תא"מ 45405-11-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' עיריית צפת

תביעה לפיצוי בגין נזק לרכב שבבעלות התובעת , (להלן: "הרכב"), שנגרם מעץ שנפל עליו בשטח ציבורי שבאחריות הנתבעת- עיריית צפת.

בכתב התביעה נטען כי בתאריך 15.12.2013, בעת שהרכב חנה ברחוב אליהו בצפת, לפתע קרס עליו עץ וגרם לו נזקים רבים.

התובעת טוענת כי יש להחיל בנסיבות העניין את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ולחילופין מייחסת היא לנתבעת מחדלים ספציפיים כגון אי גיזום העצים שבתחום שיפוטה, אי סילוק עצים מסוכנים , העסקת בעלי מקצוע בלתי מיומנים ואי טיפול בעצים ישנים .הנזק לרכב מוערך על ידי שמאי בסך של 7,028 ובנוסף ירידת ערך בסך של 3,898 ₪ ,שכ"ט שמאי בסך 517 ₪, והשבתת הרכב 600 ₪. סה"כ 12,107 ₪.

הנתבעת טענה להגנתה כי לא ברור היכן מיקומו של העץ ואם הוא בשטח פרטי או בשטח ציבורי. בתאריך האירוע הנטען התחוללה סופת שלגים בעיר אשר חומרתה לא נצפתה על ידי אף אחד מהגורמים המומחים בארץ , סופה זו גרמה לנזקים רבים ולמצב חירום בעיר שהייתה משותקת. עוצמתה של הסופה הייתה בלתי ניתנת לצפייה והנתבעת לא הייתה אמורה לצפות או להכין עצמה לסופה בסדר גודל שכזה.

הנתבעת פעלה על פי התחזיות שנצפו ואשר לא תאמו את המציאות והתכוננה בכל האמצעים לסופה החזויה . במסגרת הכנות אלה דאגה לגיזום ברחבי העיר, הכנה של מוקד חרום וכוננות של מפלסות שלג.

התאונה הנטענת היא בין יתר הנזקים שלא ניתן היה למונעם נוכח עוצמתה הבלתי צפויה של הסערה. בין היתר מאות עצים קרסו בשלמותם ונגרמו נזקים לתשתיות ולמבנים "דבר שלא היה כדוגמתו ברחבי העיר צפת".

מאחר שמדובר במקרה טבעי בלתי רגיל, כך הנתבעת, התנתק הקשר הסיבתי והיא ומסתמכת על סעיף 64(1) לפקודת הנזיקין.

בפתח ישיבת ההוכחות לא חלקה התובעת על כך שהאירוע היה ביום של סערה .

מטעם התובעת העיד הנהג שמסר בעדותו כי החנה את הרכב במקום בו מחנה זה 20 שנה , והעץ שנפל לא היה מועד לנפילה עד כמה שהוא מבין ואף לא היה סימן כלשהו שמראה שהעץ עלול ליפול.