פסק-דין חלקי בתיק א 45534/05

בפני תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה  1975 (להלן: חוק הפיצויים). נוכח טענת הנתבעת כי אין המדובר בתאונת דרכים התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נשמעו עדים בשאלת החבות.

הצדדים וטיעוניהם

1.      התובעת ילידת 1945, מטפלת בילדים במקצועה, הייתה ביום התאונה נוסעת במכונית מספר 54-783-27 (להלן: "המכונית"). הנתבע 1 היה ביום התאונה הנהג של המכונית.

2.      הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח שהוציאה פוליסה ו/או תעודת ביטוח עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970, לגבי השימוש במכונית לפי חוק פיצויים.

טענות התובעת

3.      ביום 29.7.04, ברח' העבודה 3 בכפר סבא, יצאה מהמכונית, שהייתה נהוגה בידי הנתבע 1, ובמהלך היציאה מהמכונית דרכה התובעת על ערימת גזמי ענפים שהייתה על הכביש, נפלה על המדרכה ונחבלה (להלן: " התאונה").

התובעת טוענת שהתאונה ארעה עקב שימוש ברכב מנועי וגרמה לה נזקי גוף במובן החוק, ולפיכך חייבים הנתבעים לפצותה במלוא נזקי הגוף שנגרמו ויגרמו לה כתוצאה מהתאונה בהתאם לחוק הפיצויים.

טענות הנתבעת

4.      התובעת נפגעה בנסיבות שונות מהמתואר בכתב התביעה, נסיבות אשר אינן מהוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים. לא זו אף זו, נסיבות התאונה הנטענת אינן מהוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, ולפיכך, גם מטעם זה, דין התביעה  להידחות.

5.      הנתבעת הכחישה שהתובעת הייתה נוסעת ברכב עת ארעה התאונה ואת זהות הבעלים ו/או המחזיק ו/או המשתמש ו/או נהג הרכב בתאריך הנקוב מוכחשת.

דיון

6.      נוכח עמדת התובעת לא היה מנוס אלא לפצל את הדיון באופן שתוכרע ראשית שאלת החבות.

העובדות

7.      ביום 29.07.04 נסעה התובעת במכונית מס' 54-783-27 (להלן: " המכונית"), שהייתה נהוגה בידי בעלה יחיאל הירשברג (להלן: " הנתבע 1"). בנוסף לתובעת, שישבה במושב האחורי-ימני של המכונית, נסעו במכונית גם בתה של התובעת, דנה רוזנצוויג (להלן: " דנה"), אשר ישבה במושב שלימין הנהג, וכן נכדה בן הארבע (בנה של דנה), אשר ישב בכסא בטיחות במושב האחורי, לשמאלה של התובעת. בהגיע המכונית לביתה של דנה, ברחוב העבודה 3 בכפר סבא, יצאה ממנה התובעת, מבעד הדלת האחורית ימנית. התובעת, בעלה מר הירשברג ובתה דנה העידו בפני מטעם התובעת.

8.      התובעת מעדה ונגרם לה נזק גוף בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים. ממקום התאונה פונתה התובעת על ידי אמבולנס, שהיה נהוג על ידי העד מטעם הנתבעת מר יונתן פופקין, לבית החולים "מאיר" בכפר סבא.

9.      בדיון שנערך ביום 22/2/06 הצהיר ב"כ הנתבעת 2 לפרוטוקול כהאי לישנא:

"אנו טוענים שהיא לא נפלה מהרכב ונפלה על גזם.

אנו מכחישים שהיא נפלה מרכב. יחד אם זאת אם  יוכח שהיא מעדה על גזם בעת שיצאה מהרכב אנו מסכימים שזו תאונת דרכים. אני אבקש שהיא תגיש תצהיר שנוכל לחקור אותה".

הנה כי כן גדר המחלוקת שבין הצדדים הוגדרה כך שאם יוכח שהתובעת מעדה על גזם בעת שיצאה מהרכב כי אז מסכימה גם הנתבעת 2 שהמדובר בתאונת דרכים.

מעדותה של הנתבעת עולה כי עם צאתה מהרכב החליקה על פסולת גיזום. הנפילה ארעה כאשר התובעת פתחה את הדלת יצאה ממנה עם רגל ימין וברגע שדרכה רגלה, היא נפלה באופן שאיננה זוכרת אפילו עם הספיקה להגיע למצב עמידה, ובלשונה: