תביעה ותביעה שכנגד שיסודן בהסכם למכר דירה. שוב אין מחלוקת שההסכם מבוטל ונותרו לדיון רק התביעות הכספיות הדדיות; התביעה העיקרית בסכום של 1,215,350 ₪ והתביעה שכנגד בסכום של 157,500 ₪.
ההליך
1.תובענה זו עברה תהפוכות. תחילתה בתביעה לביטול ההסכם, המשכה בהסכמה לקיום ההסכם, הסכמה שקיבלה תוקף של החלטת בית משפט, וסופה בתביעה ותביעה שכנגד לביטול ההסכם ולתשלום פיצויים, הכל כפי שיפורט להלן.
2.יסוד הסכסוך הוא חוזה מכר דירה מיום 24.08.09 במסגרתו רכשה התובעת בתביעה העיקרית ("גב' פניז'ל") מהנתבעת 3 בתביעה העיקרית ("חב' פרנסיסקו" או "החברה") דירה בת 4 חדרים בקומה השלישית של בניין שעתיד היה להיבנות על ידי חב' פרנסיסקו ("הדירה"), תמורת 1,050,000 ₪ ("חוזה המכר" או "החוזה").
3.התביעה המקורית הוגשה נגד שלושה נתבעים: נגד חב' פרנסיסקו מוכרת הדירה, נגד בעל החברה מר עופר שבת ("מר שבת") ונגד עו"ד צמיר ב"כ החברה ("עו"ד צמיר"). בהתאם להסכמת הצדדים ניתן פסד דין הדוחה את התביעה נגד עו"ד צמיר, ונותרה התביעה נגד חב' פרנסיסקו ונגד מר שבת ("הנתבעים").
במסגרת התביעה המקורית עתרה גב' פניז'ל לקבלת הסעדים הבאים: סעד הצהרתי הקובע שחב' פרנסיסקו הפרה את חוזה המכר וכן סעד כספי לתשלום פיצויים בגין הפרת החוזה בסכום של 738,350 ₪.
הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו שהם לא הפרו את חוזה המכר, להיפך, גב' פניז'ל היא שהפרה את החוזה, ובגין כך זכאית חב' פרנסיסקו לפיצוי על נזקיה לרבות פיצויים מוסכמים.
4.בד בבד עם הגשת התביעה המקורית הגישה גב' פניז'ל בקשה לעיקול זמני. בדיון שנתקיים בבקשת הנתבעים לביטול העיקול שהוטל, הגיעו הצדדים להסכמות הבאות: חוזה המכר יקוים על ידי שני הצדדים, הדיון בתביעה יושהה עד למועד מסירת החזקה בדירה, לאחר מועד זה תגיש התובעת בקשה לתיקון התביעה בהתאם לנסיבות העדכניות, צו העיקול שניתן יצומצם כך שיחול רק על הדירה שבמחלוקת, והצדדים יגישו לבית משפט הסכם מפורט שיגבש הסכמות אלו (פרוטוקול מיום 05.01.12 בפני כב' הרשמת שוורץ).
כעבור אי אלו מחלוקות שאין צורך לפרטן, הגיעו הצדדים להסכם דיוני שקיבל תוקף של החלטה, ואשר בעיקרו של דבר מגבש את ההסכמות האמורות (החלטת כב' הרשמת שוורץ מיום 04.03.12; "ההסדר הדיוני").
5.ביום 24.04.12 ובעקבות ההסדר הדיוני, שילמה גב' פניז'ל לחב' פרנסיסקו סכום נוסף של 320,000 ₪ (סעיף 60 לתצהיר ת/2). ואולם מעבר לסכום זה לא שולם דבר. לאור זאת ולאחר שמכתב דרישה מיום 30.05.12 (נספח א' לתצהיר עו"ד צמיר) לא נענה, הודיעה חב' פרנסיסקו לגב' פניז'ל שהיא מבטלת את חוזה המכר (מכתב מיום 01.07.12, נספח ב' לתצהיר עו"ד צמיר). כעבור ימים אחדים פנו הנתבעים לבית משפט בבקשה לביטול העיקול הזמני שהוטל על הדירה, ובבקשתם טענו שעם ביטול החוזה יש לבטל גם את העיקול הזמני. הבקשה נדחתה (החלטת כב' הרשמת שוורץ מיום 17.07.12), והנתבעים פנו בבקשה לשפעול ההליכים בתיק.
6.הדיון בתובענה נתחדש, ובדיון שהתקיים ביום 14.11.12 הודיעה גב' פניז'ל כך: "לשאלת בימ"ש האם אני רוצה את הדירה הזו או לא, אני משיבה שלא. הדירה הזו עלתה לי ביוקר. אני מרשה להם למכור את הדירה אם ייתנו לי את הכספים שמגיעים לי..." (עמ' 4 שורות 1 – 4). בעקבות הודעה זו, קבעה כב' השופטת פלינר כך: "נוכחתי לדעת כי מי מהצדדים אינו חפץ לקיים את הסכם מכר הדירה. משכך, אין מניעה לתת הצהרה כי הסכם המכר בטל ומבוטל, כמו גם ההסכם הדיוני שבין הצדדים אשר אושר ע"י כב' הרשמת ביום 04.03.12". באותה החלטה נקבע גם שבנסיבות שנוצרו העיקול הזמני שהוטל על הדירה יבוטל וגם הערת האזהרה תמחק, כפוף לכך שהנתבעים יחזירו לגב' פניז'ל את כל הסכומים ששילמה להם בגין רכישת הדירה, בניכוי סכום של 157,500 ₪, הוא סכום הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה המכר (פרוטוקול מיום 14.11.12).
7.אחר הדברים האלה, ובהתאם לרשות שניתנה, הגישה גב' פניז'ל כתב תביעה מתוקן, כדי שהמחלוקות העדכניות יקבלו ביטויין הנכון בכתבי הטענות. בכתב התביעה המתוקן טוענת גב' פניז'ל כי החליטה לסגת מחוזה המכר לאחר שמהתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים הסתבר לה שהנתבעים זייפו את נספח א' לחוזה המכר הוא נספח התשלומים ("נספח התשלומים המקורי"), וכך במקום סכום של 210,000 ₪ שהיה עליה לשלם בהתאם לנספח התשלומים המקורי, היא נדרשה לשלם 290,000 ₪ לפי נספח התשלומים המזויף ("נספח התשלומים המתוקן"). גב' פניז'ל טוענת שהחתימה המתנוססת על גבי נספח התשלומים המתוקן ואשר נחזית להיות חתימתה מזויפת, ועם גילוי דבר הזיוף היא איבדה כל אמון בנתבעים, חששה שהיא שמה כספה על קרן הצבי, שהיא נפלה שוב קורבן למעשה נוכלות ועוקץ, ועקב כך החליטה שלא להמשיך בביצוע התשלומים.
בכתב התביעה המתוקן מבקשת גב' פניז'ל לקבוע שחוזה המכר מבוטל עקב הפרתו על ידי הנתבעים, שעקב כך נגרמו לה נזקים רבים בסכום כולל של 1,215,350 ₪ וכי על הנתבעים לפצותה על מלוא נזקיה. התביעה הוגשה גם נגד מר שבת אישית, בטענה שגם הוא אישית, בשל מעשיו ומחדליו, אחראי לנזק שנגרם.
8.הנתבעים טוענים בכתב ההגנה המתוקן שנספח התשלומים לא זויף. אמנם נעשו שינויים בנספח התשלומים המקורי, אך הם נעשו בהסכמת הצדדים, לאחר שגב' פניז'ל ביקשה חנייה צמודה, ובתמורה לכך ביקשה חב' פרנסיסקו להקדים תשלומים (מבלי לשנות את שווי הדירה). לטענת הנתבעים לצד התיקונים מתנוססת חתימתה של גב' פניז'ל, אין שחר לטענה כי מדובר בחתימה מזויפת, ובתמיכה לטענותיהם הם צירפו לכתב ההגנה המתוקן את חוות דעתו של המומחה מר חג'ג' (נספח ב' לתצהיר שבת).
הנתבעים טוענים שגב' פניז'ל היא שהפרה את ההסכם ומשום כך הוא בוטל על ידם כדין במכתב הנ"ל מיום 01.07.12. עוד נטען שבכל מקרה יש לדחות את התביעה האישית נגד מר שבת בהיעדר יריבות.
9.עם הגשת כתב ההגנה המתוקן, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד לתשלום 157,500 ₪, בה הם טוענים שמאחר וגב' פניז'ל הפרה את ההסכם, עליה לשלם את הפיצוי החוזי המוסכם בסך 157,500 ₪. תביעה זו מוכחשת על ידי גב' פניז'ל מהטענות שנטענו על ידה בתביעתה.
10.לשלמות התמונה נציין שלאחר שהתברר ששני הצדדים מסכימים שחוזה המכר שוב אינו בתוקף, ושניהם מסכימים שטרם הביטול שילמה גב' פניז'ל לחב' פרנסיסקו 420,000 ₪, ומאחר והתביעה שכנגד עומדת על סכום נמוך מהסכום ששולם (157,500 ₪ כגובה הפיצוי המוסכם), ניתן ביום 27.06.13 פסק דין חלקי לפיו על הנתבעים להשיב את הכספים שקיבלו בתמורה לדירה, ולשלם לגב' פניז'ל 292,500 ₪ (כסכום ההפרש בין הסכום ששולם והסכום שנתבע בתביעה שכנגד) בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועדים שונים שנקבעו בפסק הדין החלקי, ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 30,000 ₪. סכום זה שולם במלואו (לאחר מספר עיכובים שאינם צריכים פירוט).
11.נוכח טענת הזיוף שעלתה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה על ידי בית משפט מומחה מכריע שיחווה דעתו לעניין טענת הזיוף. אף לאחר שהוגשה חוות הדעת הצדדים לא הגיעו להסכמה, ונשמעו ראיות.
מטעם גב' פניז'ל העידה היא עצמה (תצהירים ת/2, ת/3), חברתה גב' אבלס (תצהיר ת/1) ומר אייל עדני, מתווך שהכיר בין גב' פניז'ל למר שבת. מטעם הנתבעים העידו מר שבת (תצהיר נ/2) ועו"ד צמיר (תצהיר נ/5).
השאלה שבמחלוקת וחוות דעת מומחה בית משפט
12.השאלה היחידה בה יש להכריע היא הטענה לזיוף נספח התשלומים. הכרעה זו תיקבע מי מהצדדים הפר את חוזה המכר, ומכאן ניתן יהא להכריע במחלוקות הכספיות.
זו השאלה מאחר ויתר הפלוגתאות שוב אינן רלוונטיות או אינן במחלוקת. משהוסכם במסגרת ההסדר הדיוני שחוזה המכר בעינו עומד, שהוא יקוים על ידי הצדדים ושתוגש תביעה כספית עדכנית, אין כל רלוונטיות לטענות שעלו במסגרת התביעה המקורית שעניינה ביטול החוזה. באותו אופן, לאחר ששני הצדדים הסכימו שההסדר הדיוני וחוזה המכר מבוטלים, אין צורך לבחון אם יש להורות על אכיפת חוזה המכר כמוסכם במסגרת ההסדר הדיוני.
13.להבנת הטיעון נביא להלן את נוסח נספח התשלומים. נספח התשלומים המקורי קובע שתמורת הדירה בסך 1,050,000 ₪, תשולם על ידי הקונה בששה תשלומים, כדלקמן:
13.1סכום של 100,000 ₪ ישולם במועד חתימת החוזה.
13.2סכום של 320,000 ₪ ישולם עם גמר התקרה של קומת העמודים או גמר הרצפה של הקומה הראשונה.
13.3סכום של 210,000 ₪ ישולם עם גמר שלד קומה ג'.
13.4סכום של 157,500 ₪ ישולם עם גמר טיח פנים של הדירה.
13.5סכום של 157,500 ₪ ישולם עם גמר טיח חוץ של הדירה.
13.6סכום של 105,000 ₪ ישולם במסירת המפתח לידי הקונה.
נספח התשלומים המקורי שונה, ונוספו על גביו כיתובים ומחיקות בכתב יד, לפיהם התשלום השלישי הוגדל והועמד על 290,000 ₪ ואילו התשלום האחרון הוקטן והועמד על 25,000 ₪ במקום 105,000 ₪. בתחתית המסמך נכתב: "מסמך זה מבטל מסמך הקודם", וליד התיקונים מתנוססות חתימות הצדדים.
14.כאמור, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה ימונה מומחה מטעם בית משפט וחוות דעתו תהא מכרעת (פרוטוקול מיום 21.01.14). בהתאם לכך מונה המומחה מר אמנון בצלאלי כמומחה מכריע, והוא בחן את נספח התשלומים המתוקן (מסמך א' בחוות הדעת), את נספח התשלומים המקורי (מסמך ב' בחוות הדעת) ואת עמ' 21 לחוזה המכר, גם לגביו נטענה טענת זיוף (מסמך ג' בחוות הדעת; שלושת המסמכים האמורים הוגשו גם לבית משפט וסומנו במ/1). בנוסף לשלושה מסמכים אלו נמסרו למומחה על ידי כל אחד מהצדדים מקבץ מסמכים לבדיקה (מסמכים 3 – 82 בחוות הדעת), והמומחה גם ערך לגב' פניז'ל דפי הכתבה (מסמכים 1 – 2 בחוות הדעת). לאחר בחינת מכלול המסמכים, הגיע המומחה למסקנה לפיה סביר מאוד שהחתימה המתנוססת על גבי נספח התשלומים המתוקן היא חתימתה של גב' פניז'ל. ואביא מסקנותיו כלשונן:
"בבדיקה שערכתי מצאתי התאמה בתכונות הכתיבה בין חתימות בתיה ליהיא פניז'ל שבמסמכים א-ג הנ"ל שבמחלוקת לבין הדוגמאות על שמה שקיבלתי לבדיקה, ולדעתי סביר מאוד שהמסמכים נחתמו על ידה:
-
החתימות שבמחלוקת (4 חתימות במסמך א וחתימה בכל אחד מהמסמכים ב ו-ג) כתובות בצורה שוטפת למדי, ולא מצאתי בהן סימנים האופייניים לחיקוי או זיוף.
-
הניסוח הזהיר של המסקנה בדרגת סבירות גבוהה ולא בדרגה החלטית, נובע משיקולים הקשורים בכמות תכונות הכתיבה שבחתימות.
-
החתימות כתובות בכלי כתיבה המאפשר לבדוק רק חלק מתכונות הכתיבה המיקרוסקופיות של החתימות. אך ככל שניתן לבדוק, קיימת התאמה בין החתימות שבמחלוקת לבין הדוגמאות גם בתכונות כתיבה מהסוג הנבדק באמצעות מיקרוסקופ" (תנ/1).
גב' פניז'ל הציגה למומחה שאלות הבהרה, ובתשובתו שב המומחה והבהיר מסקנותיו (תנ/2). המומחה אף הבהיר שמסקנתו היא ברמת וודאות גבוהה מאוד, אחת מתחת לדרגת החלטיות, וכי הניסוח הזהיר של המסקנה בדרגת סבירות גבוהה ולא בדרגת החלטיות, נובע משיקולים הקשורים בכמות תכונות הכתיבה שבחתימות (סעיף ב' לתוצאות הבדיקה; תשובה ג' לשאלות ההבהרה).
איש מהצדדים לא ביקש לזמן את המומחה לחקירה, וחוות דעתו הוגשה ללא חקירה.
טענות הצדדים
15.למרות מסקנת מומחה בית משפט ולמרות ששאלת זיוף המסמך היתה למעשה השאלה היחידה בתיק, הודיעה גב' פניז'ל שהיא עומדת על תביעתה, ובסיכומיה היא חוזרת על אותן טענות שעלו הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן.
גב' פניז'ל טוענת שהיא לא היתה מיוצגת עת התקשרה בחוזה המכר, היא לא היתה ערה לכך שאין בהסכם מועד מוגדר למסירת החזקה בדירה מאחר וכל המועדים כפופים לקבלת היתר בנייה, שאין כל התחייבות לגבי מועד קבלתו, כי לו ידעה שיחלוף זמן כה רב עד שיתקבל ההיתר, או לו ידעה שמר שבת מצוי בקשיים כלכליים, היא לא היתה מתקשרת בהסכם.
גב' פניז'ל טוענת שהיא רצתה לקיים את ההסכם שמחירו היה אטרקטיבי מבחינתה, אלא שבמכלול הנסיבות ומתוך תחושה אמיתית וכנה כי חתימותיה על נספח התשלומים המתוקן זויפו, היא איבדה את אמונה בנתבעים והחליטה שלא להמשיך ולשלם את התשלומים עבור הדירה. כתוצאה מכך היא נקלעה למצב אישי וכלכלי קשים, היא איבדה הזדמנות בלתי חוזרת לרכוש דירה, היא נאלצה ונאלצת לשלם דמי שכירות גבוהים, כספה מתכלה ושוב אין ביכולתה לרכוש דירה אחרת. במכלול נסיבות אלו על הנתבעים לפצותה על מלוא נזקיה, ונוכח התנהלותו ומעורבותו האישית, נושא גם מר שבת באחריות אישית לכל הנזקים.
16.הנתבעים טוענים שטענות גב' פניז'ל סותרות את ההסדר הדיוני, וכי בהתאם להסדר זה (טרם ביטולו על ידי הצדדים) היה על גב' פניז'ל לשלם את התשלומים שהוסכמו בחוזה המכר. גב' פניז'ל הפסיקה באופן חד צדדי לשלם כספים ובכך הפרה את החוזה.
הנתבעים טוענים שהסיבה היחידה בגינה חדלה גב' פניז'ל לשלם את התשלומים היא חסרון כיס, וכל הטענות לגבי זיוף נספח התשלומים הן טענות מאוחרות שנולדו בדיעבד כדי להצדיק את ההפרה. טענות אלו הוכחו כנטולות בסיס כאמור בחוות דעתו של מומחה בית משפט.
הנתבעים טוענים עוד שלא היתה כל הצדקה להגשת תביעה אישית נגד מר שבת, ויש לדחות תביעה זו ללא כל קשר ליתר המחלוקות שעלו.
לטענת הנתבעים, משהפרה גב' פניז'ל את ההסכם, יש לדחות תביעתה, לקבל את התביעה הנגדית, ולחייבה לשלם את הפיצוי החוזי המוסכם.
דיון
17.דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל. למעשה, מסקנותיו של מומחה בית משפט, חרצו את גורל ההליך.
כאמור, השאלה היחידה שבמחלוקת היא שאלת זיוף נספח התשלומים המתוקן. יודגש. הנימוק היחידי שהובא על ידי גב' פניז'ל לנסיגתה מההסדר הדיוני ולהחלטה לבטל את חוזה המכר, היתה טענת הזיוף ואובדן אמון עקב כך (ראה סעיפים 60 – 62 לכתב התביעה המתוקן; סעיפים 61 – 66 לתצהיר העדות הראשית ת/2, סעיפים 8 – 10 לתצהיר ת/3). כדברי גב' פניז'ל בתצהיר: "מרגע שראיתי את נספח התשלומים 'החדש' – המזויף – החלטתי שלא להמשיך ולהזרים כספים לנתבעים, שכן חששתי שאני שמה כספי 'על קרן הצבי' – ואני שוב קורבן למעשה נוכלות ועוקץ" (סעיף 64 לתצהיר ת/2, ובנוסח זהה סעיף 10 לתצהיר ת/3).
לאור זאת אין לקבל את הטענות שעלו בסיכומים לפיהן מכלול שלם של נסיבות גרם. השאלה היחידה שעל הפרק היא שאלת זיוף נספח התשלומים המתוקן.
18.הצדדים הסכימו שימונה על ידי בית משפט מומחה מכריע לבחינת שאלה זו (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 21.01.14). המומחה הגיש לבית משפט חוות דעת מפורטת לאחר שבחן שורה ארוכה של מסמכים (שהוגשו כולם וסומנו ת/4), והוא הגיע למסקנה ברמת סבירות גבוהה שהחתימות אינן מזויפות, והן חתימותיה של גב' פניז'ל.
בהתאם לפסיקה, התערבות בית משפט בחוות דעתו של מומחה מכריע תעשה רק בנסיבות יוצאות דופן של חוסר הגינות, חוסר תום לב, חריגה מסמכות, השפעה בלתי הוגנת, חריגה מעיקרי הצדק הטבעי וכיו"ב מקרים המעלים חשש כי המומחה לא עשה עבודתו נאמנה. ככלל בית משפט לא יתערב במסקנות הנוגעות לעניינים שבמקצועיות ולשיקול דעת המומחה (ע"א 76/13 ש.ב סופר בע"מ נ' ננמ"ח אגודת נחל נובע מקור חכמה, והאסמכתאות שם).
לא רק שאלו הכללים המנחים שקבעה הפסיקה, אלא שגם לגופם של דברים לא הובא כל נימוק שיצדיק דחיית מסקנות המומחה. חוות הדעת מפורטת ומנומקת והיא מבוססת על בדיקה מעמיקה של שורה ארוכה של מסמכים. המומחה לא נדרש לחקירה, לא הוגשה חוות דעת נגדית, ומסקנות המומחה לא נסתרו. למעשה, פרט לטענה בעלמא לפיה החתימות מזויפות, לא הובאה על ידי גב' פניז'ל כל ראייה או עדות התומכים בטענותיה, ונותרה רק עדותה שלה, שהיא עדות יחידה של בעלת דין המעוניינת בתוצאות ההליך.
19.מכל האמור מתבקשת המסקנה שגב' פניז'ל לא הוכיחה שנספח התשלומים המתוקן מזויף. להיפך הוכח, הרבה מעבר למאזן ההסתברויות, שגב' פניז'ל חתמה לצד התיקון.
מסקנה נוספת היא שיש לדחות את טענת גב' פניז'ל כי החליטה לסגת מההסדר הדיוני ולבטל את חוזה המכר בשל זיוף הנספח. ואם טענה זו נדחית, אין אלא לקבוע שגב' פניז'ל נסוגה מההסכם ללא עילה בדין, ומשום כך היא הפרה את החוזה עת חדלה לשלם את התשלומים שהיה עליה לשלם. מסקנה זו מייתרת את הצורך לבחון אם הזיוף הנטען מצדיק או מאפשר נסיגה מחוזה המכר וביטול ההסדר הדיוני.
20.גב' פניז'ל מרחיבה בסיכומיה על האירועים שקדמו לחתימת חוזה המכר וקובלת על תניות חוזה המכר, על הקצב האיטי של הבנייה, על ניצול מצוקתה, ועוד ועוד. טענות אלו שוב אינן רלוונטיות. גב' פניז'ל היתה מיוצגת לאורך כל ההליך, ועל דעת שני הצדדים הוסכם במסגרת ההסדר הדיוני לשוב לחוזה המכר ולקיימו ככתבו וכלשונו. אין לאפשר כיום התעלמות מכל אלו, ופתיחה מחדש של הסכמות שנתקבלו.
מאותם נימוקים אין מקום לשלל הטענות שעלו לעניין החלטתה של גב' פניז'ל שלא לשלם את התשלומים המתחייבים על פי חוזה המכר. כאמור לעיל, הנימוק היחידי שהביאה גב' פניז'ל להחלטה לסגת מהחוזה היתה טענת הזיוף. לא ניתן כיום, לאחר שטענת הזיוף קרסה, להעלות טענות חדשות.
21. אוסיף כי אני מוצאת טעם רב בטענת הנתבעים לפיה גב' פניז'ל החליטה לסגת מההסכם מאחר והיא נוכחה לראות שאין באפשרותה לעמוד בתשלומים להם התחייבה. וכך, גב' פניז'ל ביקשה לברר אם ניתן למכור את הדירה לצד ג' (ראה מיילים שצורפו לתצהירי הנתבעים), וכך בא כוחה הודיע לב"כ הנתבעים, כי מרשתו מתקשה לגייס את הכסף הדרוש (סעיפים 10 -11 לתצהיר עו"ד צמיר, נ/5).
22.המסקנה היא שגב' פניז'ל היא שהפרה את החוזה, ומשום כך דין תביעתה להידחות. לאור מסקנה זו, אין צורך לבחון את הטענות שעלו לעניין חבותו האישית של מר שבת, או את הטענות לגבי היקף הנזק שנגרם בסכום העולה על מיליון ₪.
התביעה שכנגד
23.במסגרת התביעה שכנגד נטען שגב' פניז'ל הפרה את ההסכם הפרה יסודית, ולפיכך, בהתאם לסעיף 15.4 לחוזה המכר יש לחייבה לשלם לנתבעים פיצוי קבוע ומוסכם מראש בשיעור של 15% מהתמורה, בסך 157,500 ₪. בתגובה לתביעה שכנגד שבה גב' פניז'ל וטוענת את אותן הטענות שעלו במסגרת תביעתה שלה.
דיון
24.סעיף 15.4 לחוזה קובע לאמור:
" במקרה של הפרת החוזה על ידי הקונה המזכה את המוכר בביטול החוזה, ישלם הקונה למוכר פיצוי קבוע ומוסכם מראש בשיעור של 15% מהתמורה..."
משקבעתי שגב' פניז'ל לא היתה רשאית להפסיק ולשלם את התשלומים החוזיים, יש לקבוע שהיא עשתה כן שלא כדין, ובכך היא הפרה את החוזה בהפרה יסודית המזכה את חב' פרנסיסקו בביטול החוזה, כפי הודעתה מיום 01.07.12. אפנה גם לסעיף 7 לחוזה המכר הקובע כי הוראות סעיף התשלומים הן "מעיקרי החוזה והפרתן תהווה הפרה יסודית של החוזה".
25.למעלה מהדרוש, ואף שלא עלתה כל טענה כי טרם הגיע המועד לביצוע התשלומים, אעיר כי במסגרת הסדר הדיוני הוסכם על הצדדים כך:
"הצדדים מסכימים, כי באישור בכתב של אדר' אברהם קטן, האדריכל של הפרויקט, כי הסתיים ביצועו של שלב מסוים משלבי הפרויקט, לרבות לעניין שלבי הביצוע המפורטים בנספח התשלומים נספח א' להסכם – מהווה אסמכתא לכך כי הסתיים ביצועו של אותו שלב ....".
הנתבעים צירפו לתצהיריהם את מכתבו של עו"ד צמיר לב"כ גב' פניז'ל בו נכתב שביום 01.05.12 ניתן אישורו של האדריכל קטן כי הושלם שלב יציקת קומה ד' ועל כן על גב' פניז'ל לשלם סכום נוסף של 290,000 ₪ (נספח א' לתצהיר עו"ד צמיר). בעדותה הודתה גם גב' פניז'ל כי אישורו של האדריכל קטן נתקבל (עמ' 46 שורות 5 – 11). מכאן שהגיע מועד התשלום, ואי ביצועו מהווה הפרה יסודית של חוזה המכר.
26.לא עלתה על ידי גב' פניז'ל כל טענה לגבי סבירות הפיצוי המוסכם, ובדין לא עלתה טענה מעין זו, שעה שגב' פניז'ל עצמה ביקשה בתביעתה שלה לחייב את הנתבעים לשלם לה את אותו פיצוי עצמו (סעיף 71 לכתב התביעה המתוקן).
27. התוצאה היא שגב' פניז'ל הפרה את חוזה המכר ונתקיימו תנאי סעיף 15.4 לחוזה. לאור זאת התביעה הנגדית מתקבלת, ועל גב' פניז'ל לשלם לחב' פרנסיסקו את הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה.
תוצאה
28.התוצאה היא שהתביעה העיקרית נדחית, והתביעה שכנגד מתקבלת. אשר להוצאות. יש לקחת בחשבון שכתב התביעה המקורי שונה לחלוטין, הוגש תחתיו כתב תביעה מתוקן ובית משפט קבע כי הוצאות התיקון יישקלו בתום ההליך. יש גם לקחת בחשבון שבמסגרת פסק הדין החלקי חויבו הנתבעים בהוצאות בסכום של 30,000 ₪.
29.מכל האמור אני מחייבת את גב' פניז'ל לשלם לנתבעים סך של 157,500 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום ביטול ההסכם, 01.07.12 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, הוצאות עדותו של עו"ד צמיר בסכום של 300 ₪, הוצאות עריכת חוות דעת מומחה הנתבעים מר חג'ג' כפי ששולמו, הוצאות מומחה בית משפט כפי ששולמו ושכ"ט ב"כ הנתבעים הן בגין התביעה העיקרית והן בגין התביעה שכנגד בסכום של 60,000 ₪.
מאחר ובהתאם לפסק הדין החלקי, הפקידו הנתבעים בקופת בית משפט את הכספים ששילמה להם גב' פניז'ל אך לא הושבו לה, אני מורה על העברת הכספים המופקדים בקופת בית משפט לידי הנתבעים, באמצעות ב"כ. יתרת הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום, כ"א טבת תשע"ו, 02 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
