת וב"כ יוזמת ההליך בתגובה לדוח שהגיש המנהל המיוחד לפיהם שולמו כספים במסגרת עסקת הרכישה שמתוכם הגיע סך של 742,000 ₪ לידי יוזמת ההליך במהלך חודש מאי 2015, בתוך פרק הזמן שהוא פחות מ – 3 חודשים מצו הכינוס, שם טענו כי אמנם הכספים נפרעו במועדים שציין המנהל המיוחד, אך מדובר בשיקים שניתנו הרבה לפני מועד פירעונם עבור סחורה שסופקה לפני כן, רק מגדילים את סימני השאלה, שהרי לכאורה, מדובר בחוב שהוא "חוב בר תביעה" כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל שלנושה אין זכות עדיפה בקשר לחוב זה, לעומת נושים אחרים, וזאת לאור העיקרון המושרש והמהותי בהליכי חדלות פירעון של שוויון בין הנושים. שקלתי שלא לאשר את ההסכם לאור הבעייתיות בהתנהלות של כל המעורבים. גם הכנ"ר סבור כי אישור המכר עלול ליצור מצב בלתי הפיך משום שהרוכשת מתכוונת לשעבד את הנכס לטובת משכנתא. אולם, לאחר שהכנ"ר הודיע שאינו מתנגד לאישור הסכם המכר בתנאי שיתווסף סכום נוסף כמפורט על ידו, ומאחר ואי אישור ההסכם עלול לגורם נזקים שונים למעורבים השונים, כולל לנושים, לחייב, ולאחר שהמבקשת/"הרוכשת" הסכימה להוסיף על סכום התמורה את הסכום שהמליץ הכנ"ר על פי קביעת השמאי שמונה על ידי בית המשפט, ומאחר וניתן יהיה בהמשך להתחקות אחר הכספים ששולמו במסגרת העסקה, למי שולמו על ידי מי שולמו ומה היתה "התחנה הסופית" שאליה הגיעו, וניתן יהיה להורות על ביטול הענקות והעדפות אסורות גם בהמשך, נראה לי כי ניתן לאשר את הסכם המכר בתנאים כפי שיפורט :1.אני מאשר את הסכם המכר בין המבקשת לחייב, ובכפוף לתנאי הכנ"ר בדבר תוספת תשלום. 2.הסכומים שעל המבקשת להוסיף ולשלם בהתאם להסכם ולתנאי הכנ"ר ישולמו לקופת הפש"ר. 3.מובהר בזה לכל המעורבים שלא מן הנמנע שבית המשפט ידון בעתיד בבקשות לביטול הענקות על פי הוראות הפקודה, ככל שיוגשו בקשות כאלה. אישור הסכם המכר אינו מהווה חסינות בפני בקשה לביטול הענקה או בקשה לביטול העדפה על פי הוראות הפקודה בעתיד, ככל שתוגשנה בקשות בעניין זה לבית המשפט וככל שבית המשפט ישתכנע שנפל פגם בעסקה המצדיק ביטולה ו/או מתן הוראות לפי שיקול דעתו של בית המשפט בקשר לכספים ששולמו ו/או שיש להוסיף, או כל הוראה אחרת לפי שיקול דעתו של בית המשפט. 4.אין באישור הסכם המכר כדי למנוע החלטה בעתיד כי ההענקות בטלות כלפי הנאמן. 5.על המבקשת, במסגרת חובתה להתנהלות בתום לב, להביא תוכן החלטה זו לידיעת הבנק הממשכן ו/או הבנק הנושה המובטח לידיעתם ולשיקול דעתם. 6.אני מורה לכנ"ר להציע 3 בעלי תפקידים, מתוכם יחליט בית המשפט על בעל התפקיד שימונה כמנהל מיוחד. 7.עו"ד נפתלי נשר משוחרר מתפקידו כמנהל מיוחד והוא רשאי להגיש בקשה לשכ"ט עבור פעולותיו עד כה. 8.כל ההוראות הרכושיות בהסכם הגירושין מוקפאות בזה. עו"ד נשר מתבקש להעביר את מלוא החומר המצוי בידיו לידי המנהל המיוחד שימונה. ב"כ האישה תעביר לידי הכנ"ר ולמנהל המיוחד שימונה את כל החומר המצוי ברשותה, כולל עדויות, הקלטות וכו' שיש בהם לתמוך בטענתה בדבר קנונייה כפי שפירטה בבקשות ובפרוטוקול הדיונים. ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ו, 07 ינואר 2016, בהעדר הצדדים. 