הנאשמים שבפנינו, הורשעו, לאחר שמיעת ראיות בתיק, שהחלה בחודש ספטמבר 2006 והסתיימה בחודש מרס 2009, בעבירות שעניינן מתן וקבלת שוחד, כפי שפורט בהכרעת הדין, כדלקמן:
נאשם 1 הורשע ב-3 עבירות של מתן שוחד, על פי סעיף 291 לחוק העונשין, נשוא האישומים 1, 2 ו-3 שבכתב האישום.
נאשמת 2 הורשעה בעבירה של מתן שוחד, על פי סעיף 291 לחוק העונשין, נשוא האישומים 1 ו-2 שבכתב האישום.
נאשם 3 הורשע בעבירה של מתן שוחד, על פי סעיף 291 לחוק העונשין, נשוא האישומים 1 ו-2 בכתב האישום.
נאשם 4 הורשע בעבירה של קבלת שוחד, על פי סעיף 290 לחוק העונשין, נשוא האישום הראשון שבכתב האישום.
כפי שפורט ארוכות בהכרעת הדין, המדובר בעניינם של אישומים 1 ו-2 בשוחד של כ- 1.3 מיליון ש"ח, שניתן ע"י נאשמים 1 ו-2 באמצעות נאשם 3, והתקבל ע"י נאשם 4, בעת שהתמודד, בשנת 1998 לראשות עיריית לוד וזאת לצורך מימון מערכת הבחירות שלו, וכן בשוחד בסכום של כ- 95 אלף ש"ח שניתן לטובת מערכת הבחירות של זמיר בן-ארי, אשר התמודד באותם הימים לראשות מועצת גבעת שמואל. בנוסף לכך, הורשע נאשם 1 במתן שוחד לעודד טל, שהיה באותה עת עובד בכיר במינהל מקרקעי ישראל.
באי כוח המאשימה עתרו בטיעוניהם לעונש, להתייחס בחומרה רבה למעשיו של כל אחד מהנאשמים ולראות בפרשות השוחד הגלומות בכתב האישום, פרשות המצויות ברף חומרה גבוה במיוחד, הן בשל היקפן ותחכומן והן נוכח רמת השחיתות הרבה שהייתה גלומה בהן.
ב"כ המאשימה עתרו להשית על נאשם 1 שש שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס כבד שיתן ביטוי לטובת ההנאה שהתכוון להשיג. על נאשמים 3 ו-4 עתרו להשית ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. על נאשמת 2 עתרה המאשימה להטיל קנס כבד.
באי כוח הנאשמים עתרו מצידם שלא להטיל עונשי מאסר בפועל על איש מהנאשמים, בהפנותם את תשומת הלב לשיקולים הרבים לקולא, כפי שעוד יפורט בהמשך.
כל אחד מהצדדים תמך את טיעוניו בפסיקה, שבה נמצא ביטוי למגוון שיקולי הענישה הנצרכים למקרה זה.
כאשר באים לבחון את נסיבות ביצוע העבירות, יש להדגיש עובדות שנקבעו בהכרעת הדין בהקשר זה, כדלקמן:
לצורכי העברת כספי השוחד בהקשרם של אישומים 1 ו-2 נבנתה מערכת שלמה ומסועפת, עליה עמדנו בהרחבה בהכרעת הדין, שנועדה להסוות את העברת כספי השוחד. לשם כך הוקמה חברת קש, היא חברת "נכסי ירין", ונעשה שימוש באנשי קש, כדוגמת חיים פליטר, שעמד בראש חברה זו, ושהיה משולל כל כישורים בניהול חברה, וזאת בסמוך לפני הבחירות שנערכו כאמור לעיריות ולמועצות המקומיות, בשנת 98', והכל תחת הנחייתו של נאשם 3, שפעל מטעמם של נאשמים 1 ו-2 ושימש כידם הארוכה ומוציא דברם לפועל. לצורך כך גם נעשה שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות ובדרך זו הועבר סכום של כ- 1,400,000 ש"ח למערכות הבחירות הללו, מנאשמת 2, באמצעות נאשם 1, כשהכספים היו בגדר מתן שוחד, כאמור לעיל, ושבחלקם הארי הועברו כאמור למימון מערכת הבחירות בלוד, בסכום של 1.3 מיליון ש"ח.
מאחורי תכליתו של השוחד הכספי, שמטרתו הייתה מימון מערכות בחירות, עמדה כוונה ברורה של קניית שליטה באותם אישי ציבור שהתמודדו לראשות עירם. מדובר במעשים שנועדו לבסס עוצמה ולרכוש השפעה תוך ציפייה לקבלת תמורה, בבוא העת, ממקבלי השוחד. הדברים מצאו ביטוי מובהק בדברי נאשם 1, באחת מהאזנות הסתר, משהתבטא כי נאשם 4 הינו "איש שלו", וכן קיבלו גם ביטוי בפניות הרבות שנעשו לבן-ארי, לאחר שזכה בבחירות לראשות מועצת גבעת שמואל, מאנשים שנשלחו מטעמם של נאשמים 1 ו-2, שחזרו והפצירו ואף דרשו מבן ארי, כי ייעתר לתוכניותיהם עתירות הדירות ויתמוך בהן, תוך שהובעה אכזבה וטרוניה מכך שבן ארי מנסה להתחמק מהם ואינו נותן לנאשמים 1 ו-2 את מלוא מבוקשם, כאשר תוכן ונימת השיחות עם בן-ארי דווחה לנאשם 1.
כפי שפורט בהקשרו של האישום השלישי, הנוגע לנאשם 1 בלבד, השוחד ניתן לעודד טל, שכיהן בתפקידים בכירים במנהל מקרקעי ישראל, בצורת הבטחות שונות מצד נאשם 1, ותוך יצירת הרושם כי ביכולתו לסייע לטל לקדמו לתפקיד בכיר אחר שלו ייחל טל, במנהל מקרקעי ישראל, לרבות הבטחות נוספות כי ביכולתו לסייע לטל ע"י הפניית עבודות לרעייתו, עדנה.
אשר לנאשמת 2, שהורשעה בשתי עבירות של מתן שוחד, יש לציין כי הייתה מעורבת בהוצאת אותן חשבוניות כוזבות וברישומים כוזבים אחרים, כשמטרת השוחד הייתה קבלת הטבות, בבוא העת, שגלומות בהן סכומים כספיים עצומים, שהיו זורמים לנאשמת 2, לו הדברים היו יוצאים לפועל כפי שציפה להם נאשם 1, שהיה בעל השליטה בנאשמת 2 וכיוונה לפעילות אסורה זו, לצורך הגשמת תוכניות בנייה, שגלומה בהן הטבה כספית אדירה בהיקפה עבור נאשמים 1 ו-2.
נושאי משרה בכירים בנאשמת 2, שהיו אמורים לפקח על תקינות התנהלותה, התחמקו מחובתם זו ואף ביקשו בעדותם לשוות להתנהלותם מימד של תקינות ושגרת עסקים מקובלת, וכך איפשרו לנאשם 1 לפעול בנאשמת 2, כפי שפעל ולעשות בה כטוב בעיניו.
אשר לנאשם 3,במהלך המשפט עשה נאשם 3 ככל יכולתו כדי לגונן על נאשמים 1 ו-2, כשבין השאר לא היסס מלהעלות טענה, שאף זו התבררה כולה ככוזבת, ולפיה מאחורי מימון הבחירות בגבעת שמואל עמד אדם אחר, שלומי עוז, שהיה שותפו לעסקים באותה עת. אלא, שכאמור, גם טענה זו, כדוגמת רבות אחרות שהעלה נאשם 3, נתבררה כטענת שווא, כאשר הראיות שהוכחו מצביעות על כך כי נאשם 3 פעל כמוציא לפועל ובעצה אחת עם נאשם 1, כשהוא זה שפועל בחזית המעשית של העברת השוחד, ודואג להנפקתן של חשבוניות פיקטיביות, הקמת חברת קש, יצירת מערכת חשבונאית כוזבת ומטעה והעמדת אנשים מטעמו בראש חברת הקש, והכל מתוך תכנון מוקדם וקפדני שנועד לערפל ולטשטש את העברת כספי השוחד למיועדים לכך. כפי שקבענו, אמנם לנאשם 3 לא היו אינטרסים כלכליים ישירים, אם בעיר לוד ואם בגבעת שמואל, אך הוא פעל מתוך מודעות והסכמה מלאה לכוונות נאשמים 1 ו-2 באותן ערים ושימש כמוציא לפועל, וכמבצע בצוותא, מטעמם של אלו, בהעברת המתת האסור, תוך הפעלת כח אדם שנועד למשימות אלו והכל בעצה אחת עם נאשם 1, שלמענו היה מוכן נאשם 3 לפעול כפי שפעל, ללא שהעלה כל פקפוק וכשהוא משמש כמנוף העיקרי להוצאת תוכניות השוחד נשוא האישומים 1 ו-2 מן הכח אל הפועל. נאשם 3 לא היסס במהלך המשפט גם לטעון כי עשה שימוש בדרכון מזוייף, כדי לצאת מן הארץ, הגם שהיה תלוי ועומד נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ והודה למעשה כי לא נרתע גם מעשיית שימוש בחשבוניות פיקטיביות, הכל כשמדובר בנאשם שאין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק ושיש לחובתו עבר פלילי.
בהתייחס לנאשם 4, נוסיף ונדגיש כי הוא, כמי שחפץ במשרת ראש העיר, לכהונה נוספת, תפקיד שמקנה עוצמה ושליטה בנעשה בעיר, לא בחל בקבלת השוחד, שנועד לתמוך בבחירתו מחדש למשרה נחשקת זו של ראש עיר. מימון הבחירות בצורת שוחד בסכום כה גדול, של כ- 1.3 מיליון ש"ח, נועד לסלול את דרכו של נאשם 4 לתפקיד ראש העיר, וגם אם הכספים הללו בפועל לא הגיעו לכיסו, עדיין אין בכך כדי לשלול מהחומרה היתרה הכרוכה גם במתת של שוחד שנועד להקנות למקבלו מעמד וסמכויות, שרבה חשיבותם לנותני השוחד, שהיו להם אינטרסים כלכליים כבדי משקל אם בעיר לוד ואם בגבעת שמואל, ואלו נאשמים 1 ו-2.
ראוי להדגיש, כי אף אם מעשה השוחד נועד לקדם פעילות ציבורית של מקבלו, עדיין מצויה בכך חומרה רבה, שאינה נופלת במהותה מהזרמת כספי שוחד לכיסו הפרטי של המקבל. היבט נוסף הראוי לציון בהקשרה של קבלת השוחד ע"י נאשם 4, נוגע לכך שנאשם 4 ניהל בעזרת תומכיו, מערכת בחירות שנתקלה בקושי רב לגייס מימון להתנהלותה, והיא עמדה למעשה בפני קריסה כלכלית והתגייסותו של נאשם 1 למענו של נאשם 4, בנסיבות אלו של הזרמת כספים, ככל שידרשו, לקידום מערכת בחירות זו, בכסף ובאמצעים לוגיסטיים אחרים, לרבות הבאת אנשי מקצוע מובילים בתחומם, בנושא בחירות, על מנת לסייע למערכת הבחירות המקרטעת של נאשם 4 והעברתה לפסים של הצלחה, יש בה כדי לגלם את החומרה היתרה, הניבטת ממעשים אלו של נאשמים 1, 2 ו-3 מזה ושל נאשם 4, מקבל השוחד, מזה. יש בכך גם כדי לשלול מטענת נאשם 4 כי ניתן לראות באי העברת כספי שוחד לכיסו משום נסיבה שמקנה למעשה המתת גוון מקל יותר, בנסיבות הללו. מעמדו של נאשם 4 בעת קבלת כספי השוחד, לאמור, ראש העיר, האחראי גם להתנהלותו התקינה, הישרה והאחראית של המנהל בעירו, יש בו כדי להמחיש את החומרה היתרה הכרוכה בהתנהלותו זו של קבלת השוחד, בנסיבות אלו.