תמ"ש, בש"א
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
52246-08,52244-08,15487-06
16/11/2008
|
בפני השופט:
נילי מימון סגנית נשיא לענייני משפחה במחוז ירושלים
|
- נגד - |
התובע:
ר. צ. עו"ד שירה דרורי סאלם
|
הנתבע:
1. ח. צ. 2. ש. צ. 3. ה. ת. ט. בע"מ 4. א. א. ט. בע"מ 5. צ. מ. בע"מ 6. מ. צ. א. בע"מ
עו"ד ציפי פיק עו"ד משה קורמן עו"ד ארנון אלישיב
|
החלטה |
בפני בקשות לצרוף משיבים 2-6 כנתבעים לתביעות שבין המבקשת למשיב 1 ולמתן צו מניעה האוסר על כל פעולה בתיק ההוצאה לפועל המנוהל כנגד משיב 1 ומשיבה 3 וכן לביטול העיקול שהוטל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אלו על חשבון הבנק המשותף למבקשת ולמשיב 1.
הבקשות מוגשות במסגרת תביעה עיקרית למתן פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר על בטלות שטר חוב אשר הוגש לביצוע על ידי משיבה 6 כנגד משיבה 3 ומשיב 1 כערב אישית לשטר החוב. ולחילופין לפסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כי טרם הגיע המועד ליצירת חיובה של המבקשת בחלקה היחסי ב"חוב" ולחילופי חילופין, אם הגיע המועד כי אז זכאית המבקשת לחלקה היחסי הכולל באשכול החברות על הזכויות והחובות שבו, באופן שבו חלקה ברכוש העסקי עולה על גובה החוב, והיא זכאית לכספים לאחר קיזוז חלקה היחסי ב"חוב". המבקשת טוענת כי החברות המשיבות 3, 4, 5 ו-6 הינן למעשה אשכול חברות משפחתי.
המבקשת פנתה לבית משפט זה בבקשה קודמת למתן צו מניעה כאמור ולביטול העיקול שהוטל על ידי ראש ההוצאה לפועל, אולם בקשתה נדחתה.
הנימוק העיקרי לדחיית בקשתה היה העובדה שהמבקשת משכה את בקשתה לצרוף נתבעים 2-6 לתביעתה העיקרית הראשונה בה עתרה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים בנכסי משיב 1, ומשכך, נקבע, שמטה את הקרקע תחת בקשותיה לסעדים זמניים כנגדם.
בשולי ההחלטה שם נאמר עוד, כי משהטיל ראש ההוצאה לפועל, שלא בצדק לטענת המבקשת, עיקול על חשבון הבנק שלה, הדרך הראויה לפעול כנגד העיקול היתה הגשת ערעור או תביעה למתן פס"ד הצהרתי בעניין.
זמן קצר לאחר ההחלטה, אכן הגישה המבקשת תביעה כנגד משיבים 1-6, במסגרתה מוגשת בקשה זו, למתן פסק דין הצהרתי לבטלות שטר החוב מכוחו הוטל העיקול בלשכת ההוצאה לפועל או לחלופין לקביעה כי טרם הגיע המועד ליצירת החיוב שלה עצמה בחוב הנ"ל, כמפורט לעיל.
למען הבהירות יובהר כי המבקשת והמשיב 1 נשואים מסוכסכים ומנהלים הליכים משפטיים זה כנגד זה.
משיב 2, מר ש. צ. (להלן: האח ש.), הוא אחיו של משיב 1 . משיבות 3-6 הן חברות בע"מ המצויות בבעלות ישירה ו/או עקיפה של משיבים 1-2 וחלקם היו של הוריהם, ו. ומ. צ., לפי הפירוט הבא:
משיבה 3, ה. ת. ט. בע"מ (להלן: "ה."), הינה חברה פרטית שמשיב 1 הינו מנהל ובעל מניות בה.
משיבה 4, א. א. ט. בע"מ, הינה חברת אחזקות שמשיב 1 מחזיק במניותה, והיא מחזיקה במניות משיבה 3.
משיבה 6 מ. צ. א. בע"מ מחזיקה במניות משיבה 5, צ. מ. בע"מ.
משיבות 6-5, צ. מ. בע"מ ומ. צ. א. בע"מ (להלן: "מ. צ. א.") הינן חברות פרטיות שמשיב 2 הינו בעל מניות בהן ומנהל אותן.
הבקשה לצרוף נתבעים
בבקשתה לצרוף הנתבעים טוענת המבקשת, כי המשיבים כולם בני משפחה אחת וכי הפעילות העסקית של משיבות 3-6 קשורה בקשר עסקי הדוק כשהן מהוות למעשה יחידה עסקית אחת.
וכדבריה אשכול חברות.
לטענתה, החלה משפחת צ. לנהל הליכים משפטיים כנגדה בלשכת ההוצאה לפועל בת"א מאחורי מסך החברות המשפחתיות. מכוחם של הליכים אלו ובדרך של אקרובטיקה משפטית עוקל חשבון הבנק המשותף לה ולמשיב 1.
בנסיבות אלו, פנתה לביהמ"ש בבקשה למתן פס"ד הצהרתי כאמור.
נתבעים 2-6, לטענתה, מהווים חלק בלתי נפרד מן התביעה לפס"ד הצהרתי, ולכן היא מבקשת לצרפם כצד לתביעה.
תגובת המשיבים
טענתם המרכזית של משיבים 1, 3 ו-4 בתגובתם לבקשה הינה, כי משביקשה המבקשת למחוק את המשיבים מן התובענה הרכושית שהוגשה על ידה, מהווה החלטת ביהמ"ש בבש"א 57231/06 מיום 30.5.07 מעשה בית דין ביחסים שבין המבקשת למשיבים.
הטענה בדבר מעשה בית דין עלתה גם בתגובת משיבים 2, 5, ו-6, המבחן לקביעת קיומו של מעשה בית דין הוא מבחן של זהות העילה ולא זהות הסעד, נטען, ומבחן זה מתקיים בנסיבות המקרה.