זו תביעה למתן צו הקובע כי פיטורי התובע בטלים, וכי התובע ימשיך בתפקידו כמנהל מרכז יום לקשיש בטמרה, ותשלום פיצוי לתובע בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש בסך של 100,000 ₪.
להלן עובדות המקרה:
1.הנתבעת הינה עמותה, אשר הפעילה במשך כ- 15 שנים מרכז יום לקשיש בטמרה (להלן – "המרכז").
2.התובע הינו עובד סוציאלי במקצועו, אשר עבד אצל הנתבעת מיום 16.6.99, במשך כ- 15 שנים כמנהל מרכז יום לקשיש, עד ליום 30.9.14 מועד פיטוריו.
3.ביום 9.5.09 נחתם הסכם בין הצדדים "הסכם מסגרת להמשך עבודת מנהל בית הקשיש מר עלי חג'אזי".
עפ"י ההסכם התחייב התובע לשתף את הועד המנהל בכל עניין הקשור למרכז והעובדים בו, לדווח באופן שוטף לוועד על מצבו הכללי של המרכז, לפעול בהתאם לדרישות הגורמים המקצועיים, לפעול בהתאם להחלטות הועד המנהל, להימנע מהסתה נגד חברי הנתבעת ומכל פעולה שמטרתה להכשיל את עבודת הועד המנהל. הועד המנהל התחייב לפעול בהתאם לסמכות המוקנית לו עפ"י חוק ולהעניק למבקש מרחב פעולה ללא כל הגבלה והפרעה בהתאם להגדרות תפקידו.
4.מהחומר שהובא בפני בית הדין עולה כי, לאחר חתימת ההסכם, הייתה התכתבות ענפה בין הצדדים, כאשר מחד הנתבעת מעלה טענות בכל הנוגע לניהולו ותפקודו של התובע כמנהל המרכז, ומאידך התובע משיב לטענות הנתבעת ומעלה טענות באשר להתערבות הנתבעת בניהול המרכז, והפרעה במילוי תפקידו, כך למשל –
-בתאריך 18.3.09 נשלח מכתב באשר לתשלומים עודפים ששולמו לתובע בשכרו במהלך שנת 2007, בגין חופשה והוצאות רכב.
בתאריך 30.3.09 התובע השיב לנתבעת כי, הוא מקבל הוצאות רכב מאז תחילת עבודתו, וגם קודם לכן במסגרת עבודתו בעירית טמרה, וכי סוכם בין הצדדים עם תחילת עבודתו שישולמו לו ביטוח רכב ואגרת טסט.
-בתאריך 21.4.09 פנה התובע לנתבעת במכתב וטען כי בישיבה מיום 7.4.09 נערכה ישיבה בלשכת ראש העיר בנוכחות חברי העמותה והוחלט לפתוח דף חדש ביחסים בין הצדדים ולפעול יחד לטובת תושבי טמרה. חרף זאת, בתאריך 20.4.09 קיימו חברי העמותה ישיבה עם צוות העובדים במרכז, ותוכן השיחה היה הסתה והאשמות כנגד התובע.
-בתאריך 9.5.09 כאמור נחתם הסכם בין הצדדים.
-בתאריך 12.11.12 טען מר דיאב סאלח, חבר ועד הנתבעת כי, התובע הנפיק תלושי שכר פיקטיביים לעובדים.
בתאריך 12.11.12 השיב התובע למר סאלח כי כל פעולותיו הינן באישורו של יו"ר העמותה מר עלי מריח, וכי העובדות עבדו כמחליפות למס' שעות או ימים בעת היעדרותם של עובדים אחרים, והתלושים אינם פיקטיביים.
יו"ר העמותה חתום על מכתבו זה של התובע.
-בתאריך 10.3.13 נשלח מכתב למבקש מאת הועד המנהל במשיבה בנוגע לרכישת תוכנה ללא אישור המשיבה, ואי דיווח על העסקת עובדת.
-בתאריך 1.7.13 נשלח מכתב למשיבה ממפקח מחוזי, עו"ס פואד מוהנא, באשר לרמת ניקיון ירודה במטבח במרכז ותחזוקה לקויה של הכלים, דבר שעלול להוות סכנה לבריאותם של הקשישים במרכז.
-בתאריך 13.2.14 נשלחה אזהרה מטעם המשיבה אל המבקש באשר להתנהגותו בישיבה מיום 29.1.14 כלפי חברי המשיבה – מר אחמד שקיר ומר סאלח דיאב, במהלכה צעק עליהם והטיח בהם האשמות ואף ניסה לתקוף פיזית את מר אחמד שקיר.
-בתאריך 13.2.14 שלח המפקח המחוזי, עו"ס פואד מוהנא, מכתב ליו"ד העמותה, מר אחמד שקיר, בנוגע לישיבה שהתקיימה במרכז ביום 5.2.14 במהלכה הועלו טענות הדדיות בין הנתבעת לבין התובע. על כן, הוחלט על הקמת ועדת בדיקה אשר תבחן את מכלול העשייה של המרכז, תפקוד התובע וצוות העובדים, נוהלי עבודה והתנהלות העמותה. בתקופת הבדיקה התבקשה הנתבעת להימנע ממעורבות בנעשה במרכז.
-בתאריך 5.5.14 נשלח מכתב למבקש מהמשיבה לגבי העסקת עובדת חדשה ללא אישור המשיבה.
-בתאריך 7.5.14 נשלח מכתב למבקש מהמשיבה באשר לשעות עבודתו בפועל של עובד המרכז בניגוד לסיכום עימו.
-בתאריך 11.5.14 התקיימה ישיבה בעניין הבעיות במרכז, בנוכחות ראש עיריית טמרה, המפקח המחוזי, מנהלת לשכת הרווחה, יו"ר העמותה וחבר העמותה מר טאה. מנהלת לשכת הרווחה טענה כי לא ניתנת הזדמנות לתובע לבצע את עבודתו, וכי הוא תמיד תחת לחץ ואיומים של העמותה, מכתבים וחקירות, מצב שאינו מאפשר לו לעבוד במקצועיות.
המפקח המחוזי הוסיף, כי העמותה לא משתפת פעולה עם העירייה ולא מאפשרת לתובע לעבוד במקצועיות ובחופשיות.
מר טאה טען כי העמותה נדרשת להתערב בקניות, כי התובע לא יודע כלום על הקניות.
-בתאריך 18.5.14 נשלח מכתב לנתבעת ממנהלת מחלקת הרווחה, גב' זידאני, כי היא מסתייגת מהוצאתו של התובע לחופשה של 61 יום וממינויה של גב' כנאנה כממלאת מקומו ללא תיאום עימה ועם המפקח המחוזי. לטענת גב' זידאני, היעדרות כה ממושכת של התובע תפגע בתפקוד וניהול המרכז.
-בתאריך 31.5.14 נשלחה אזהרה למבקש בגין היעדרותו מישיבת צוות שהתקיימה בתאריך 28.5.14, ולאור עיכוב שחל ביציאה לטיול שתוכנן לקשישים לרמת הגולן בשל אי הגעתה של אימו של המבקש, על אף שאינה חברה במרכז.
בתאריך 5.6.14 השיב התובע לנתבעת במכתב כי, ביקש לדחות את הישיבה ליום 30.5 או 1.6 כי לא כל העובדים נוכחים, והוא נענה לבקשתו אולם, מסיבות שלו, חזר בו.
כמו כן, טען התובע, כי הטיול היה מיועד גם לחברי מרכז היום, והטיול אמור היה לצאת ב-9:00, וחבר הועד, מר שקיר התערב והחליט על יציאה לטיול ללא אחות מלווה.
-בתאריך 5.6.14 פנה המפקח המחוזי ליו"ר העמותה במכתב וטען כי, חל איסור על הנתבעת להשתמש במרכז כמשרדה, ונוכחותה המסיבית במרכז מפריעה לפעילות התקינה. המפקח הוסיף שניהול העובדים הינו באחריות התובע.
-בתאריך 9.7.14 נשלח מכתב למבקש בנוגע למחיקת שעות כניסה ויציאה של עובד מדוח הנוכחות ללא ידיעתו והסכמתו על כך בכתב.
-בתאריך 17.7.14 נשלח מכתב למבקש בנוגע לליקויים בתהליך הרכש במרכז, שכן לא ברור מי מבצע את ההזמנות, מי חותם ומאשר את המשלוח והחשבונית.
-בתאריך 4.8.14 נשלחה אזהרה למבקש בגין היעדרותו בפעם השניה מישיבת תקציב עליהן הודע לו.
באותו יום נשלחה למבקש אזהרה נוספת באשר ליציאה לחופש ללא תיאום והודעה מראש למשיבה.
-בתאריך 11.9.14 נכתב דו"ח הערכה למרכז ע"י גב' זידאני, על פיו לאור חילוקי הדעות שהחריפו בתקופה האחרונה בין הנתבעת לבין התובע התקיימה בדיקה מעמיקה על ידה וע"י המפקח המחוזי, והתגלו הממצאים הבאים – המרכז נותן את מלוא השירותים הנדרשים לטיפול הולם בזקנים, במרכז עובד צוות מיומן ואחראי, מתקיימות ועדות היגוי כנדרש ביוזמת התובע, מנהל המרכז דאג לקידום המרכז ע"י הרחבת השירותים לזקנים מכפר קאבול ומנהל קשר תקין מול מחלקת הרווחה. מנהל המרכז דואג למתן שירותים לקשישים, תפקודו סביר ועומד בדרישות.
קיימת בעיה מרכזית המתבטאת במעורבות יתר של הנתבעת במרכז, דבר שפוגע בניהול המרכז ובסמכות המנהל.
להערכת גב' זידאני, התנהלות העמותה לקויה ויצרה כשלים בינה לבין התובע ובינה לבין מחלקת הרווחה.
5.בתאריך 7.8.14 זימנה הנתבעת את התובע לשימוע בעניין המשך העסקתו במרכז שיתקיים בתאריך 14.8.14, בטענה כי התובע אינו משתף פעולה עם הנהלת הנתבעת, אינו ממלא אחר הוראותיה, מעסיק עובדים ללא אישור הנתבעת, מבצע רכישות חריגות, מדווח דיווחים פיקטיביים על העסקת עובדים, מעסיק עובדים בשעות נוספות ללא אישור הנתבעת, מתעלם מאלימות פיזית ומילולית של עובדים במרכז, אינו מקפיד על שמירת הניקיון במרכז ובמטבח ומשלם לעצמו שכר שלא כדין מעבר למגיע לו.
6.בתאריך 19.8.14 נשלח מכתב מטעם הנתבעת לב"כ התובע המפרט את טענות הנתבעת כנגד התובע בגינן הוא זומן לשימוע.
7.בתאריך 26.8.14 השיב התובע בכתב על טענות הנתבעת כי, לא פעל על דעת עצמו במהלך תקופת עבודתו ועבד בהתאם לחובתו המקצועית ותרם תרומה משמעותית לקידומו והתפתחותו של המרכז. לטענת התובע, הנתבעת התערבה בסמכויותיו, וההחלטה על השימוע נגועה בחוסר תום לב ונובעת משיקולים זרים.
8.בשימוע שהתקיים ביום 26.8.14 נכחו יו"ר הנתבעת, מר אחמד שקיר, מנכ"ל הנתבעת מר פאעור טאהא, חבר הנתבעת מר סאלח דיאב, ב"כ הנתבעת – עו"ד אחמד סעדי, התובע ובא כוחו.
בישיבה טען ב"כ התובע כי, הפורום חסר וכי הוא מבקש כי השימוע יתקיים בפני פורום מלא של חברי הנתבעת.
ב"כ הנתבעת השיב כי, השימוע מתקיים בפני הנהלת הנתבעת, אשר המלצתה לאחר השימוע תידון בפני מליאת המשיבה שתחליט באשר להמשך העסקתו של התובע.
ב"כ התובע התייחס לטענות שהועלו כנגד התובע, כאמור במכתב ההזמנה לשימוע.
9.בתאריך 27.8.14 התקיימה ישיבה של חברי הנתבעת בביתו של יו"ר הנתבעת מר אחמד שקיר. בישיבה נכחו יו"ר הנתבעת ו- 7 חברים. המלצת הנהלת הנתבעת לאחר השימוע הייתה לסיים את העסקתו של התובע.
5 חברים הצביעו בעד סיום העסקתו של התובע, חבר אחד התנגד ושני חברים נמנעו.
10.בהתאם לכך, בתאריך 31.8.14 נשלחה לתובע הודעה על סיום העסקתו החל מיום 30.9.14.
11.לאור האמור הוגשה התביעה דנן ובמקביל הוגשה בקשה לסעד זמני למתן צו שימנע את פיטורי התובע.
12.בתאריך 29.9.14 ניתנה החלטה הדוחה את בקשתו של התובע לסעד זמני בטענה כי בשלב הלכאורי דנן, ההחלטה על פיטורי התובע התקבלה בתום לב ובסבירות.
13.ראוי לציין כי, החל מחודש 1/15 מפעילה עיריית טמרה את המרכז וקלטה את עובדי המרכז, פרט לתובע.
טענות התובע:
14.הנתבעת לא הייתה מוסמכת לפטר את התובע לבדה אלא ועדת מינוי, אשר מינתה את התובע למנהל המרכז.
לחילופין, הנתבעת הייתה אמורה להיוועץ עם הדרג המקצועי המפקח לעניין פיטוריו.
15.מתחילת שנת 2015, על רקע כשלונה של הנתבעת להפעיל את המרכז, עיריית טמרה לקחה על עצמה את הפעלת המרכז וקלטה את עובדי המקום, ועל כן, לא תהיה כל בעיה לקלוט כיום את התובע כמנהל המרכז.
שיקולי צדק מחייבים החזרת התובע לתפקידו כמנהל המרכז וביטול הפיטורים.
16.מטעם התובע הוגשו מסמכים רבים המעידים על התערבות הנתבעת בעבודת התובע בצורה בלתי מקצועית ובלתי מקובלת.
17.הנתבעת המשיכה לנהוג באותה דרך גם כלפי המנהלת הזמנית שמונתה למרכז במקומו של התובע, גב' אמאני כנאני, אשר התלוננה אף היא על התערבות בלתי נסבלת של הנתבעת בעבודתה.
18.פיטורי התובע הם בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז – 1997, משום שדיווח לדרג המפקח על פעילות המרכז ועל התערבות הנתבעת בעבודתו המקצועית.
19.בכל הנוגע להעסקת עובדים שלא כדין והנפקת תלושים פיקטיביים, הנתבעת היא זו שמעסיקה וקולטת עובדים, ולא התובע. כמו כן, הנתבעת היא זו שמכינה ומחליטה על שכר העובדים.
20.טענת הנתבעת בנוגע לבלון חמצן לא הוכחה, ומעבר לכך, ישנה אחות במרכז שזהו תפקידה.
21.טענה באשר לניקיון המטבח התבררה כתלונה ישנה מלפני שנים, שנבעה בשל ציוד מטבח שהיה צורך להחליפו, דבר שהוא בסמכות הנתבעת.
22.לפיכך, יש לקבוע כי פיטורי התובע בטלים וכי הוא ימשיך בתפקידו כמנהל המרכז.
כמו כן, יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך של 100,000 ₪.
טענות הנתבעת :
23.הסעד המבוקש הוא תאורטי מאחר והנתבעת אינה מפעילה עוד את המרכז, ועל כן יש למחוק את התובענה.
24.לנתבעת פררוגטיבה ניהולית לפטר את התובע.
25.מבלי לגרוע באמור לעיל, להשבת התובע לעבודה תהיינה השפעות קשות על הנתבעת, שכן במצב שנוצר התובע אינו משתף פעולה עם הנתבעת ואין מקום להמשך יחסי העבודה בין הצדדים.
26.הנתבעת לא ניסתה לנשל את התובע מסמכויותיו. בהסכם שנערך עם התובע בשנת 2009 התחייב התובע לשתף פעולה עם הועד המנהל של הנתבעת.
התובע לא הכיר בסמכויות הנתבעת שנועדו בסך הכל לממש את הצורך במתן שירות נאות לקשישים.
התובע לא פעל במסגרת תפקידו ו/או חרג מסמכויותיו ו/או פעל שלא כדין – כאשר דברים אלו הובילו לפיטוריו.
27.פיטורי התובע היו כדין, משיקולים מקצועיים וענייניים.
28.התובע נטל לעצמו משכורת מופרזת, רכש בלוני חמצן שאינם מתאימים לשימוש בני אדם, מצב הניקיון במטבח היה גרוע והגיע לסירחון שחייב את המפקח לשלוח מכתב אזהרה בעניין, העסיק עובדים חדשים ללא ידיעת הנתבעת, העסיק עובדים בשעות נוספות ללא אישור, לא השליט סדר במרכז והתעלם מאלימות של חלק מהעובדים, התחזוקה של הציוד והמכונות במרכז הייתה לקויה, מסר דיווח כוזב לגבי העסקת עובדת וכתוצאה מכך הוצאו תלושים לא נכונים, סירב לקיים ישיבות עם הועד המנהל, סירב לתאם מועדים ליציאתו לחופשה למרות שצבר ימי חופשה רבים.
29.פיטורי התובע אינם מנוגדים לחוק להגנה על עובדים. התובע לא הצביע על עבירות שחיתות, וכל התלונות שהגיש נגד הנתבעת היו בעניין התערבותה בתפקידו.
חוק ההגנה על עובדים לא נועד למנוע בירור ענייני של טענות בדבר ליקויים בתפקודו של עובד, וגם טענות בדבר יחסי עבודה עכורים.
לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:
30.גב' זידאני, מנהלת מחלקת הרווחה בעיריית טמרה השיבה לשאלה מדוע לדעתה הנתבעת לא צריכה להתערב במרכז כי, יש הבדל בין התערבות למעורבות.
(ראה פרוטוקול דיון מיום 25.12.14 עמ' 4).
משנשאלה האם על הנתבעת להתערב בסכסוך בין עובדים, כאשר המנהל אינו עושה זאת, השיבה כי על הנתבעת לאפשר למנהל לנהל את העובדים, זו עבודתו, ובמידה והמנהל אינו עושה את עבודתו באפשרות הנתבעת לפנות לדרג המקצועי, שזה היא או המפקח.
(שם, עמ' 5).
31.מר פואד מהנא, המפקח המחוזי, העיד כי, מי שבסמכותו לפטר מנהל מרכז הוא הנתבעת, כאשר הגוף המקצועי שבוחן את תפקוד המנהל זה הוא ומישהו מטעם מחלקת הרווחה.
יחד עם זאת, לטענת מר מהנא במקרה דנן העמותה פעלה לפיטורי התובע בניגוד לדעתו המקצועית ודעתה של מנהל הרווחה, וכי לא פעם פנו הוא וגב' זידאני לעמותה בבקשות לאפשר לתובע לפעול באופן עצמאי ולבצע את עבודתו.
(ראה פרוטוקול דיון מיום 26.2.15 עמ' 22).
בכל הנוגע לתפקודו של התובע כמנהל העיד מר מהנא כי, תפקודו של התובע היה "ראוי ומשביע רצון. הוא מהווה כתובת טובה לזקנים ולעובדים, ממלא את הוראות העמותה ואי היכולת שלו לשלוט בעובדים שלו היא כתוצאה ממעורבות יתר של העמותה...העמותה התערבה ונכנסה בצורה לא מקצועית, בלשון המעטה, ופשוט פגעה בתפקוד של המנהל... מצב שחייב את ההתערבות שלנו ולא פעם דיברתי עם העמותה... שיתנו למנהל לבצע את תפקידו בהתאם לכתובים. ביקשתי מהם לא להשתמש במרכז בלי תיאום עם המנהל, לא להיכנס ולהפריע למהלך התקין של העבודה במרכז, במיוחד בשעות שהמרכז עובד, אבל פניותי לא נענו."
(שם, עמ' 22-23).
מר מהנא השיב לשאלת בית הדין באשר לסיבת מעורבות הנתבעת בניהול המרכז כי, אין זה קשור לסוגיית התפקוד של התובע.
לטענת מר מהנא בתחילה הנתבעת לא הייתה מעורבת כלל, נטולת כל תפקיד במרכז, ועל כן, מנהל המרכז לקח על עצמו גם את ניהול העמותה, דבר שלדעתו, אסור היה לו לעשות, ועל כן, מר מהנא ביקש את מעורבות העמותה. בשלב מאוחר יותר, ביקש מר מהנא לקחת מהעמותה תפקידים שלא שלה מבחינה מקצועית.
מר מהנא העיד כי הוא מאשים את חברי העמותה בהתערבות יתר בניגוד לסמכויותיהם.
(שם, עמ' 23).
מר מהנא הוסיף והעיד כי הטענות של הנתבעת כנגד התובע היו טענות חלשות.
כך למשל, טענת הנתבעת בנוגע לבלון חמצן, כאשר הדבר נמצא באחריותה של האחות במרכז ולא בתחום אחריותו של התובע.
מר מהנא טען כי, בדק את טענות הנתבעת כנגד התובע באשר ליחסו כלפי הקשישים, קיום מספיק חוגים וכו', ומצא שהן רחוקות מהאמת.
32.מר מהנא העיד כי, גם במהלך התקופה בה המנהלת הזמנית, שמונתה במקומו של התובע בחודש 9/14, הייתה כפופה לנתבעת עד סוף חודש 12/14, התנהלות הנתבעת הייתה זהה, מה שמראה, לדעתו של מר מהנא, כי הבעיה נעוצה בנתבעת ולא בתובע, שכן המנהלת הזמנית לא אחת התקשרה אליו וכתבה מכתב בו היא מפרטת את הקושי להמשיך ולעבוד כמנהלת המרכז בכפיפות לנתבעת בשל התערבותה בניהול העובדים והמרכז עצמו.
(שם,עמ' 24).
מר מהנא העיד כי הוא מפקח מחוז צפון, ומתוקף תפקידו מפקח על 8 מרכזים, ומעורב בעוד 50 מרכזים מיוחדים, וכי אמנם יש קשיים ובעיות בכל מקום, אבל בקיצוניות הזו כמו במקרה דנן, אין במחוז צפון.
33.בנוגע לתלונה על ניקיון המטבח העיד מר מהנא כי, אילו היה מטבח שכתוצאה מאי ניקיונו, לא הייתה מתאפשרת כניסה של קשישים לאכול בו היה מורה על סגירת המקום.
אולם במקרה הזה, לפני מס' שנים ראה שהמטבח לא נקי והעיר על רמת הניקיון, ואמר שבמידה ולא יתוקן יאלץ לסגור את המרכז. בביקור נוסף במרכז לאחר שבוע או שבועיים המקום היה נקי, והבעיה טופלה.
(שם, עמ' 26).
34.עדויותיהם של גב' זידאני, ומר מהנא, עדים ניטרליים, אשר היוו את הגוף המקצועי שפיקח על פעילות המרכז ותפקודו של התובע כמנהל המרכז, הותירו עלינו רושם אמין ומהימן.
35.הן מר מהנא והן גב' זידאני העידו כי, תפקודו של התובע כמנהל המרכז היה סביר, משביע רצון והוא פעל לטובת הקשישים, אולם, הנתבעת בהתערבותה בניהול המרכז וניהול העובדים, חרגה מסמכותה ופגעה ביכולתו של התובע לבצע את תפקידו כמנהל המרכז.
תלונותיה של גב' כנאני, המנהלת הזמנית שמונתה במקומו של התובע, על התערבות יתר של הנתבעת בניהול המרכז והעובדים והקשיים בביצוע תפקידה כתוצאה מכך, בתקופה קצרה של כשלושה חודשים בלבד בהם הייתה כפופה למרותה של הנתבעת, בטרם הועברה הפעלת המרכז לידי עיריית טמרה בתחילת שנת 2015, תומכות ומחזקות את גרסת התובע ועדויותיהם של גב' זידאני ומר מהנא בכל הנוגע להתנהלותה של הנתבעת.
36.הטענות ההדדיות בין הצדדים כפי שפורט בהרחבה לעיל החלו עוד לפני שנת 2009, ובשל כך נחתם בין הצדדים הסכם בחודש 5/09 על פיו התחייב התובע לשתף את הועד המנהל, והועד המנהל התחייב ליתן לתובע מרחב פעולה לבצע את תפקידו באופן עצמאי.
לאחר שמיעת העדויות בתיק הנ"ל ועיון במסמכים נראה כי, חתימת ההסכם לא הואילה לשינוי התנהלות הנתבעת בכל הנוגע להתערבותה בניהול השוטף של המרכז והעובדים בו, תוך פגיעה בסמכויותיו של התובע כמנהל המרכז וביכולתו לבצע את תפקידו באופן עצמאי.
37.טענות הנתבעת באשר להעסקת עובדים ללא אישור, או דיווח כוזב על העסקת עובדים, לא הוכחו.
מעבר לכך, צודק התובע בטענתו כי העסקת עובדים ופיטוריהם, כמו גם אישור גובה שכר והנפקת תלושי שכר היו בתחום סמכותה של הנתבעת.
התובע אמנם, נדרש להעביר מתוקף תפקידו כמנהל המרכז בסוף כל חודש את שמות העובדים ושעות וימי עבודתם, כפי שאכן עשה, אולם, היה זאת באחריות הנתבעת לאשר את השכר של העובדים, לרבות שכרו של התובע, ולוודא כי אכן מדובר בעובדי המרכז.
38.טענת הנתבעת באשר לבלון החמצן תמוהה, שכן, כאמור בעדותו של המפקח המחוזי, התובע הינו עובד סוציאלי במקצועו, ואין זה בתחום סמכותו להחליט מהו סוג בלון החמצן המתאים לקשישים במרכז, אלא בתחום סמכותה של האחות במרכז.
39.התלונה של המפקח המחוזי באשר לניקיון במטבח הייתה בשנת 2013, כשנה לפני פיטורי התובע.
יתרה מכך, המפקח המחוזי העיד כי, לו תלונתו לא הייתה מטופלת כראוי, היה דואג לסגירתו של המרכז, אולם, בביקור חוזר במרכז לאחר כשבוע-שבועיים, מצא המפקח שהמקום נקי.
40.תלונות של הנתבעת באשר ליחסו של התובע כלפי קשישים, וקיום מספיק חוגים במרכז נבדקו ע"י המפקח ונמצאו כרחוקים מהאמת.
41.הן המפקח המחוזי והן מנהלת משרד הרווחה בעיריית טמרה, היו שבעי רצון מתפקודו המקצועי של התובע כמנהל המרכז, ולא מצאו כל בסיס בטענות הנתבעת באשר להתנהלות לקויה, כביכול, של התובע.
42.מר מהנא וגב' זידאני פנו לנתבעת בבקשות חוזרות ונשנות להפסיק ולהתערב בניהול המרכז, ומתן עצמאות ומרחב לתובע בביצוע תפקידו.
בחודש 5/14 גב' זידאני אף פנתה לנתבעת במכתב בו נטען כי הוצאתו של התובע לחופשה ארוכה של 61 יום תפגע בהמשך פעילותו השוטפת של המרכז.
43.טענת הנתבעת כי התובע לא טיפל בבעיות אלימות בין עובדים במרכז לא הוכחה.
מר חלאילה אמין העיד כי, לאחר ויכוח עם עובד אחר התובע ביקש לברר עימו מה קרה, ולאחר שיחה קצרה הסכסוך בינו לבין עובד אחר הסתיים בפיוס.
(ראה פרוטוקול דיון מיום 26.2.15 עמ' 34).
44.לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי מהראיות בתיק הנ"ל עולה כי, הנתבעת התערבה באופן מסיבי ושוטף בעבודתו של התובע בניהול המרכז תוך פגיעה בסמכויותיו וביכולתו לבצע את תפקידו כדבעי. משהמשיך התובע לבצע את תפקידו ולא פעל רק בהתאם לדרישות הנתבעת, והתלונן בפני הדרג המקצועי - גב' זידאני ומר מהנא, על התנהלות הנתבעת, החליטה הנתבעת על פיטוריו, וזאת על אף שהתובע, בהתאם לעמדת הדרג המקצועי, ביצע את עבודתו בצורה סבירה ומשביעת רצון.
45.לפיכך, אנו קובעים כי ההחלטה על פיטורי התובע התקבלה בחוסר תום לב, משיקולים זרים ולא ענייניים.
46.בהערת אגב נציין, כי התובע לא השכיל להוכיח טענתו כי לא היה זה בסמכותה של הנתבעת לסיים את העסקתו.
אף מר מהנא בעדותו כאמור, העיד כי הנתבעת הייתה מעסיקתו של התובע ובסמכותה היה להחליט על פיטוריו.
47.יחד עם זאת, לאור העובדה כי הפעלת המרכז עברה לידי עיריית טמרה בחודש 1/15, אשר קלטה לשורותיה את עובדי המרכז, והתובע לא צירף לתביעתו את העירייה, הרי שאין באפשרות בית הדין לאכוף יחסי עובד מעביד בין התובע לבין עיריית טמרה.
48.לאור כל האמור לעיל אנו ממליצים לעיריית טמרה לשקול בחיוב להחזיר את התובע לתפקידו ולהעסיקו כמנהל המרכז.
49.אשר על כן, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 50,000 ₪.
50.כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪.
51.על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים האמורים לעיל תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל
ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ו, (01 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
מר אברהם סולומון
נציג עובדים
|
|
א. קציר
סגנית נשיא
|
|
מר עלי מאיר
נציג מעסיקים
|